לפיד, שלו, ברנע? לא נותר מה לקרוא בידיעות

לכבוד ארנון מוזס, עורך אחראי, ידיעות אחרונות שילה דה-בר, עורך הנדון: סקר TGI לעליות וירידות בעיתונות הארצית ואהבת העם והארץ. לעורכים שלום; אם הייתם רואים כעת חיה את כותב המכתב הזה אליכם, הייתם ודאי בתנועת כף יד מינימלית, דוחים את המכתב לקצה שולחנכם ולפח. קבלן גינון אנוכי, מעמק יזרעאל, בן 59, כבר 30 שנה יוצר גנים יפים על-פי עדות לקוֹחוֹתָּי. בגדי העבודה שעַלָי כבר באמצע היום מלוכלכים באדמה ובקש, וספוגי זיעה, לידנו חונה הטנדר עמוס כלים וקומפוסט, לצידי נאזמי, סאלח, שקד ושמעון העובדים עימי. אני, ודאי, משהו ומישהו מ"עמך ישראל", שבאופן מסוים, הסקר לעיל מבטא אותו. הסקר שיצר סערה בתקשורת ולא בכדִי. הסקר שאני מתעלם בכוונת מכוון ממספרים ואחוזים וכדומה, וצולל יותר לעומקו, למהותו. הסקר יבש, הוא לא נגע ולא הסביר וניתח מדוע, הוא לא בחן את התהליכים, הוא ציין עובדות ושינויים ותו-לא. הוא לא נגע במהות ובנסיבות לירידה במעמדכם, שהן, לטעמי, אהבתכם המתפתחת והעזה לעצמכם עד ששכחתם לאהוב אותנו, לאהוב את אהבותינו, חלומותינו, הפכנו עבורכם לציבור נבער וטיפש שיש לו מזל אחד בלבד: שזכה לשכמותכם. נוצר נתק מוחלט בין רוח העיתון לרוח רבים מקוראיו, סדק שהוא הכרח המציאות לשתי תרבויות שאין ביניהן דבר, רק אולי השפה, וגם זה הולך ומצטמצם בסגנון הכתיבה העיקרי. הארץ כותב שמאל לאנשי שמאל ונותר קטן ויציב כגרעין קוראיו, אתם התיימרתם ליותר ונכשלתם בבור של הארץ. אולי אפתיע אתכם העורכים, אבל העם אוהב את ארצו, דגלו, צבאו, שדותיו, מגדליו החדשים והמרהיבים על החוף, הרריו העצומים והעתיקים שמנגד, העם מרגיש צודק במסעו, הוא לא נעצר כל שנֵי צעדים לברר מהי ציונות, כי ציונות כה נהירה לו. העם נותר נטוע במציאות ואתם כמו הרחקתם עוּף למזרח ולמערב, עד שכבר כמעט שאינכם רואים אותנו. מה יש לי לקרוא בעיתון חינם אחד שניתן לי יום ביומו בתחנת הדלק (תדלוק רכבים וכלי עבודה) שאין לי בעיתון השני שנמסר לי גם חינם בצומת הקרובה? יאיר לפיד ברוחו וסגנונו הנרקסיסטי? אינני מעוניין לקרוא על יאיר לפיד מפני שגם כשהוא כותב על ירוחם, הוא כותב על עצמו! מאיר שלו שבאופן נדיר מבליח לחיוך וליופי, אך בעיקר הרוח כשל קודמו. שמעון שיפר ונחום ברנע, שכמו מציצים מחורי מנעולים לא נעולים וחרכי דלתות כמעט טרוקות לישיבות ממשלה ומדווחים בהתרגשות ארוכה ומייגעת רכילות אנושית? וכן הלאה דוגמאות. איכשהו התכנסתם במשך שנים ארוכות למגדל שן שאין בינו לבינינו דבר, רק אצלנו בבוקר נותר ההרגל לעיתון. אז זהו, "ישראל היום" נכנס בזמן הנכון לבניין פשוט, כנראה לא מתנשא ויהיר מגובהו (נקווה שימשיך כך). הוא שומע את הקולות והרחשים, אפילו חש את פעימות ליבנו. כמעט במפתיע אפשר לפגוש בכותרותיו ובתכניו גם את אהבת הארץ ועָמָהּ, ללא הקווים והגבולות שהמערכת קובעת! לא שאין שם מאמרֵי שמאל וימין, אבל הרוח המנחָה היא אוהדת, אוהבת, אינה בעמדת המורה החכם מול תלמידו הטיפש. (הבהרה: אני כמו חוטא כאן לעיתים בלשון רבים וחותם כיחיד, אבל משיחות עם המון חברים אני מבטא אותם ושכמותם, ולאור זה אני מרשה לעצמי.) לכן, לטעמי, כל עוד אתם שם במגדל השן שלכם, אזי TGI וסוקרים אחרים (נקווה בעברית) ינפיקו לכם נתונים מדויקים באחוזים עד כמה התרחקתם מאיתנו, והפעם גם אנו מכם. שובו אלינו מלאי אהבה, כישרון, צניעות וציונות ותתקבלו בברכת אמת. בעז דרומי אלוני-אבא עמק יזרעאל