למה אני משיב גם לאלה
שאינם ראויים לתשובה?
למה אני עונה לפעמים
אפילו לעלומי-שם חלאתיים?
כי אולי לילה אחד יתעורר מוחם
מתרדמת ארוכה מהממת ומשתקת
כי אולי יום אחד תיפקחנה פתאום
עיניהם סוּמוֹת הדעת וערוותיהם
תחדלנה לחרוד ולירוֹא ולרעוד ולכרוע
מול דברים שאינם קיימים ביקום כמו
אֵלִים שהם פירות בְּאוּשִׁים של דמיון מוּפְחָד
כולל זה המכונה יְהֹוָה אחד
והם יתחילו סוף-סוף לשאול את עצמם
ואת כל מי שמוכן להוציאם לחופשי בשאלות
"מי? מה? איך? למה? מתי? היכן?" ועוד ועוד
והם יקומו ויתנערו ויְשַלְּחוּ מעליהם לכל הרוחות
את כנופיות כוהני הדת שֶׁכּוּלָן כְּכוּלָּן
כנופיות של צבועים ונוכלים
מרדימי-שכל וגנבי-דעת
שפרנסתם על הצביעות והנוכלות
ופגיעתם גם רעה וגם מסריחה
אז מדוע לא לנסות להקדים רפואה
לאותה מכה שהם מוכים בה עתה
ושאכן נראית חסרת-תקנה
אבל מי יודע אולי למרות הכל
עדיין יש לה, אה?
