"מפלגת נישה" או "מפלגת שום דבר"?

מובן לחלוטין רצונו של יצחק הרצוג - במסגרת ניסיונו להיבחר לראשות מפלגת העבודה - להטיל דופי בהחלטתה של שלי יחימוביץ' לזכור ולא לשכוח כי מפלגת "העבודה" לא לחינם נקראת מפלגת "העבודה"; להטיל דופי בהחלטתה להכריז ללא מורא כי המפלגה, שהיא גלגולה העכשווי של "מפלגת פועלי" - "פועלי", כאילו? דה? – "מפלגת פועלי ארץ ישראל" היא שתהיה המפלגה שתהווה הכתף התומכת והגב החזק והיד האמיצה העוזרת באמת לכל אותם ארבעה או שישה מיליון מאזרחי ישראל שלא התגודדו השנה מחייכים בנתב"ג, ולא רכשו לעצמם שעון יד ב-142 אלף שקל ואפילו לא החליפו השנה אוטו, כי אין להם אוטו, למרות שלכולנו נדמה שלכל שמונה מיליון אזרחי ישראל יש ג'יפים מפוארים, שכל שמונת המיליון של אזרחי ישראל היו השנה באורלנדו או לפחות באירופה. אז לא. אפילו לא שני מיליון ישראלים יש אשר החיים שלהם באמת דבש. אפילו לא שני מיליון ישראלים יש שחיים להם באמת ב"דולצ'ה ויטה"; אפילו ששני המיליונים שכן, הם שעושים כאן את כל הרעש, ורק אותם ללא הרף שומעים ורק אותם ללא הרף רואים. אבל שני מיליון שחייהם דבש זה אומר שישה מיליון אזרחים שעיניהם כבויות, שישה מיליון מאזרחי ישראל שמסתכלים על "שכבת מגדלי אקירוב" ועל שעוני ה-142 אלף שקל שלהם בתערובת של זעם וקבס ותסכול וייאוש; ולפחות חצי מהללו, לפחות שלושה מיליון, גם חוסכים יום-יום לא באוכל מפיהם אלא גם בתרופות, כי הם מנסים להתקיים; כל השומרים והמנקות וכוחות העזר ועוזרות הגננות והמטפלים בקשישים ועובדי התחזוקה ועובדי הקבלן - מנסים להתקיים חודש שלם משכר חצי שעה של מנכ"ל בכיר. חצי מדינה ככה. שישים מנדטים! ארבעה מיליון איש אשר בכל הפוליטיקה הישראלית כולה רואים היום רק אדם אחד - רק אישה קטנה ורזה אחת - שבכלל יודע ובכלל אכפת לו שהם קיימים. "מפלגת נישה"? אכן. ה"נישה" הזרה והמוזרה כל-כך זרה לכם, מדושניי היקרים. הנישה אשר שמה דאגה אמיתית לאזרח. כאילו, גם ואפילו לאותו האזרח שהוא במקרה לא עובד בחברת החשמל, או חבר ועד עובדי הנמלים, או בעלים של כמה חברות דלק, או חברות בנייה. "מפלגת נישה" - לכאורה הרי זה דופי. אלא שבקבס ובבחילה עצומים אני קובע כי ההפך של "מפלגת נישה" אינו היום "המפלגה שעוסקת בכל הדברים", אלא חד-משמעית ההפך העכשווי של "מפלגת נישה", אליבא ד"מפלגת העבודה" של עד אתמול, הוא בפירוש וחד-משמעית "המפלגה שמלהגת הרבה, אבל לא מטפלת בשום דבר". כי "תהליך השלום" הוא חד-משמעית להג חלול וריק מתוכן. להג חסר כל כיסוי, חסר כל משמעות, חד-משמעית, רק מילה נרדפת ל"הבה נמשוך איכשהו את הזמן". יש לכם תוכנית, מפלגת "העבודה"? יש לכם יעד? יש נקודה, מצב, שאתם יכולים לומר לי בעברית פשוטה מהו, שאליו אתם רוצים להגיע? כל ילד מבין שאין לכם. שאינכם אלא מלהגים. כי אילו היה לכם, הרי אתם אלו שהייתם עד לא מכבר "ממשלת ישראל". האם התקדמתם ב"תהליך השלום"? האם יש לכם גם צל צילו של מושג ל-א-ן אתם בעצם מבקשים להתקדם? להג, להג, להג, להג, להג. בבקשה, מר הרצוג. סליחה. בתחום המדיני יקרה בדיוק מה שהמציאות תכתיב. וזה יהיה שתי מדינות לאום. עם חילופי שטחים על אוכלוסייתם. וזה יוכתב על-ידי המציאות, וזה יתבצע בזמן ובקצב שהמציאות תכתיב. לא אתם תשפיעו על התהליכים אפילו לא כהוא זה. ואם מישהו מכם באמת, ולא מן השפה ולחוץ, חושב כי "לשם כך אתם קיימים" - חשיבות קיומכם היא כחשיבות קיומה של קליפת השום. ולי גם אין ספק שאתם, או לפחות רובכם, נבונים מספיק כדי לדעת זאת בדיוק כמוני. משמע: אתם מוכרים לנו להג. בדם קר אתם מוכרים לנו להג. אז אנא, מר הרצוג, אנא אל תעשו זאת. אנא תנו לאינטליגנציה שלנו קצת יותר כבוד. "מפלגת נישה". אתה אומר "מפלגת נישה" כאילו זה היה דבר פסול. כאילו מפלגה לא צריכה שתהיה לה דרך שונה ומיוחדת ומסוימת. כאילו מפלגה לא צריכה שיהיה לה ייעוד מיוחד משלה. כאילו מפלגה לא צריכה שיהיה לה בבירור מוחלט כיוון. האם אתה - אשר אולי שכחת שהמילה "עבודה" איננה רק איזה "שם פרטי" סתמי וחסר משמעות; רק "שם" - כמו "עזריאלי" או כמו "ברק" או כמו "הרצוג" - אלא "העבודה" היא מילה אשר יש לה משמעות! "עבודה"?! כאילו, הדבר הזה עם הזיעה ועם הידיים ועם הלהדפיס כרטיס וכל זה. "עבודה", לא "קומבינות". האם אתה זוכר, אדוני, מה פירוש המילה "עבודה"? והאם אתה זוכר, אדוני, גם מהו בעצם פירוש המילה "מפלגה"? מאיזה שורש דקדוקי היא באה? האם אתה מבין כי אין אפילו צורך לומר "מפלגת נישה" כי עצם המילה "מפלגה" היא כשלעצמה פירושה: אנחנו חד-משמעית בעלי דרך שונה מן האחרים, דרך שונה וחשובה והכרחית וחיונית ומיוחדת רק לנו? אבל המפלגה שלנו הייתה בשנים האחרונות מפלגת שום דבר. שונה מן האחרות רק בשמה. אפילו מי שדיבר בפאתוס ועם שפם ובכשרון גדול ונפלא כרגיל בוועידה של יום ראשון השבוע על שעוני יד ב-140 אלף שקל, ועל כך שהפערים המחרידים בחברה שלנו הם-הם הסרטן אשר יביא עלינו את הקץ - התזכרו כי כאשר הייתה לאיש הזה עצמו ההזדמנות לתרגם את המילים הגבוהות והנכונות הללו למעשים - אופס!!! הוא "נאנס" לנו, "נאנס" להיות דווקא שר הביטחון! אלוהים, "מפלגת שום דבר". מפלגה שחרדה, כמו כל השאר, מכל שינוי אשר יקצץ ולו בפסיק קטן אחד את משמניהם של אלה החשובים באמת. מפלגה שמסתירה, בעילגות מבחילה, ואולי בשחץ מתנשא של חוסר איכפתיות, את העובדה שטובת מסעודה משדרות חשובה לה, בדיוק כמו לכל השאר, כקליפת השום - על-ידי הסיסמה הכסילה, שמסתבר כי על ציבור צופי "האח הגדול" היא גם עובדת, הו, יה! "אנחנו אלה שבעד קידום תהליך השלום". "מפלגת שום דבר". מפלגה שחרדה, כמו כל השאר, מהצורך לתת שקל אחד יותר להללו - חצי מדינה, לעזאזל! שחיים מדי חודש בחודשו מן היד אל הפה, כי עוד שקל להם פירושו פגיעה, אף שרק בפסיק, אבל חלילה לנו לפגוע בהם אפילו בפסיק, באלה ששעוני היד שלהם עולים 100 אלף דולר. אכן, "מפלגת נישה" היא ההפך המוחלט של "מפלגת השום דבר" שהייתה מפלגת העבודה עד לפני חודשיים. "מפלגת נישה" היא המפלגה אשר יש לה כיוון ויש לה ייחוד ויש לה דרך. "מפלגת נישה" היא המפלגה אשר ציבור מסוים, ובמקרה שלנו זה לגמרי במקרה הציבור הגדול ביותר במדינת ישראל, יוכל בצדק לחשוב עליה: "זו המפלגה שנמצאת שם כדי לדאוג לי". ומפלגת "העבודה" מאוד מאוד מאוד לא הייתה, עד היום, המפלגה הזאת. האמת היא שאני אפילו קצת חש כי קצת מתייחסים אליי כאל שוטה. כי כאשר אתה מצטרף, מר בוז'י הרצוג, למקהלה הענקית של התומכים, בהבל פיהם, ב"מאבק הצודק של העובדים הסוציאליים" לשפר את תנאי העבודה המחפירים והמבזים שלהם - האם אתה שוכח כי עד לפני חודשיים שם השר הממונה, שמו של השר ה"בוס" שלהם, זה אשר קבע (ברור: "נו, מה יכולתי לעשות?") את תנאי ההעסקה המחפירים והעלובים והמבזים הללו היה...בוז'י הרצוג? האם אתה מודע לכך שבמערכת שלך, זו שאתה היית עד לפני חודשיים הממונה עליה, מטפל ישראלי בקשישים שורף כל יום שלוש או ארבע שעות מזמנו הפרטי בהתניידות בין ארבעה או חמישה קשישים שבהם הוא מטפל, כאשר בניגוד לכל טכנאי מצוי של מכונות כביסה, על הזמן הזה הוא לא מקבל אפילו שקל? פשוט מבחיל. אלו תנאי ההעסקה של עובדים במשרד שנשלט על-ידי מפלגת "העבודה". מי מאותו חצי העם כבוי העיניים החי מן היד אל הפה אך המונה שישים מנדטים יבחר בכם כך, כדי להיות המפלגה שתדאג לא לטייקונים אלא לצרכיו שלו? "מפלגת נישה" - מפלגה ששונה מן האחרות. מפלגה שיש לה דרך משלה. שהיא מפלגתם של אלה שאינם מתגוררים במגדלי אקירוב. אלה ששעוני היד שלהם, אם יש להם, עולים 100 שקלים. לא 142 אלף. "מפלגת נישה" זו מפלגה שיש לה דרך ברורה משלה. מפלגה שעליה יוכל ה"פועל", המאבטח, המנקה, נהג המשאית, המורה המחליפה, הגנן, איש התחזוקה, כוח העזר בבית האבות - לומר: "אלה נמצאים שמה, בכנסת, כדי לדאוג לנו". תחת פיקודך, אדוני, ותחת פיקודו של מר ברק, מפלגת העבודה הייתה עד היום בדיוק, אבל בדיוק, ההפך הגמור מזה. הגיע הזמן - ואני אעשה כמיטב יכולתי הדלה כדי שזה יקרה - שמפלגת "העבודה" תודיע בנחרצות ובגו זקוף כי היא-היא היורשת הישירה והבוטחת של "מפלגת פועלי ארץ ישראל", ותשוב להיות, בריש גלי ובמוצהר, המפלגה האחת אשר חד-משמעית ובראש ובראשונה תהיה הנציגה הנאמנה ותהיה הפה ותהיה האגרוף של כל הללו במדינה שהיום הזה עובדים קשה ובמסירות ובזיעת אפם, ונכון להיום הם חשובים למקבלי ההחלטות כקליפת השום, ונכון להיום הם משתכרים אל צרור נקוב, ונכון להיום הם נרמסים עד עפר. וכאשר יידעו כל ארבעת המיליונים הללו שאין להם שם אחר מלבד "פועלים", כי אכן בלי טריקים ובלי שטיקים מפלגת העבודה היא באמת ובריש גלי וחד-משמעית מפלגתם שלהם - מפלגת העבודה תהיה מפלגה של שישים מנדטים.