התשובה היא בהחלט אינה חד-משמעית. יש פריטים בהם הסטייה המותרת ברורה ונמדדת, וזאת כאשר בתקן או בתקנת בניה רשום במפורש ובמדויק מהי הסטייה המותרת. כך קורה בעניין בדיקת רומי המדרגות ושלחיהן. ראה בעניין זה תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השנייה, סעיף 3.2.2.13 הקובע כדלקמן:
3.2.2.13 סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)]
במדרגות במהלך אחר, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.
במקרה הנ"ל התשובה לשאלה אינה ניתנת לחילוקי דעות ולגרסאות שונות שכן הדבר נכלל בגוף התקנה. מותר שלא לדייק בהתקנת המדרגות בגבולות האמורים בתקנה 3.2.2.13, אך לא יותר מכך.
בנושאים אחרים, כאשר לא מופיעה הגבלת הדיוק בתקנת בנייה לגבי הפריט הנבדק, צריך ללמוד מהפסיקה.
ראה ע"א 68/85, 71/85, סולל בונה נגד נמרוד ואח', בית המשפט המחוזי בירושלים, שופטים א' נועם, צ' טל, ש' ברנר. [פסק הדין פורסם בספר ”תכנון דירה כחוק" מאת א' בן-עזרא בהוצאת "בורסי", עמ' 257].
ציטוט מסעיף 5 ב' בפסק הדין: "דומה שהוראות שבמפרט המתירות סטייה, תופסות כל עוד סטייה זו אינה מגיעה לכך שמידות הבניין חורגות מתקנות התכנון והבנייה. הסטנדרטים שנקבעו בתקנות אלה הן הרצפה לכל סטייה מותרת מהמפרט. כל עוד מידות הבניין בסטייה של 2% - אינם חורגים מסטנדרטים אלה, הסטייה תחשב כסבירה".
מפסק הדין עולה כי אומנם במפרט הנסמך על טופס המפרט שלפי חוק המכר דירות כתוב שמותרת סטיה במידות עד 2%, אולם סטייה זו מותרת רק כאשר לא נוצרת בעטייה אי התאמה לתקנות או לתקן, ואילו כאשר סטייה זו, בת 2% יוצרת אי התאמה לתקנת בניה או לתקן הישראלי - היא אסורה, וכך אפילו סטייה במידה הפחותה מ-2%.
כך גם נאמר בת"א 249/87 כנפי מאיר ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ, בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט: מנחם בן דוד.
בהקשר זה ראויים דברי בית המשפט בת"א 922/95 סלומון ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: צ' ברון, פורסם במאגרי נבו ופדאור, להלן ציטוט: "אין על-פי התקנות איסור לבנות פתח העולה על המינימום הקבוע בתקנה, אולם אסור לבנות פתחים בחדרי שירות ששטחם קטן מהקבוע.
נושא אחר עליו מתלוננים התובעים, הינו גובה המעקה במרפסות הכביסה שבדירותיהם. המומחה מטעם ביהמ"ש סבור כי לדעתו די בגובה 102 ס"מ גובה המעקות בדירותיהם של התובעים.
משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות אין זה מתפקידו או מסמכותו של ביהמ"ש לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה. משום כך אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של מומחה ולו גם מומחה מטעם ביהמ"ש.
בחקירתו של המהנדס פריידלין התברר כי הוא מתייחס להוראה שבתקנות, בדבר גובה המעקות כאילו מדובר בהמלצה ולא היא. המידות הקבועות בתקנות, הינן מידות מינימום מחייבות.
האמור לעיל בדבר תוקפן המחייב של התקנות נכון גם לעניין מזקף הראש במהלך המדרגות. על-פי התקנות, נדרש מינימום 210 ס"מ גובה, למזקף הראש."