השבוע מתכונן אבו מאזן לפנות לעצרת האומות המאוחדות בדרישה לקבל את ה"מדינה הפלשתינית" כחברה שווה בין כל המדינות החברות בו כיום. הוא גם מתכוון לתבוע הכרה במדינה פלשתינית ריבונית.
יש רק פגם אחד קטן בתוכניתו זו של אבו-מאזן - היא חד-צדדית. וכדרך כל המהלכים החד-צדדיים עד כה (זכורה לנו לשמצה "תוכנית ההינתקות" החד-צדדית) - סופו להיכשל.
רה"מ נתניהו יגיע אף הוא לאו"ם ויאמר שם את האמת - ישראל מנסה, לאורך כל שנות קיומה, להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינים, אולם - ללא הצלחה. ידה המושטת לשלום נשארת מונפת באוויר, ללא מענה, והפלשתינים לא מחמיצים שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות להגיע להסדר מדיני.
מוטב לו לאבו מאזן לעשות שלום, קודם כל בינו ובין איסמעיל הנייה - ראש הרשות הפלשתינית הנבחר וראש ההנהגה המדינית של חמאס. לאחר מכן מוטב כי יכבד ויתיישב לשולחן המשא-ומתן עם ראש ממשלת ישראל הנבחר -
בנימין נתניהו, ללא תנאים מוקדמים, וינסה להגיע להבנות עם ישראל, לפני שהוא רץ לעצרת האו"ם.
