ביום השואה אני מרגישה הכי קרוב לאמי ז"ל. היא נפטרה ביום שישי הסמוך לערב פסח. כנסייה נוצרית הסכימה לאכסן את הגופה לאחר ש"הדסה" סירבו מפאת חילול שבת.
איך זה שברגעי משבר מתייחסת אלינו הנצרות ביותר סלחנות ופתחון לב מאשר אנו לעצמנו? איפה קבור שינדלר ומי מטפח את קברו? מה עשינו כדי לעזור לו בעסקיו הכושלים לאחר המלחמה? מה קורה עם אנשי צד"ל היום? מה אנחנו מעוללים לפלשתינים? למה אינם זכאים לחרות פשוטה, כמונו? למה אנחנו נותנים לעצמנו להיות מובלים על-ידי פאראנויה טוטליטרית? רצינו להיות ככל העמים? יופי. היינו. ועכשיו, בואו נתחיל להיות חלק מחסידי העמים. למען שינדלר. ורבים כמותו.
