בכל מדינה נורמלית הייתה קמה קול זעקה מכותרת העיתון הבאה: "הגב הפוליטי של החברה שמזהמת את הדרום - משהו מסריח בין אשקלון לאילת, ולא רק מנפט: מפעל ג'ובים פוליטיים, הון שזורם ללא פיקוח, צנזורה צבאית-פרטית שמשתיקה כלי תקשורת וסדרה של אסונות אקולוגיים - כך פועלת חברת קצא"א, שבפעם השלישית ב-4 שנים המיטה אסון על שמורת טבע".
ביוני 2011 פרץ דלק סילוני בשמורת נחל צין וחקירות ראשי קצא"א מוסמסו משך השנים. זאת ועוד, לפי "
דה-מרקר" מיום 7.12.14 הצנזורה הצבאית מגינה על פרסום ידיעות הנוגעות לחברה זו ולמרבה הפלא "אותו תוכן שנאסר ב-2012 לפרסום, פרסם בדיוק שנה לאחר מכן בכל כלי התקשורת באופן מקיף יותר".
חמור לא פחות, מהכתבה הזו עולה ש"היא לא כפופה לחוק החברות הממשלתיות, לא לחוק חובת המכרזים, מוחרגת מכמה תקנות התכנון והבנייה... ואף פטורה מארנונה". לא רק זאת, אלא מתברר מכותרת העיתון מיום 8.12.14, ש"
מבקר המדינה הכין דוחות על קצא"א- הצנזורה הכניסה למגירה". הצנזורה הצבאית פסלה דוח של מבקר המדינה שכלל לא רק ביקורת על פעילותה העסקית של קצא"א אלא גם על התנהלותה הארגונית. משכך, לא ברור מדוע פסלה הצנזורה את הדוחות - ומדוע דבר הפסילה לא הועבר לידיעת הציבור.
נכון שיש התנהלות מול אירן בנוגע לחובות המגיעים לה, אבל המושג "ביטחון" אינו מצדיק האפלה כוללת תחת כל מה שנעשה. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. בתרבות הפוליטית לא נתפלא אם ברבות הימים יתגלו שחיתויות גדולות בחברה זו. חייבים להסיר את מסך החשאיות כל עוד אין בו משום פגיעה של ממש באינטרסים הלאומיים של ישראל.
