ב-2 במרס 1957 התנקשו בחייו של ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קסטנר, עורך הלילה של עיתון בשפה ההונגרית. קסטנר היה מועמד מטעם מפא"י לכנסת השנייה, וההתנקשות בו נחשבת לרצח הפוליטי הראשון בישראל.
ד"ר קסטנר היה בתקופת מלחמת העולם השנייה אחד מהמנהיגים של יהודי הונגריה, ובשנת 1944 ניהל משא-ומתן עם הנאצים על חילוץ יהודים תמורת כסף ומשאיות. קסטנר הואשם שחילץ בעיקר עשירים
ומקורבים, התרועע עם הנאצים והעלים מיהודי הונגריה את "הפתרון הסופי" המיועד להם. במשפט קסטנר המפורסם פסק השופט בנימין הלוי כי קסטנר "מכר את נשמתו לשטן" [משפט דיבה של קסטנר נגד מלכיאל גרינוולד, ת"פ 124/53 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פ"מ מד 3; ע"פ 232/55 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פ"ד יב 2017].
הימין הישראלי הוקיע את קסטנר כבוגד. קבוצה קטנה מתומכי ישראל אלדד, ובהם יוצאי מחתרת "צריפין", התנקשה בחייו. בפסק-דינם של הרוצחים קבע בית-הדין שמחתרת ימנית קטנה הייתה אחראית לרצח [אהוד שפרינצק, בין מחאה חוץ פרלמנטרית לטרור: אלימות פוליטית בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995, עמ' 39].
