2) המשטר ומבנה הממשלה אירן מנוהלת כרפובליקה איסלאמית הנשענת על עיקרון וולאיית אל-פאקיה - סמכות דתית-הלכתית עליונה:

• המנהיג העליון (עלי חמינאי): מחזיק בסמכויות המוחלטות: פיקוד על הצבא, משמרות המהפכה, מדיניות החוץ, המודיעין והמערכת המשפטית. הוא המפקד העליון והסמכות המוחלטת מעל המוסדות הנבחרים.

• הרשות המבצעת (הממשלה): בראשה עומד הנשיא, הנבחר אחת ל-4 שנים. הוא ממנה את שרי הממשלה ואחראי על התקציב וניהול ענייני הפנים. סמכותו מוגבלת והוא כפוף ישירות למנהיג העליון.

• הרשות המחוקקת (המאג'לס): הפרלמנט האירני מונה 290 נציגים. הוא מחוקק חוקים ומפקח על הממשלה, אך כל חוק חייב לעבור את אישור "מועצת השומרים".

• גופי הפיקוח וההכרעה:

• מועצת שומרי החוקה: גוף המונה 12 חברים המאשרים חוקים ומועמדים לבחירות.

• מועצת האבחון: מכריעה במחלוקות בין הפרלמנט למועצת השומרים.

• מועצת המומחים: 88 אנשי דת האחראים על בחירת המנהיג העליון הבא.

3) המשבר הכלכלי והדיכוי האלים הכלכלה האירנית מצויה בשפל היסטורי, המונע משילוב של סנקציות בינלאומיות חונקות, שחיתות מערכתית עמוקה וניהול כושל. קריסה כלכלית: האינפלציה הדוהרת (מעל 40%) וצניחת ערך הריאל מחקו את חסכונות הציבור. המשטר מסיט משאבי עתק לביטחון על חשבון תשתיות בסיסיות. הפגנות ודיכוי עקוב מדם: המשבר הכלכלי והכפייה הדתית הובילו לגלי מחאה חסרי תקדים. המשטר הגיב באכזריות קיצונית שכללה ירי חי אל עבר מפגינים, עינויים והוצאות להורג. רצח המונים: על-פי דיווחים, המשטר אחראי לרצח של עשרות אלפי מפגינים לאורך השנים בניסיון לדכא התקוממות עממית.

4) מערך הביטחון: הצבא הכפול וסד"כ הכוחות אירן מתחזקת שני ארגונים צבאיים מקבילים המונים יחד למעלה מ-600 אלף חיילים בשירות פעיל:

• משמרות המהפכה (IRGC): מונה כ-190,000 חיילים. זהו מוקד הכוח המשמעותי ביותר, השולט בטילים ובכלכלה.

• כוח קודס: מונה כ-5,000 עד 10,000 לוחמי עילית לפעילות חוץ אזורית.

• הבסיג' (Basij): מיליציית מתנדבים המונה כ-450,000 פעילים זמינים, האחראית הישירה לדיכוי הפגנות הפנים.

• הצבא הסדיר (ארטש): מונה כ-400,000 חיילים. מופקד על הגנת הגבולות אך בעל השפעה פחותה מהמשמרות.

5) תוכנית הגרעין אירן הפעילה רשת מתקני העשרה (נתנז, פורדו ואיספהאן). היקף העשרה הגבוה והתשתית המחקרית העידו כי מטרתה האמיתית היא השגת יכולת גרעינית צבאית. חלקים מרכזיים מהפרויקט חוסלו על-ידי צבא ישראל במסגרת מלחמת 12 הימים, וכן כתוצאה מהפצצה כבדה מצד חיל-האוויר האמריקני שפגעה במתקנים התת-קרקעיים.

6) מלחמת 12 הימים (13–24 ביוני 2025) מלחמת 12 הימים הייתה העימות הישיר והרחב ביותר בין ישראל לאירן. ישראל היא שפתחה במערכה במתקפה הירואית ומוצלחת על תשתיות צבא וגרעין, שחשפה את עומק החדירה המודיעינית והמבצעית הישראלית. א) תקיפת פרויקט הגרעין: יום הלחימה הראשון כלל תקיפה מרוכזת על נתנז, פורדו ואיספהאן שפגעה קשות במערכי ההעשרה ובבסיסי האוויר.

• ב) החיסולים – רשימת השמות המלאה:

• הפיקוד העליון: מוחמד בגארי, חוסיין סלאמי, גולם עלי ראשיד.

• זרוע האוויר והטילים: אמיר עלי חג'יזאדה, טהֵר פּוּר, דאבוד שייחיאן.

• כוח קודס ובכירים נוספים: סעיד איזאדי, בהנם שהריארי, מהדי רבאני.

• מדעני הגרעין: 9 מדענים בכירים נהרגו בתקיפות.

• הערה: עלי שמח'אני נפצע קשה בתקיפות אך שרד.

• ג) עליונות חיל-האוויר הישראלי: חיל-האוויר הישראלי השיג שליטה מלאה בשמי אירן לאורך כל ימי הלחימה, תוך תקיפה ב-27 מחוזות שונים ושימוש בכוחות קומנדו עמוק בשטח האויב.

ד) מתקפת הטילים והכטב"מים לעבר ישראל: בתגובה לפעילות הישראלית, שיגרה אירן מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט ונחילים של כטב"מים לעבר מרכזי אוכלוסייה ובסיסים צבאיים בישראל. למרות אחוזי יירוט גבוהים של מערכות ההגנה האווירית, המטחים הכבדים גרמו לנזקים משמעותיים:

• נפגעים בנפש: ירי הטילים הוביל למותם של אזרחים ולפציעתם של מאות כתוצאה מפגיעות ישירות, רסיסים וחרדה.

• נזק לתשתיות: פגיעות תועדו בבנייני מגורים, במרכזי תעשיה ובתשתיות תחבורה ואנרגיה בערים שונות.

• שיבוש מרקם החיים: המערכה אילצה מיליוני ישראלים לשהות במרחבים מוגנים לאורך ימים ארוכים, והובילה להשבתה זמנית של המשק ומוסדות החינוך.

סיכום הרפובליקה האיסלאמית של אירן ניצבת כיום בפני אחת התקופות המאתגרות בתולדותיה. השילוב בין קריסה כלכלית פנימית, תסיסה חברתית חריפה המדוכאת באלימות רצחנית, והפסד צבאי אסטרטגי במלחמת 12 הימים, ערער את יסודות המשטר. חיסול צמרת הפיקוד הצבאית והמדעית, לצד השמדת חלקים נרחבים מפרויקט הגרעין על-ידי ישראל וארה"ב, הותירו את טהרן חשופה ופגיעה מאי פעם, בעוד הקהילה הבינלאומית עוקבת בדריכות אחר יכולת ההישרדות של שלטון האייתוללות תחת לחץ חיצוני ופנימי חסר תקדים.