X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
חוק מימון המפלגות הגביל את סכומי הכסף שכל מפלגה רשאית להשתמש בהם ביחס לגודלה מספר מפלגות חרגו מן המימון כאשר נבחרו לכנסת מיהרו לחוקק חוק הפוטר אותן רטרואקטיבית מהחובה להשיב את הכספים בג"צ ביטל את החוק בהיותו פוגע בשוויון הסיכויים של המפלגות השונות להיבחר, וזאת בניגוד לסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת
▪  ▪  ▪
פרופ' אמנון רובינשטיין [צילום: יותם פרום]
בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת
ענבל בר-און
תיקון לחוק מימון המפלגות אשר נחקק בשנת 1989 פטר רטרואקטיבית מפלגות שחרגו מן התקציב מהשבת הכספים * בג"צ קבע שהתיקון לחוק פוגע בשוויון, סותר את חוק יסוד הכנסת ועל כן - בטל
לרשימה המלאה

בג"ץ ברגמן
ענבל בר-און
הפעם הראשונה שבה נקבע שחוק של הכנסת סותר חוק יסוד ועל כן 'לא חוקתי' הייתה בבג"ץ ברגמן נ' שר האוצר * אך ברוח הימים של אז, חרף הביקורת על חקיקת הכנסת, נקט בית המשפט העליון לשון זהירה: "חלילה לנו מלהתערב בחקיקת הכנסת"
לרשימה המלאה

חוק מימון מפלגות, התשל"ג - 1973 בנוסחו המקורי, קבע, שכל "סיעה" המיוצגת בכנסת זכאית, בתנאים מסוימים, לקבל מימון להוצאות הבחירות בתקופת הבחירות ולמימון הוצאותיה השוטפות.
ביום 11.3.82, לאחר הבחירות לכנסת העשירית, קיבלה הכנסת את חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 5), תשמ"ב-1982(להלן - החוק המתקן). בסעיף 2 לחוק המתקן הוחלף סעיף 7(א) לחוק המקורי בנוסח הבא:
(א) לא תוציא סיעה הוצאות בחירות בסכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
(1) פי שניים מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שנמנה עם הסיעה ביום הקובע; (2) פי שניים מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שנמנה עם הסיעה בכנסת הנכנסת; (3) סכום העולה במחצית על שלוש יחידות מימון.
לעומת סעיף 7(א) של הנוסח המקורי, הועלתה תקרת ההוצאות המותרות מ - 1.5 יחידות מימון לשתי יחידות מימון לכל חבר-כנסת, והוספה חלופה נוספת בפיסקה (2), העשויה להעלות את תקרת ההוצאות המותרת לפי מספר חברי הכנסת, הנמנים עם הסיעה בכנסת הנכנסת.
העותרים גורסים כי התיקון לחוק פוגע בעיקרון השוויון, וזאת בניגוד לסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת, וכן כי חרף היותו של התיקון לחוק פוגע בעיקרון השוויון, הוא לא עבר ברוב מיוחס בכל שלושת הקריאות: כך לדוגמה בקריאה הראשונה החוק נתקבל ב-32 כנגד 5 קולות, ובקריאה השניה גם לא נתמלא התנאי של הרוב המיוחס.


החוק המתקן מפלה לרעה בין סיעות, ששמרו על הגבלות המימון בתקווה שתזכינה בתשלום היתרה, לבין סיעות, שפרצו כל גבול לפני הבחירות והן זוכות לפי החוק המתקן לפרס; אילו ידעו העותרים לפני הבחירות על חקיקת החוק המתקן, היו מכלכלים את צעדיהם באופן אחר מכפי שעשו, והחוק המתקן פגע בציפיותיהם הלגיטימיות.

השופט לוין: "שינוי רטרוספקטיבי של כללי המשחק"

השופט לוין פסק כי:
"החוק המתקן מפלה לרעה בין סיעות, ששמרו על הגבלות המימון בתקווה שתזכינה בתשלום היתרה, לבין סיעות, שפרצו כל גבול לפני הבחירות והן זוכות לפי החוק המתקן לפרס; אילו ידעו העותרים לפני הבחירות על חקיקת החוק המתקן, היו מכלכלים את צעדיהם באופן אחר מכפי שעשו, והחוק המתקן פגע בציפיותיהם הלגיטימיות. החוק המתקן פוגע בעקרון השוויון בין הסיעות השונות גם לגבי הכנסת הבאה: סיעות, שפרצו בהוצאותיהן את גבולות החוק המקורי, נמצאו בגירעון כספי לקראת הבחירות המיועדות לכנסת הבאה. תשלום כספים לסיעות אלה יקטין את הגירעון ויגדיל את כולן לעומת סיעות, כמו העותרת 3, שלא קיבלו מאומה".
עוד פסק השופט לוין כי שוויון בבחירות אינו רק קול אחד לכל אחד אלא שוויון בסיכויים של רשימות המועמדים. גם פגיעה עקיפה בשוויון, פגיעה בשוויון היא, וגם בעטייה עשוי ביהמ"ש לפסול הוראותיו של חוק כסותר חוק יסוד. כן נפסק כי הוראה רטרוספקטיבית עשויה לפגוע בעיקרון השוויון מקום בו היא משנה בדיעבד את זכויותיהם היחסיות של הטוענים לחלק בטובת הנאה, בין שהיא כללית ובין שהיא פוליטית: "טלו, למשל, מקרהו של מכרז ציבורי, שהרשות החליטה בדיעבד לשנות באופן מהותי את תנאיו. כבר פסקנו, שהחלטה כאמור פסולה היא. שכן המשתתפים במכרז עשו חישוביהם על יסוד מערכת נתונים, שהועמדו לרשותם על-ידי הרשות הציבורית, וציפייתם הסבירה היא, שההחלטה תיפול על יסוד מערכת נתונים זו".
"הוראות דין, הקובעות אי-שוויון בחלוקת המשאבים של כספי הציבור, יוצרות אי- שוויון כלכלי בין הסיעות השונות. אי-שוויון כלכלי בין הסיעות השונות יוצר אי-שוויון בזכויות הפוליטיות. אי-שוויון בזכויות הפוליטיות גרוע לא פחות - ואולי יותר - מאי-שוויון בהקשריו האחרים. על כן, הוראות החוק המתקן, אשר שינו באופן רטרוספקטיבי את כללי המשחק, כפי שנקבעו בנורמות שבחוק המקורי, פגעו בציפיות לגיטימיות של העותרים, הראויות להגנה, ופגיעה זו היא פגיעה של ממש, עד שהיא מחייבת התערבותו של בית משפט זה. דין העתירה להתקבל".


אם אותן הסיעות, שבידיהן תהיה היכולת, מבחינת כוחן בכנסת, לשנות את החוק רטרואקטיבית מבלי להיזקק לרוב המיוחד כקבוע בסעיף 46 לחוק-יסוד: הכנסת, תהיינה חופשיות להשתמש בכוחן זה כדי להתיר רטרואקטיבית את האיסורים שהטיל חוק המימון או להקהות את עוקצן של הוראות העונשין על הפרת החוק, ייהפכו האיסורים שהטיל חוק המימון לפלסתר

השופט כהן: "יהפכו האיסורים שהטיל המחוקק פלסתר"

הנשיא י' כהן הסכים עם התוצאה שאליה הגיע השופט ש' לוין, אולם הוסיף נימוקים נוספים על נימוקיו של ש' לוין:
"בסעיף 7של חוק מימון מפלגות (להלן - חוק המימון), אשר הובא במלואו בפסק-דין של השופט ש' לוין, אסר המחוקק על סיעה להוציא הוצאות בחירות בסכום, העולה על המפורט באותו סעיף. סיעה, אשר מוצאת סכומים העולים על התקרה הקבועה בסעיף 7, עוברת על הוראות החוק".
"...כל רשימה המתמודדת בבחירות זכאית להניח, שהאיסורים וההגבלות, שהטיל חוק המימון על גיוס סכומים והוצאתם לבחירות, יישמרו על-ידי כל הרשימות, ומי שיפר איסורים אלה יישא בתוצאות ההפרה. אם אותן הסיעות, שבידיהן תהיה היכולת, מבחינת כוחן בכנסת, לשנות את החוק רטרואקטיבית מבלי להיזקק לרוב המיוחד כקבוע בסעיף 46 לחוק-יסוד: הכנסת, תהיינה חופשיות להשתמש בכוחן זה כדי להתיר רטרואקטיבית את האיסורים שהטיל חוק המימון או להקהות את עוקצן של הוראות העונשין על הפרת החוק, ייהפכו האיסורים שהטיל חוק המימון לפלסתר, ובכך יש פגיעה בעקרון השוויון במובנו הרחב: לא ייתכן שסיעות תוכלנה להפר איסור זה ולזכות על-ידי כך ביתרון במימון הבחירות, מתוך ציפייה שעל-ידי חקיקה רטרואקטיבית, מבלי להיזקק להוראות סעיף 4 של חוק היסוד, יינתן הכשר להפרת החוק".


משנקבעו הכללים, הם חלים על כל המתחרים בבחירות במידה זהה. מבחינת שוויון הסיכויים פירושו של דבר הוא, כי כל מי שמתחרה על קולו של הבוחר חייב לפעול בתוך דל"ת אמות של כללי המותר והאסור, שהותוו בדינים הרלוואנטיים.השינוי הרטרואקטיבי בתחום שלפנינו משמעותו המעשית היא מעין חנינה לחלק מן המתמודדים".

השופט שמגר: "חנינה לחלק מן המתמודדים"

השופט שמגר מציין כי "ככל שמתרחקים משוויון במובנו הפורמלי, עיקרון השוויון הופך מופשט ומהווה כר איזון בין ערך השוויון לבין ערכים אחרים. אי שוויון צפוי לעיתים להתרחש מפאת שיקולי יעילות. המחוקק צפה אפשרות זו, ועל כן קבע כי פגיעה בשוויון הברחירות תיעשה רק ברוב מיוחס". לשיטתו, שוויון בבחירות פירושו כי:
"משנקבעו הכללים, הם חלים על כל המתחרים בבחירות במידה זהה. מבחינת שוויון הסיכויים פירושו של דבר הוא, כי כל מי שמתחרה על קולו של הבוחר חייב לפעול בתוך דל"ת אמות של כללי המותר והאסור, שהותוו בדינים הרלוואנטיים.
השינוי הרטרואקטיבי בתחום שלפנינו משמעותו המעשית היא מעין חנינה לחלק מן המתמודדים: מה שהיה אסור בעבר הופך עתה לגביהם (ולגביהם בלבד) למותר, ועיקרו של דבר, מי שפעל לפני הבחירות בניגוד לאיסורים ולסייגים ופגע בשוויון במובן זה שלא שמר על הגבולות שהותוו בחוק, רואים אותו עתה, בשל התיקון בחוק, כמי שפעל במסגרת תחומי המותר. משמע, הסנקציה, שעמדה להינקט נגדו בשל כך שלא נהג באופן זהה לעמיתו- יריבו אלא פעל בניגוד לאיסור פלוני, לא תינקט נגדו.
מבחינה זו אין על-כן חשיבות לכך, שהבחירות חלפו ועברו בינתיים, כי הפיכת האיסור למותר לגבי חלק מן המועמדים או הסיעות בלבד, היינו רק לגבי אלו שחרגו מן הסייגים, היא הפוגעת בשוויון, שחייב היה לחלוש על ההתמודדות בבחירות".
העתירה נתקבלה ברוב דיעות והתיקון הרטרואקטיבי לחוק מימון המפלגות בוטל.

בגץ 141/82 ח"כ אמנון רובינשטיין נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד לז(3) 141 (1983).
תאריך:  25/07/2009   |   עודכן:  25/07/2009
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בג"צ רובינשטיין נ' יו"ר הכנסת
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: אקטיביזם שיפוטי
+
לוין, דובר החונטה המשפטית שוב
רון6  |  2/06/19 09:48
+
לפעמים אתה סתם מקשקש
אריה אל תבלבל מח  |  24/04/19 11:12
 
- חוסר הבנה פשוטה של הגיון בריא
אלי ליולקו   |  24/04/19 17:06
 
- תגובה
מורי  |  2/06/19 09:09
+
בית המשפט הרס את הדמוקרטיה
צרצר  |  7/05/18 19:20
 
- תפרפר אותם
פרפר  |  29/10/18 22:16
 
- הספיק לי לקרוא משפט אחד
אלי ליולקו   |  17/04/19 10:33
+
בנט צודק ..קפצנו משמגר ואגרנט
אוליבר וונדל   |  8/07/18 12:03
+
מה הוא מתערב
j/n  |  4/07/18 16:19
+
הו התמימות
פרשננו  |  27/05/18 19:17
 
- נא לדייק בעובדות
בני בנקר  |  1/06/18 13:43
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ענבל בר-און
חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות התווה שורה של תנאים שעל העוסקים בניהול תיקי השקעות לעמוד בהם, כגון הון עצמי התחלתי, התאגדות כחברה ועמידה בבחינות    העותרים גורסים כי החוק פוגע בחופש העיסוק שלהם    ברק קובע כי למעט חובת העמידה בבחינות לעוסקים ותיקים, החוק הינו מידתי ולתכלית ראויה
ענבל בר-און
בשנת 1995 עתרו שורה של ארגוני זכויות אדם לקיצור תקופת מעצרו של חייל בטרם יובא בפני שופט מ-96 ל-24 שעות    השופט זמיר קבע כי על הצבא להיערך תקציבית לשינוי, שכן "זכויות האדם עולות כסף"
ענבל בר-און
בשנת 1999 נחקק 'חוק ערוץ 7'    במסווה של תנאים למתן זכיונות לתחנות רדיו ארציות נתפר החוק למידותיו של ערוץ 7    השופט אור: פגיעה קשה בחופש העיסוק של התחנות המתחרות ובעיקרון שלטון החוק    כך לא מגשימים פלורליזם
ענבל בר-און
עם פרסומה של תוכנית ההינתקות עתרו תושבי גוש קטיף נגד התוכנית    הם גרסו כי התוכנית אינה לתכלית ראויה, שכן מצבה הביטחוני של ישראל רק יחמיר    הם גרסו שבכל מקרה הפגיעה בקניינם אינה מידתית    נגד דעתו החולקת של השופט לוי, דחו שמונה שופטים את העתירה
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח    מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה    עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il