שואה

מילה תנ"כית שמשמעותה קורבן או חורבן. שימשה לראשונה לציון גורלם של יהודי אירופה תחת השלטון הנאצי בחוברת "שואת יהודי פולין" שפורסמה בירושלים בשנת 1940. עם זאת, באותה עת הייתה הסברה שמדובר אומנם ברדיפות קשות ובחורבן נרחב, אך לא על השמדה המונית מתוכננת (שגם החלה רק בשנה שלאחר מכן). רק ב-1943 קבע ההיסטוריון בן-ציון דינור, כי השואה היא אסון חסר תקדים וייחודי לעם היהודי. לאחר מכן הלך והתרחב השימוש במילה זו לציון חורבן יהדות אירופה, ומאז שנות החמישים זהו שימושה העיקרי.