X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
לכל אדם שניזק או הופר כנגדו חיקוק עומדת הזכות להגיש תביעה בכפוף להתיישנות ההתיישנות בחוק עומדת על שבע שנים אלא אם מדובר בדיני עבודה או בחוקים סוציאלים על השעון המתקתק של מגישי התביעות
▪  ▪  ▪
יין רק משביח עם השנים. תביעה משפטית מאבדת את כוחה ומתאיינת עם השנים [צילום: אילן לוי]
התיישנות בחוק הנכים
ענבל בר-און
חוק ההתיישנות קובע שתביעה מתיישנת בחלוף 7 שנים * אלא אם כן הנך נכה צה"ל אשר חפץ לתבוע את משרד הביטחון * אז התביעה תתישן בחלוף 3 שנים * אלא אם כן...
לרשימה המלאה

עקב התיישנות: עובד שלקה בפרקינסון לא יפוצה
ענבל בר-און
העובד לקה בפרקינסון עקב עבודתו במשך עשורים עם חומרים כימיים מסוכנים * לא יפוצה בשל דיני ההתיישנות * השופטת ארבל מותחת ביקורת על דיני ההתיישנות ככל שמדובר במחלות סמויות
לרשימה המלאה

לבטל את ההתיישנות בעבירות מין
עו"ד יוסי דר
קורבן של עבירת מין שהתיישנה מובאת אל דוכן העדים ומעידה בהתרגשות ובדמעות על אונס שביצע בה הנאשם, לא כדי להרשיע אלא כדי למסור לבית המשפט "עדות שיטה", במטרה לחזק עדויות אחרות של קורבנות שמעשי האונס שאותו נאשם מואשם בהם טרם התיישנו
לרשימה המלאה

"מי שגורם להתיישנות בבריחתו אינו יכול להתלות בה"
ענבל בר-און
בית המשפט העליון הורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי המורה על הסגרת אברהם מנדרוביץ' לארצות הברית * בעוד שבית המשפט העליון קבע כי על העבירות שביצע לכאורה מנדרוביץ' חלה התיישנות, העדיף בית המשפט המחוזי לראות במנדרוביץ' האשם להתיישנות, בעצם הימלטותו מן הדין * להלן פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לרשימה המלאה

לא לקצר את תקופת ההתיישנות
עו"ד משה גולדבלט
מי שצפויים להיפגע יותר מכל מקיצור תקופת ההתיישנות הם אלו המודעים פחות מכל לזכויותיהם מטעמים של השכלה, שפה ועוד
לרשימה המלאה

התרשלות מאריכת התיישנות
עו"ד חיים קליר
הדירה נפגעה משטפון מים. חברת הביטוח שלחה אל הדירה מומחים ובעלי מקצוע מטעמה אולם אלה ביצעו רק תיקונים חלקיים ונזקי הרטיבות חזרו. לבסוף המבוטחים התייאשו, ביצעו את התיקונים באמצעות בעלי מקצוע מטעמם והגישו תביעה כספית נגד חברת הביטוח. או אז טענה חברת הביטוח כי התביעה התיישנה משום שחלפו שלוש שנים ממקרה הביטוח. האם התביעה אומנם התיישנה?
לרשימה המלאה

ח"כ חוטובלי: "לבטל ההתיישנות על גילוי עריות"
עופר וולפסון
ורד לב, נפגעת גילוי עריות אשר שובתת למעלה מחודש מול הכנסת בדרישה להחרמת הענישה על עבירות גילוי עריות, השתתפה בדיון מקצועי בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה * "לבטל חוק ההתיישנות על עבירות אלו, לקבוע פיצוי מינימלי ולהתאים בין הדין הפלילי לאזרחי"
לרשימה המלאה

הגישו תביעה בתקופת ההתיישנות ונדחו
איריס פרחי
בית משפט הבהיר לתובעים שהעובדה שהתביעה הוגשה בחלוף 7 שנים מיום היווצרות העילה נזקפת לחובתם ויש לדחות את התביעה * לפנים משורת הדין וחרף בזבוז זמנו של בית משפט לא הוטלו הוצאות
לרשימה המלאה

בית המשפט קיבל תביעה עקב הודאה דוחה התיישנות
עו"ד אלי דורון, עו"ד אור שפר
בית המשפט חייב נתבע לשלם למרות חלוף הזמן ותקופת ההתיישנות
לרשימה המלאה

תקדים: בית המשפט דחה טענת התיישנות
ישי שביט
בהחלטה תקדימית, דחה בית המשפט טענת התיישנות של נאשם בפרסום חומר תועבה ובו דמותו של קטין * לאור תכלית החוק, קבע כי יש להחיל את "מטריית ההתיישנות" על מקרה זה, ככל שהוא מתייחס לעבירות הקשורות בקטינים
לרשימה המלאה

תפקידו של המשפט הוא להשיג סדר ויציבות, ולא בהכרח אמת וצדק. עיקרון סופיות הדיון נועד להשיג תכלית זו. הגם שהזכות המהותית של אדם קיימת, לעיתים הפרוצדורה הדיונית מונעת את מימושה של זכות זו בשל טענות בעלות אופי דיוני, שהתיישנות הינה אחת מהן.
מכוח טבלת הופלד התיישנות פירושה היעדר כוח של בעל הזכות להגיש תביעה, הגם שיש לו זכות.
טבלת הופלד הינה סכמה בתורת המשפט אשר מגדירה את זירת הפעילות המשפטית באמצעות צמדי מושגים: כך לדוגמה כל זכות של פלוני מקימה חובה של אלמוני מנגד לספק לו זכות זו (לדוגמה אם לפלוני יש זכות לדיור לממשלה קמה חובה לספק לו זכות זו), כל חופש של פלוני משמעו היעדר זכות של אלמוני לפגוע בחופש זה (לדוגמה אם יש לי חופש ביטוי למשטרה אין זכות לעצור אותי כאשר אני מביעה את עמדתי), כל כוח של פלוני משמעו כפיפות של אלמוני לכוח זה (לדוגמא: אם שמעון הגיש תביעה כנגד ראובן, ראובן חייב להתייצב לדיון המשפט אחרת ישא בתוצאות ובמובן זה לשמעון יש כוח כלפי ראובן), וכל חסינות של אלמוני פירושה היעדר כפיפות שלו להפעלת כוח מצד פלוני (לדוגמה אם חלפה תקופת ההתיישנות המזיק/עבריין חסין מפני תביעת הניזק/קורבן ואינו כפוף לה).
התיישנות היא סוג של חסינות, לצד חסינויות נוספות מכוח הדין, של נתבע כלפי התובע. כאשר חלה התיישנות, לתובע אין כוח כלפי הנתבע, אולם גם בהינתן זכות דיונית זו, הזכות המהותית אינה מתבטלת, הכל כלשונו של סעיף 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958:
  • 2. תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.
סעיף זה מכונן את טענת ההתיישנות כטענת הגנה במשפט.
על תכלית מוסד ההתיישנות דובר בעניין רפאל יפרח (עא 10591/06 רפאל יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ, פורסם בנבו (2006)):
  • תכלית מוסד ההתיישנות היא לתחום גבולות של זמן להגשת תובענות תוך יצירת איזון אינטרסים בין בעלי הדין - התובע הפוטנציאלי אל מול הנתבע הפוטנציאלי - ובינם לבין כלל הציבור. "דיני התיישנות באים ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו" (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 554, 558 (1984)). מצד התובע, נועדה תקופת ההתיישנות לאפשר לו להיערך להגשת תביעתו בפני ערכאה שיפוטית בתוך פרק זמן סביר; מצד הנתבע, נועדה ההתיישנות לתחום את אורך התקופה שמעבר לה לא יהיה חשוף עוד לאימת תביעה משפטית ולא יהיה מחויב בשמירת ראיותיו; מצד הציבור, נועדה ההתיישנות לאפשר לערכאות השיפוט לעסוק בענייני ההווה, ולא לשקוע בעניינים שזמנם חלף (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 444 (2003); ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל, ([פורסם בנבו], 21.5.2008).
    בעשור האחרון נוסף למערכת שיקולים זו גם שיקול ההכרה בזכות הגישה של הפרט לערכאות - זכות אשר הוכרה כבעלת אופי חוקתי, וככזו, מצדיקה מתן פרשנות מצרה להוראות ההתיישנות, על שום המחסום הדיוני שהן מקימות מפני בירור זכויות מהותיות בפני ערכאות השיפוט (ענין תלמוד תורה; ע"א 2242/03 אברהם נ' רשאד, פסקה 13 ([פורסם בנבו], 18.7.2005). התוצאה הקשה הכרוכה בשלילת האפשרות הדיונית לברר זכויות מהותיות בשל המחסום הדיוני שההתיישנות מקימה מחייבת כי סילוק תביעה על הסף יעשה בזהירות ובהקפדה יתירה. מנגד, יש לזכור, כי עצם קביעת מסגרת ההתיישנות, כנורמה כללית ומחייבת, נועדה להגשים תכליות ראויות שעניינן הגנה על אינטרסים פרטיים וציבוריים כאחד, תוך איזון ביניהם. דיני ההתיישנות, והתוכן הפרשני שההלכה הפסוקה יצקה לתוכם לאורך השנים, חותרים להשגת איזון ראוי בין מכלול אינטרסים אלו.
התיישנות הינה טענת הגנה במשפט, וזאת מכוח סעיף 2 לחוק ההתיישנות. היות וההתיישנות הינה זכות דיונית, יש להעלותה בהזדמנות הראשונה, וזאת מכוח סעיף 3 לחוק ההתיישנות אשר קובע כי "אין נזקקיל לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה. המנעות מהעלתה בהזדמנות הראשונה עלולה להתפרש כויתור עליה. הצדדים יכולים להתנות על זכות זו, בהיותה זכות דיונית. כן, בהיות ההתיישנות זכות דיונית, ניתן להחיל לגביה חקיקה רטרואקטיבית.
הנטל להוכיח טענת התיישנות מוטל על הנתבע, משזה מבקש לדחות על הסף תביעה נוכח המחסום הדיוני הצומח מהוראות ההתיישנות הקבועות בדין. משהועלתה על-ידי הנתבע טענת התיישנות, והתובע מבקש להיבנות מאחד החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות, עליו הנטל לטעון ולהוכיח קיומן של העובדות, המצדיקות חריגה כאמור" (ע"א 34/88 רייס נ' עיזבון המנוחה חנה אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278, 283 (1990)). על-מנת לקבוע כי חלה התיישנות על תביעה פלונית, נדרש הנתבע להוכיח כי כל רכיבי התובענה התיישנו.

התביעה מתיישנת...

התיישנות בחוק ההתיישנות

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע את הכלל הרחב אשר לפיו תקופת התיישנותה של תביעה שלא הוגשה עליה תובענה, בשאינו מקרקעין, הינה שבע שנים. סעיף 6 לחוק קובע כי, ככלל, תקופת ההתיישנות האמורה מתחילה "ביום שבו נולדה עילת התובענה".
מהי "עילת התובענה"? שאלה זו נדונה בעניין רפאל יפרח:
  • מועד "עילת התובענה", כפי שפורש בפסיקה, הוא המועד שבו מצוי בידי התובע "כוח תביעה קונקרטי", שפירושו, אפשרות ממשית להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש, ככל שהתובע יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי והביסוס המשפטי של תביעתו. אכן, "אין די "בזכות תביעה מושגית" בידי התובע כתנאי לתחילת מירוץ ההתיישנות. יש צורך בקיומו של כח תביעה, המצביע על בשלותה של זכות התביעה הנתונה לתובע לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד".
נפסק כי יש לפרש מונח זה באופן העולה בקנה אחד עם זכות הגישה לערכאות ((ענין תלמוד תורה, בעמ' 451; והשוו: ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ, פ"ד נו(3) 345, (2002); ע"א 288/95 לחאם נ' אל-זארובי, פ"ד נד(2) 598, 612, 623 (2000)).

אפשר לעצור את המירוץ...[ פלאש 90]

החריגים להתיישנות לפי חוק ההתיישנות

דרך כלל, מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות ממועד התרחשותה של עילת התובענה, ואולם, תחילתה עשויה להידחות בתנאים מסוימים, מקום בו עובדות העילה, כולן או חלקן, אינן ידועות לתובע בעת התרחשות העילה.
סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע את החריג הראשון למירוץ ההתיישנות, וזאת תחת הכותרת "התיישנות שלא מדעת":
  • נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
"כלל ההתגלות" נועד להשעות את מירוץ ההתיישנות עד שיהא בידי הניזוק לעמוד על כוח התביעה שבידו" (ע"א 4114/96 מאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866 (1998)), ועד שתתגלנה לו העובדות החסרות (ע"א 7707/01 צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 24.11.2005).
מבחן הגילוי הינו מבחן אובייקטיבי: מה שחשוב הוא לא מה ידע בפועל התובע, אלא מה היה צריך לדעת (ענין צורף, בפסקאות 8,12,15; ע"א 1254/99 מאירי נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535, 547 (2000)).
בעניין רפאל יפרח נפסק כי "די בכך שאחד מיסודות התביעה נתגלה באיחור על-ידי התובע כדי לדחות את מועד תחילת ההתיישנות, וככל שממועד הגילוי המאוחר ועד למועד הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בדין, התביעה לא התיישנה".
בדומה, מקום בו אין הנתבע מסוגל להצביע איזה נזק נגרם לתובע עובר לחלוף תקופת ההתיישנות ואיזה נזק נגרם לאחריה, תידחה טענת ההתיישנות כולה (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 171-172 (1986)).
החריג השני למירוץ ההתיישנות מעוגן בסעיף 11 לחוק ההתיישנות ודן במקרים של ליקוי נפשי או שכלי:
  • בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.

7 שנים. או מקסימום 10 [פלאש 90]

התיישנות בדיני הנזיקין

ההסדר השני, המתנה על העיקרון הכללי שבסעיף 5 לחוק ההתיישנות, מעוגן בסעיף 89 לפקודת הנזיקין. סעיף זה קובע הסדר מיוחד וספציפי לעניין תקופת התיישנותן של תובענות על עוולות נזיקין. על-פי הוראה זו, "היום שבו נולדה עילת התובענה", אשר בו מתחיל מניינה של תקופת ההתיישנות לצורך עוולת נזיקין, הינו אחד מאלה:
  • "(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;
    (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על-ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".
בעניין רפאל יפרח פירשה השופטת פרוקצ'יה סעיפים אלו:
  • סעיף 89 יוצר הבחנה בין שני מקרים: המקרה הראשון, עניינו בתובענה שעילתה מעשה או מחדל; המקרה השני, עניינו בתובענה שעילתה היא נזק שנגרם על-ידי מעשה או מחדל, דהיינו- תובענה שבה הנזק הינו אחד מיסודות העוולה. בעוולות מן הסוג הראשון, היום שבו נולדה עילת התובענה הוא היום שבו אירע המעשה או המחדל, ואם היו המעשה או המחדל נמשכים והולכים – היום שבו חדלו (סעיף 89(1) לפקודה). בעוולות מן הסוג השני, בהן הנזק הוא רכיב מרכיבי עילת התובענה, מועד היווצרות עילת התובענה יהיה ביום שבו אירע הנזק; אולם מקום שהנזק לא נתגלה ביום שאירע אלא במועד מאוחר יותר, ייחשב יום גילוי הנזק כמועד שבו נולדה עילת התובענה. אלא, שבמקרה זה, יתקל מרוץ ההתיישנות ב"שני מחסומי זמן": אין להגיש תובענה כעבור שבע שנים מן היום שבו נגלה הנזק, וכן, אין להגיש תובענה כאמור כעבור עשר שנים מיום אירוע הנזק – הכל לפי המוקדם יותר. מכאן, כי בכל מקרה לא יידחה מועד תחילתו של מרוץ ההתיישנות מעבר ל-3 שנים מיום אירוע הנזק, בלי שים לב לשאלה מתי נתגלה הנזק, שכן לכל המאוחר תתיישן התביעה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום שארע הנזק בעניין זה הדגישה הפסיקה חזור והדגש, כי הסיפא של סעיף 89(2) אינה מאפשרת להאריך את התקופה של שבע שנות התיישנות מיום גילוי הנזק, וכי מטרתה היא לקבוע מועד סופי ואחרון להגשת תביעה, אשר יחול בחלוף עשר שנים מיום אירוע הנזק, וזאת אף אם באותה עת טרם חלפה תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים מיום גילוי הנזק (ע"א 220/84 אגיוף נ' קיבוץ גבת – אגודה שיתופית, פ"ד מ(1) 528, 531-532 (1986), ; ענין צורף, בפסקה 9; ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקליים ופוספטים בע"מ, פ"ד לז(3) 122, 130 (1983)).
היא מוסיפה:
  • מטרתו של כלל זה, בין היתר, להושיט סעד לניזוק שסבל מנזק סמוי שסימניו הופיעו רק במרוצת הזמן, ולמנוע את התוצאה הקשה שעלולה להיווצר אם תקופת ההתיישנות תסתיים בטרם נודע לו דבר הנזק; בדומה לכלל הגילוי הקבוע בהוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, גם כלל זה נועד להשעות את מרוץ ההתיישנות עד שיהא בידי הניזוק לעמוד על "כוח התביעה" שבידו.

שני חיקוקים, התיישנות אחת

היחס בין החריגים להתיישנות בחוק ההתיישנות ובפקודת הנזיקין

בעוד שאין כל סתירה בין הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות לבין הוראות סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין, אשר דן בעוולה נמשכת, קיימת סתירה בין הוראות סעיף 8 לחוק ההתישנות לבין הוראות סעיף 89(2) לפקודה. במגמה ליישב בין האמור בשני הסעיפים באופן שיגשים תכליתו של כל אחד מהם ומבלי לעקרם מתוכן, נתגבשה ההלכה לפיה, ככלל, הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות חלה גם על תובענות בגין עוולות שנזק הוא יסוד מיסודותיהן, ואשר בהתיישנותן עוסק אף סעיף 89(2) לפקודה, אלא שתחולתו של סעיף 8 נשללת אך במקרה הפרטי הנדון בסעיף 89(2), שעניינו בסיטואציה שבה רכיב הנזק בעילת התביעה נתגלה באיחור. במקרה זה, ובו בלבד, יחול הסדר ההתיישנות הקבוע בסעיף 89(2) לפקודה, ועמו גם מגבלות הזמן המעוגנות בו. לעומת זאת, במקרים שעניינם בהתגלות מאוחרת של עובדות אחרות הנחוצות לביסוס עילת התביעה, ושבהן אין סעיף 89(2) עוסק במישרין, יחול הסדר ההתיישנות הכללי הקבוע בסעיף 8 לחוק (מתוך פרשת רפאל יפרח).
כאשר הנזק מתגלה באיחור, אם כן, יחול סעיף 89(2) לפקודה, ואילו כאשר שאר רכיבי התובענה מתגלים באיחור, יחול סעיף 8 לפקודה (ע"א 4114/96 מאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866 (1998)).

נפצעת בצבא? 3 שנים לתבוע! [AP]

הסדרי התיישנות בחקיקה הסוציאלית

חוק ההתיישנות מייצר הסדר כולל להסדרת שאלת ההתיישנות, אשר קובע תקופת התיישנות בת שבע שנים בתביעות אזרחיות, ושורה של הסדרים שונים כגון סוגי חריגים להתיישנות. עם זאת, חוקים אזרחיים אחרים קובעים תקופות התיישנות קונקרטיות לאותו חיקוק, כמו גם הסדרי התיישנות ספציפיים לחיקוקים אלו. כך לדוגמא, בחקיקה הסוציאלית ישנם הסדרי התיישנות קונקרטיים:
כך לדוגמה סעיף 296א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה. סעיף 296ב לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי במידה ותביעה מוגשת לאחר המועד האמור לעיל והמוסד קבע כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור.
הפסיקה קבע כי ניתן להאריך את התקופה אף מעבר ל 48 החודשים הנזכרים בסעיף 296ב לחוק, באופן שהגמלה תשולם בגין מלוא תקופת הזכאות, במידה והזכאות החלה לפני כן, אם התובע לא היה מודע לזכותו.
בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 נקבעה תקופת התיישנות בת שלוש שנים. עם זאת, למוסד ההתיישנות בחוק הנכים חריגים רבים אשר הופכים אותו לליברלי בהרבה מאשר חוק ההתיישנות ה'כללי', ואשר קובעים כי בהתקיים חבלה רשומה ותנאים נוספים (כגון ש'מן הצדק לעשות כן', ודיון בתביעה באיחור לא יקשה על בירור העובדות), ניתן להאריך את ההתיישנות עד אין קץ.
החוק גם קובע כי זכותם של נכים ממתנדבי הישוב (קרי שנלחמו במחתרות או בהגנה) תתיישן בתום שנה מיום היחקק חוק הנכים או בתום שישה חודשים מיום לקותם בנכות, מועדים אשר חלפו זה מכבר.
תביעה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז – 1957 תתיישן בחלוף שנתיים, וזאת מכוח סעיף 6 לחוק.
סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 קובע כי תביעה ביטוחית תתיישן בחלוף שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי. בע"א 3812/91 ג'רייס ברבארה נ' "אריה" חברה ישראלית, פ"ד מח(3), 441 נדרש השופט תאודור אור לשאלה, האם פירושו הנכון של הסעיף הוא שעל המבוטח להגיש תביעה לחברת הביטוח בחלוף שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי, או שמא עליו לפנות לבית המשפט בתום שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי? הוא קובע:
  • "אלמלא סעיף זה הייתה חלה על התביעה לתגמולי ביטוח תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים. אך תקופה ממושכת כזאת לא זו בלבד שלא מאפשרת התדיינות ביחס למקרי ביטוח שקשה לעמוד על פרטיהם מפאת הזמן הרב שעבר והעדויות שנחלשו וניטשטשו, אלא שהייתה גם מאלצת חברות ביטוח לשמור למשך זמן רב מדי את הרזרבות הדרושות כדי לקיים תביעות מאוחרות של מבוטחים ומוטבים. מכאן סעיף זה. הוא קובע שני דברים: (1) את האורך של תקופת ההתיישנות; (2) את המועד שממנו מתחילה התקופה. בשניים אלה ישנה בסעיף 31 הוראה מיוחדת.
.
הסדרי התיישנות ספציפיים שכאלו מעוררים את השאלה: האם הם מהווים הסדר שלילי לחוק ההתיישנות, או שמא הם מתקיימים בנוסף להוראות חוק ההתיישנות? במקרה של מוסד ההתיישנות בחוק הנכים נפסק כי הסדר ההתיישנות שבחוק הנכים מקיים הסדר שלילי כלפי חוק ההתיישנות ואילו במקרה של חוק חוזה ביטוח נפסק בעניין ג'רייס ברבארה כי למעט לעניין תקופת ההתיישנות, כל הוראותיו של חוק ההתיישנות חלות.

הופלית? 3 שנים לתבוע!

התיישנות בדיני עבודה

גם דיני העבודה מקיימים בתוכם הסדרי התיישנות קונקרטיים: כך לדוגמה סעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 קובע כי הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתישן תוך 60 ימים מיום שהעובד קיבל את השכר/פיצויי הפיטורים, אולם בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים. ברם, אם תופעת האיחור בתשלום שכר חוזרת על עצמה, קובע חוק הגנת השכר תקופת התיישנות ארוכה יותר, בת 3 שנים. סעיף 31 לחוק חופשה שתנית, התשי"א – 1951 קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעה לפי חוק זה תעמוד על שלוש שנים מיום סיום יחסי העבודה.
תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988תתיישן בתוך שלוש שנים מיום שנוצרה עילת התביעה וזאת מכוח סעיף 14 לחוק. תביעה מכוח חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998 תתישן בחלוף שלוש שנים מיום היווצרות העילה, וזאת מכוח סעיף 6(ג) לחוק.
אלו הן רק מקצת הדוגמאות להסדרי ההתיישנות השונים שבדיני העבודה.

שלא תתיישן לעולם...[פלאש 90]

התיישנות במקרקעין

סעיף 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 קובע כהאי לישנא:
  • 5. הזמן להתיישנות
    התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן-תקופת ההתיישנות) היא -
    (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;
    (2) במקרקעין - חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) 2 - עשרים וחמש שנה.
יש לציין כי במקרקעין מוסדרים אין התיישנות, וזאת מכוח סעיף 159 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.
במקרקעין לא מוסדרים ההתיישנות עומדת על 15 שנים, והמחזיק בקרקע יכול להעלות טענת התיישנות במידה ומדובר בקרקע לא מוסדרת אותה הוא עיבד/החזיק במשך 15 שנים האחרונות, ומדובר בחזקה נוגדת (שלא בהסכמת הבעלים).

ההתיישנות שבקצה המנהרה [AP]

התיישנות בפליליים - ותקנות השבים

סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב – 1982 דן בהתיישנות עבירות:
  • התיישנות עבירות [7]
    9. (א) באין הוראה אחרת לעניין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
    (1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
    (2) בפשע אחר – עשר שנים;
    (3) בעוון – חמש שנים;
    (4) בחטא – שנה אחת.
    (ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.
    (תיקון מס' 55) תשס"ח-2008
    (ב1) בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה מהעבירות האמורות, שבוצעו לפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
    (ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על-פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.
    (תיקון מס' 31) תשס"א-2001
    (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
סעיף 10 לחוק זה דן בהתיישנות עונשים:
  • 10. עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
    (1) בפשע – עשרים שנים;
    (2) בעוון – עשר שנים;
    (3) בחטא – שלוש שנים.
חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א – 1981 דן בהתיישנותן של הרשעות. סעיף 14 לחוק קובע תקופות התיישנות של הרשעות ביחס לעונש המקורי שהוטל. סעיף 19 דן בנפקות ההתיישנות:
  • 19. תוצאי התיישנות הרשעה
    (א) מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.
    (ב) מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון ; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.
    (ג) פסלות שנפסל אדם בשל הרשעה לתקופה שנקבעה בחיקוק תפקע אם עברה על ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק זה.

זהירות! התיישנות! [אילן לוי]

סיכום

דיני ההתיישנות מאזנים, אם כן, בין האינטרס של הניזק להגיש תביעה בגין נזקו לבין האינטרס הציבורי בדבר עיקרון סופיות הדיון ומניעת עומס על בתי המשפט, כמו גם אינטרס הנתבע שלא להיות חשוף לתביעות עד קץ הדורות.
בחוקים מסוימים, כגון בחקיקה הסוציאלית או בדיני העבודה, נקבעו בדין תקופות התיישנות קצרות יותר.
יש והסדרי התיישנות יחודיים ישללו את תחולת חוק ההתיישנות, אחרים יחולו במקביל לו. קושי מיוחד מתעורר כאשר קיימת סתירה בין חוק ההתיישנות לבין הוראות התיישנות מיוחדות, כגון זו שבסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, אולם הפסיקה מתגברת על סתירות אלו.
הגם שההתיישנות הינה מוסד דיוני, במקרים מסוימים היא נתפסת כמהותית, כמו לדוגמה בחוק הנכים, התשי"ט – 1959. הגם שהגיונם של חוקים סוציאלים, בהם ישנם לרוב הסדרי התיישנות יחודיים, הינם להיטיב עם התובע תגמולים סוציאלים, יש והסדרי ההתיישנות בחקיקה הסוציאלית מתפרשים באופן המרע עם הניזוקים התובעים תגמולי ביטוח מהמוסדות השונים.

תאריך:  24/07/2010   |   עודכן:  24/07/2010
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
התיישנות במשפט
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב הודעה 
1
ברררררררררעובדים עלינו בעיניים
יש מיש  |  24/07/10 20:01
2
אבל לבנקים יש פרבילגיה
הכול טוב ויפה  |  24/07/10 22:01
3
הקומבינות של עורכי דין והבנקים
הקומבינות  |  29/07/10 09:21
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ענבל בר-און
בתביעות אזרחיות ההתיישנות תתרחש בחלוף 7 שנים    בתביעות של נכי צה"ל נ' משרד הביטחון - בחלוף 3 שנים בלבד    אלא אם כן נתקיימה "חבלה רשומה"    הכל על "חבלה רשומה"
ענבל בר-און
כאשר בית הדין הרבני הולך לקראת הבעל בענייני רכוש, ובית המשפט לענייני משפחה הולך לקראת האישה, כל צד מבקש שתביעת הגירושין תידון בערכאה "שלו"    התוצאה - הליך משפטי אחד, שתי סמכויות    הפסיקה חיפשה, וגם מצאה, פתרונות יצירתיים ל'מירוץ סמכויות' זה
ענבל בר-און
האם בתי הדין הרבניים כפופים לפסיקת בית המשפט העליון לעניין 'הלכת השיתוף'? וגם - האם נורמה שאינה מתכוונת להפלות יכולה להפלות? כל זאת ועוד בהלכת בבלי
ענבל בר-און
לא תמיד בתי המשפט יכולים להעניק לאזרח הקטן סעד בזמן אמת    לשם כך נוצר הסעד העצמי    עשיית דין עצמי תחת עינו הפקוחה של בית המשפט
ענבל בר-און
כאשר מעשה מזיק נכנס לגדרי עוולה פרטיקולרית, האם נשללת זכות התביעה בעוולת מסגרת? זו השאלה אשר הועלתה בפרשת כרמלי - הלכה מכוננת לעניין היחס בין עוולות מסגרת לעוולות פרטיקולריות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il