X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
לרשות המנהלית סמכות להכריע בעניינו של האזרח עליה לנמק את החלטתה בכדי לא להצטייר כשרירותית בעיני האזרח, בכדי לא לפגוע ברגשותיו, ובכדי לאפשר לו לערער על ההחלטה גם גופים פרטיים (בעלי אופי ציבורי) אינם פטורים מחובה זו
▪  ▪  ▪
כשפקיד הרשות השלטונית מקבל החלטה אשר מכריעה בעניין חשוב בחייך - עליו לנמק [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
זכות השמיעה
ענבל בר-און
בטרם מקבלת הרשות החלטה אשר עלולה לפגוע בזכותו של אזרח, עליה לאפשר לו לטעון בפניה * זוהי 'זכות השמיעה' במשפט המנהלי
לרשימה המלאה

שיקול דעת מנהלי
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח * מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה * עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
לרשימה המלאה

כללי המשפט המנהלי
ענבל בר-און
כוחה של הרשות השלטונית ביחס לפרט הוא עצום * היא יכולה להביא למאסרו, לגבות ממנו קנסות ולהפקיע ממנו קרקעות * מי יעמוד בפתח כשומר ראש וירסן את כוחה? דיני המשפט המנהלי
לרשימה המלאה

גופים דו מהותיים
ענבל בר-און
האם חברת החשמל, קק"ל, הסוכנות היהודית, הטכניון הם גופים פרטיים? לכאורה כן - אך הם ממלאים פונקציה ציבורית אשר מכוחה- יש להחיל עליהם במקביל גם את דיני המשפט המנהלי * הכל על גופים דו-מהותיים
לרשימה המלאה

הדין הכללי מחייב בהנמקה מכוח חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958. החוק חל על עובדי ציבור בלבד, כפי שהם מוגדרים בסעיף 1 לחוק זה: "עובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על-פי דין". חובת ההנמקה היא גם אחת החובות החלות על רשויות המנהל במסגרת כללי המשפט המנהלי.
חובת ההנמקה היא אחד מיסודות המשפט הציבורי וכללי הצדק הטבעי. היא היחידה מבין החובות הדיוניות החלות על הפעולה המינהלית המעוגנת בחוק הכנסת - חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (יואב דותן "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים", מחקרי משפט טו (תשס"ב) 5). דותן מחלק את הטעמים לקיומה של חובת ההנמקה לארבעה סוגי טעמים:
א. טעמים הכרוכים באפשור תקיפה של החלטות מנהל וביקורת.
ב. טעמים הנוגעים בשיפור איכות ההחלטה המנהלית והגברת יעילות המנהל הציבורי בכלל.
ג. טעמים הנוגעים ליחסים שבין האזרח למנהל.
ד. טעמים הנוגעים לתחושות הפרט.
1. טעמים הכרוכים באפשור תקיפה של החלטות מינהל וביקורת - חשיבותה של חובת ההנמקה, היא בכך שההנמקה תורמת לאיכות ההחלטה; ההנמקה היא מרכיב חשוב ביכולתו של הפרט להתמודד עם ההחלטה, המעניק לו את היכולת לתקוף אותה, לערער עליה, ולנסות להפריך את הנימוקים שהועלו, ובסופו של דבר להביא לשינויה. ככל שההחלטה חשובה יותר ופוגעת במושא ההחלטה, תהא חשיבות גדולה יותר להנמקה (ע"א 10419/03דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277 (2005)); "באין גילוי הנימוקים אין לעותר במה להיאחז: 'עם ספינקס אי-אפשר להתווכח'" (בג"צ 2/79 אל אסעד נ' שר הפנים, פ"ד לד(1) 505, 513). לשיטתו של דותן:
  • "הנמקה ראויה, המכילה את התשתית העובדתית והמשפטית להחלטה, חיונית על-מנת לאפשר לאזרח הנוגע בדבר לערער עליה או לעתור כנגדה לערכאות. ההנמקה גם מספקת מידע חיוני לערכאות הביקורת והערעור עצמן, בין שמדובר בערכאות מינהליות (בהליכי השגה או ערר מינהלייים) ובין שמדובר בהליכי תקיפה בפני ערכאות שיפוטיות... הנמקה היא גם מרכיב חשוב בהליכי ביקורת שאינם קשורים לעימות בערכאות... ההנמקה חשובה גם מנקודת ראות ציבורית כוללת, על-מנת לאפשר ביקורת ציבורית בכלי התקשורת על דרכי הפעולה של הממשל..."
2. טעמים הנוגעים בשיפור איכות ההחלטה המינהלית והגברת יעילות המינהל הציבורי בכלל - לשיטתו של דותן, הנמקת החלטות תורמת לאיכות ההחלטה המנהלית ומשפרת את דרכי הפעולה של הרשות, שכן היא מאפשרת לרשות בקרה עצמית; עצם הצורך לנמק, מבטיח כי הליך ההחלטה ייעשה מתוך מודעות של המחליט לשיקולים המרכיבים את החלטתו. כמו-כן, קיומה של חובת ההנמקה מבטיח את איכות הפעולה של המינהל הציבורי, משום שהיא מקדמת ערכים של אחידות, עקביות, המשכיות ושוויון בפעולת הרשות. זאת ועוד, ככל שהפרט מחזיק ביותר מידע לגבי הטעמים להחלטה המנהלית בעניינו, כך הוא יכול להעריך טוב יותר את סיכוייו לתקוף את ההחלטה.
3. טעמים הנוגעים ליחסים שבין האזרח למינהל - לשיטת דותן, הנמקת החלטות היא יסוד מרכזי בתפיסה של שמירת אמון הציבור במינהל הציבורי. "ראוי שלא יהיה היחיד ניצב מול קיר אטום ושותק" (ע"א 10419/03דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277 (2005)). גם כאן ניתן לומר כדברי השופט מ' חשין כי "...מי שלבו טהור, מצפונו נקי ועשייתו נאמנה, לא יירא ולא ייחת" (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד מח(3) 749 (796)). חובת ההנמקה היא חלק מחובת הרשות לנהוג ביושר ובהגינות (עא 472/79 אזאטוללה שרף נ' מנלה אגף המכס והבלו, פ"ד לה(1) 509), ונגזרת מהיות השלטון נאמן הציבור.
4. טעמים הנוגעים לתחושות הפרט - היחס האנושי והסביר לרגשותיו ולכבודו של הפרט מצדיק מתן תשובה והסבר לדחייתו, ומשליך גם על חשיבות ההנמקה. גם האינטרס הרגשי של הפרט ראוי לו שיזכה להגנה. בע"א 10419/03דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277 (2005).

על תוכנה של חובת ההנמקה

דותן כותב במאמרו:
  • "את היקפה של חובת ההנמקה ניתן לגזור ממטרות החובה. ההנמקה צריכה להעמיד את הנוגע בדבר במצב שבו יוכל להעמיד את ההחלטה למבחנן של ערכאות הערעור והביקורת, ולאפשר לערכאות אלו לבצע את תפקידן כראוי. ההנמקה גם צריכה לשקף את הפרמטרים המרכזיים של הליך קבלת ההחלטה אצל הגורם המחליט. לצד טעמי ההחלטה, הנמקה ראויה צריכה לכלול לפחות את עיקרי הממצאים העובדתיים שההחלטה מבוססת עליהם; את ההתייחסות הפרשנית לחיקוקים הנוגעים בעניין ואת הנחיות המדיניות שהשפיעו על ההחלטה; ורצוי שתכיל התייחסות לטענות שהעלה האזרח בפני הרשות".
היעדר הנמקה יכול להוביל לבטלות ההחלטה המנהלית וזאת כפי שנפסק בע"א 744/80 גדעון סולומון נגד קצין התגמולים לפי חוק הנכים, פ"ד מב (1) 221:
  • על ועדת הערעור חלה חובה חוקית מפורשת לנמק החלטתה. עיקר הטעמים לדרישת ההנמקה הם מניעת שרירות לב מן הגוף המעין-שיפוטי בהכרעותיו, העיקרון שהאזרח זכאי לדעת מדוע מוכרע עניינו כך ולא אחרת, והקלת הביקורת השיפוטית על הגוף השיפוטי או המעין-שיפוטי. היעדר ההנמקה יכול וישמש נקודה משפטית לערעור על החלטת ועדת הערעור לבית המשפט. ראה בפירוט בפרק על מעמדה של ועדה לערעורים והחלטותיה.

חלותה של חובת ההנמקה על גופים דו-מהותיים

נפסק כי חובת ההנמקה, בנסיבות מסוימות, תחול גם על גופים דו-מהותיים. בהפ (חי') 81/08 אבנר חדד נ' כפר ביאליק - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע'מ (מחוזי; גדעון גינת; 14.9.2008) נפסק כי:
  • "אכן, ביהמ'ש חייב לנהוג ריסון ואיפוק בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות המתקבלות באגודות שיתופיות. עם זאת, ביהמ"ש העליון חזר וקבע כי עקרונות היסוד של השיטה בכלל וזכויות היסוד של האדם בפרט, אינם מוגבלים אך למשפט הציבורי וגם כאשר מדובר בגוף פרטי לחלוטין יש לבחון את פעילותו בשים לב לעקרונות יסוד אלה. לאחרונה נפסק כי ראוי ונכון להפעיל את ערכי היסוד של השיטה גם על אגודה שיתופית, תוך בחינת כל מקרה לגופו.
    לטענת האגודה, לא מוטלת עליה החובה לנמק את החלטתה ודי בכך שהחליטה לסרב כדי שיהיה בכך 'סוף פסוק' מבחינת המבקשים. טיעון זה יש לדחות. חובתו של גוף לנמק את החלטותיו היא אחד מכללי הצדק הטבעי והיא מהווה מרכיב חשוב - לפעמים בלתו אין - ביכולת הפרט להתמודד עם ההחלטה, להבין את הבסיס לה ובמקרה הצורך לנסות לשנותה. ככל שההחלטה חשובה ופוגעת במושא ההחלטה, תהא חשיבות גדולה יותר להנמקה גם בתחומי המגזר הפרטי.
    כפי שנפסק, חובת ההנמקה אינה דבר העומד בפני עצמו אלא היא פועל יוצא של חובת האגודה לקבל החלטה עניינית. לפיכך הדגש אינו על עצם חובת ההנמקה אלא על החובה של גוף הפועל ע"פ חוק לקבל החלטה עניינית משיקולים ראויים ובתום לב, המתיישבת עם עקרונות היסוד של השיטה. אם בנסיבות המקרה ניתן להבין מה עמד ביסוד החלטת האגודה ויתברר כי מדובר בהחלטה מוצדקת ועניינית, לא תהיה הצדקה להתערבות. אולם לא ניתן לקבל מצב בו בחסות טענה לפטור ממתן הנמקה, ניתן יהיה להתחמק ממתן החלטה עניינית העולה בקנה אחד עם החוק ועם מטרות האגודה".
אולם אז, לצד הרציונלים להחלת חובת ההנמקה על גופים ציבוריים מכוח כללי המשפט המנהלי, יחולו גם רציונלים נוספים מדוע יש לפטור את הגוף הדו-מהותי מחובת הנמקה:
  • "מובן כי קיימים גם שיקולים רבים העומדים כנגד החלת חובת ההנמקה על גוף פרטי, כגון פגיעה ביעילות הליכי קבלת ההחלטות; חשש של מקבלי ההחלטה מלהתבטא בחופשיות בעת הדיון לקראת קבלת ההחלטה; ספק ביעילותה של חובת ההנמקה לחשוף שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה וכו'. לצורך הטלת חובת ההנמקה על הגוף הפרטי יש לאזן בין שיקולים אלו לבין השיקולים התומכים בהטלת החובה, תוך התחשבות בנתונים כגון אופי הגוף נותן ההחלטה, אופי ההחלטה שניתנה, והשפעתה על מושא ההחלטה, אופי היחסים בין הגוף המחליט לבין מושא ההחלטה וכו', כאשר בעת השקילה יש לזכור כי דנים אנו בגוף פרטי אשר אין להכביד עליו בדרך כלל בחובות הלקוחות מהמשפט הציבורי".

תאריך:  12/10/2010   |   עודכן:  13/10/2010
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חובת ההנמקה במשפט המנהלי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: זכויות אדם
+
שאדון שטיין יחזור לאמריקה
עו"ד שמעון הצדיק  |  19/08/19 18:02
 
- אך כמובן שמותר לסרב ליהודי
הגלשנית  |  19/08/19 21:53
+
הארגון מתימר ליצג את האזרחים ו
הלוי  |  10/12/15 07:02
 
- הארגון לא מתיימר לייצג אזרחים
ליצן חדש  |  18/12/15 06:22
+
בליל של שטויות ל"ת
רונן שלומאי  |  26/11/15 21:17
+
ואצלינו אין כל חדש
צורי  |  2/08/15 14:29
+
ממליץ להתייחס למכרז הכלא הפרטי
מזכיר נשכחות  |  2/08/15 14:03
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ענבל בר-און
מהו הדין כאשר מעביד מקנה לשני עובדים הטבה, אותה הוא שולל מעשרות עובדות במקום העבודה? עיקרון השוויון מחייב ליתן לעשרות העובדות את אותה ההטבה
ענבל בר-און
בכדי להיפרע בפיצויים בלשון הרע עליך להראות כי הדברים שנאמרו עליך מהווים "לשון הרע"    אולם שאלת מיליון הדולר היא: "בעיני מי?"    בתי המשפט מתחבטים כבר שנים בסוגייה זו
ענבל בר-און
עיקרון השוויון אינו מעוגן בחוק יסוד, אך הוא מיסודותיה של כל שיטת משטר דמוקרטי    במסגרתו אסורה גם אפליה עקיפה או סמויה    לעיתים הוא מחייב אפליה מתקנת    הכל על שוויון במשפט
ענבל בר-און
האם ילד נכה זכאי לכך שהרשות המקומית תתאים את מתקניה לנכותו? כן    ואין זה מעשה חסד, אלא זכות חוקית של הנכה    בעייתו של הנכה אינה בעייתו שלו, אלא של החברה כולה
ענבל בר-און
חוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לקבוצה שנפגעה מלשון הרע, לתבוע את המפרסם בתביעה אזרחית    רק תלונה פלילית אפשרית    וגם אז, רק בהסכמת היועמ"ש    בפועל, זו אות מתה בחוק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il