קבר דוד

קבר דוד המלך הנו מתחם בנוי גדול במקורו מן התקופה הצלבניית, הכולל את אולם הקבר עצמו בקומה הראשונה של המבנה, חדר הסעודה האחרונה בקומה השנייה וכן חדרי מגורים של אברכים שהינם תלמידי ישיבת התפוצות. המסורת המצביעה על המקום עצמו כקברו של דוד המלך הנה עוד מראשית התקופה המוסלמית הקדומה (מאה שביעית לספירה), בה החלו מבקרים יהודים, נוצרים ומוסלמים להזכיר את המקום בכתביהם. יחד עם זאת, כתוב בתנ"ך: "וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד" (מלכים א', פרק ב). ישנם המסבירים כי בעצם המונח "עיר דוד" מתייחס התנ"ך לירושלים כולה ולאו-דווקא לאזור כזה או אחר. בכל מקרה, קשה לאשש או להפריך מסורת עתיקה זו. הקבר עצמו הינו ארון קבורה מאבן, סרקופג רומי המכוסה בפרוכת חדשה, והוא שוכן בקומה הראשונה, קומת הקרקע במבנה כנסייה צלבניית, הנקראת עד ימינו 'חדר הסעודה האחרונה', הקנקולום. נראה כי הנוצרים היו אלה שהקימו את הכנסייה לפני כתשע מאות שנים והשתמשו בקומה הראשונה כקריפטה, הכנסייה התחתית של הסעודה האחרונה. הקריפטה, שהיא קומת המרתף בכנסייה צלבניית קלאסית, היא המקום בו נהגו לרוב כמו היום, להציג את השריד החשוב, שבשלו נבנתה הכנסייה במקום זה דווקא. במקרה זה כאן בהר ציון, מיוצגת הסעודה האחרונה של ישוע בירושלים על מקום קברו של דוד המלך, במטרה לקשור את דמותו של ישוע כצאצא של דוד, בבחינת "משיח בן דוד" כמו שמוזכר בברית החדשה. כבר במאה ה-15, במהלך שלטון המוסלמים הממלוכים בירושלים, פרץ סכסוך קשה בין יהודים לנוצרים על הר ציון בדבר החזקה על מתחם קבר דוד. בעקבות סכסוך זה, גירש הסולטן הממלוכי דאז את בני שתי העדות, יהודים ונוצרים מהמקום, והשתלט עליו בעצם עד לשנת 1948. הכנסייה, על שתי קומותיה, הוסבה למסגד שאת שרידיו ניתן לראות בתוך אולם הסעודה עד היום, ועל הגג נבנה צריח תפילה, מינרט, הנראה גם הוא עד ימינו. במשך מאות שנים נאסר על מי שאינו מוסלמי לבקר במקום. ישנם האומרים כי היה זה סר משה מונטיפיורי במהלך המאה ה-19 שהצליח לפקוד את קבר דוד בשל קשריו עם השלטון העותמאני. לאחר כיבוש ירושלים על-ידי הבריטים בשנת 1917, אופשרה הכניסה אל המתחם גם ליהודים ולנוצרים במטרה לפקוד את הקבר, והמוסלמים ניאותו לעשות זאת בתמורה לתשלום דמי כניסה. רק לאחר כיבושו של מתחם הר ציון ב-1948 על-ידי כוחות צה"ל, התברר כי במהלכן של 30 שנים, מאז 1917, הראו המוסלמים את "קבר דוד המדומה" שהנו מצבה מזויפת, ששכנה בכלל בקומה השנייה ליד אולם הסעודה האחרונה. לאחר העברת המתחם לידיים ישראליות, התבצע בו מחקר ארכיאולוגי, ונחשפה רצפת פסיפס אותנטית מן התקופה הרומית. רצפה זו סמוכה לקיר הכהה הניצב מאחורי הקבר עצמו בקומת הקרקע, ובשל גומחת התפילה שבו, הפונה להר הבית (מזרחית להר ציון), זוהה המבנה הרומי כבית כנסת עתיק בן לא פחות מ-1,700 שנים. בהמשך נערכה עוד חפירה במרחק כחמישים מטרים ממקום הקבר, חפירה שחשפה בנוסף מערת קבורה עתיקה המתוארכת לימי מלכי יהודה, קרי לפני יותר מ-2500 שנים. הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי, העריך כי ייתכן שמדובר במערה בה ניתן לתלות את מסורת הקבורה המלכותית הקדומה במקום מימי שושלת דוד המלך. במהלך 19 שנים, בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היווה מתחם קבר דוד אתר יהודי קדוש וחשוב, שכן מזרח ירושלים ובה העיר העתיקה על אתריהָ הייתה נתונה תחת ריבונות ירדנית. ישראלים ויהודים, כמו גם תיירים רבים, נהגו אז לעלות על גג המבנה ולערוך תצפית אל הר הבית הקרוב, למרות שבכותל לא ניתן להבחין בו. נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, אף קבע את משרדו הצנוע על גג המבנה, במטרה למשוך מבקרים למקום וכך היה. באותם ימים התפתח מנהג יהודי, הקיים עד ימינו אנו, לפקוד את קבר דוד במהלך חג השבועות, בו על-פי המסורת נפטר דוד, ולהדליק ק"ן (מאה וחמישים) נרות, לציון מספר מזמורי התהילים, המיוחסים למלך. מיקום: הר ציון, סמוך לשער ציון ולמנזר הדורמיציון שעות: 8:00-18:00, כולל שבתות וחגים יהודיים טלפון: 02-6262341 או כוכבית 6033 מכל טלפון הכניסה חינם לצפייה בתמונות מהר ציון וקבר דוד