בנוגע לשיבוש עדותה של
שולה זקן, יש ל
אהוד אולמרט בעיה: הוא הודה. ואילו עדותה של זקן נגדו מציבה בפניו את השאלה כיצד זה שאותה אישה כה נאמנה, שעליה סמך אפילו בענייניו הכספיים הפרטיים, היא זו שהפלילה אותו. כדי להתגבר על משוכות אלו, אולמרט כבר לא מסתפק בעיוות של המציאות ובמתן הסברים דחוקים; הוא עובר למתקפה חזיתית וגסה נגד מי שנהנתה מאמונו המוחלט.
אולמרט: "היום איני בטוח כלל ש
שמואל דכנר היה הראשון ששיחד אותה [את זקן] בסכומי כסף אדירים" (עמוד 117).
האמת: מדובר בהפרחת האשמות ללא כל ראיה או ביסוס. מדובר בגרסה כבושה, שלא העלו סניגוריו של אולמרט כאשר זקן העידה נגדו.
אולמרט: "בין ההקלטות הרבות שהיא [זקן] לא הספיקה למחוק... יש שעות רבות של שיחות, באווירה אישית ביותר, עם הקבלן
יאיר ביטון... מדובר ביחסים שחרגו בהרבה מהמסגרת שמקיימת אישה דתייה" (עמוד 118).
האמת: כנ"ל.
אולמרט: "מעולם לא פניתי אליה [לזקן] בבקשה שלא תעיד, מעולם לא ביקשתי ממנה הגנה, מעולם לא נזקקתי להגנתה - ובפועל גם לא קיבלתי אותה" (עמוד 125).
האמת: נשיא בית משפט השלום בירושלים,
אביטל חן, התייחס בגזר דינו של אולמרט בפרשת השיבוש ל"אופי הדברים שנאמרו בנסיונות למנוע מהגב' זקן למסור עדות, תוך ניצול כוחו והשפעתו של הנאשם על הגב' זקן, שהייתה תלויה בו כלכלית לרבות בזמן ביצוע המעשים". הדברים התבססו על כתב האישום בו הודה אולמרט, ולפיו חשש שעדותה של זקן תזיק לו הן במשפטם בירושלים והן במשפט
הולילנד. שתיקתה של זקן מנעה מאולמרט הרשעה בפרשת ראשונטורס והרשעה בקבלת שוחד בדמות הכספים שנתן דכנר ל
יוסי אולמרט.
אולמרט: "מי שהייתה מסוגלת לשלשל לכיסה מאות אלפי שקלים, יכלה בסופו של דבר, כדי לחלץ את עצמה מעונש, לטפול עלילות שווא על מי שנתן בה אמון" (עמוד 128).
האמת: הן בית המשפט המחוזי בירושלים והן בית המשפט העליון האמינו לחלוטין לזקן, שעדותה גובתה בהקלטות וברישומי יומן מזמן אמת.
אולמרט: "בשום מקום לא התניתי, או דרשתי, ש[זקן] תאמר משהו שמנוגד לאמת" (עמוד 131).
האמת: השיבוש היה בכך שאולמרט שכנע את זקן שלא להעיד במשפטם בירושלים ושלא לחתום על הסדר טיעון שיפליל גם אותו במשפט הולילנד. השיבוש הצליח: שתיקתה של זקן מנעה את הרשעתו של אולמרט בפרשת ראשונטורס ובמיוחד בעניין חצי מיליון השקלים שנתן שמואל דכנר ליוסי אולמרט.
אולמרט: הסכמתי להסדר טיעון בפרשת השיבוש, כי גם אדם חזק "אומר מתישהו: עד כאן" (עמוד 132).
האמת: אולמרט הסכם להסדר חלומי, שהיה אמור להוציא אותו פטור בלא כלום מעבירות שעונשיהן המירביים היו קרובים ל-20 שנות מאסר, אל מול חומר ראיות מוצק ביותר בדמותן של שיחותיו המוקלטות עם זקן.
אולמרט: "לא היה לי עניין, ולא יכולתי, גם אילו רציתי, למנוע משולה זקן, או לעודד אותה, לומר משהו זולת מה שהיא ידעה, חשבה, רצתה והאמינה שעליה לומר" (עמוד 139).
האמת: אולמרט הודה ששכנע את זקן לא להעיד.
אולמרט: "שולה זקן נהנתה מכספי שוחד שקיבלה מעד המדינה דכנר, איתו קיימה - לפי דבריה - יחסים רומנטיים" (עמוד 154).
האמת: זקן טענה שוב ושוב שיחסיה עם דכנר היו כשל אב ובת, והכחישה כל רמז ליחסים רומנטיים. היה זה אולמרט שניסה להדביק לה יחסים כאלו, לאחר שהעידה נגדו.
אולמרט: מנין היה לזקן "כסף לבקר באותן שנים בבתי קזינו... שם היא מוכרת כמהמרת כבדה?" (עמוד 154).
האמת: עוד טענה שלא עלתה אפילו ברמז במהלך המשפט, כאשר זקן העידה נגד אולמרט ולהגנה היה אינטרס ברור ביותר לנגוס באמינותה.
אולמרט: "היה לי ברור ש[השופט אביטל] חן מנסה למצוא חן בעיני אותו חלק בציבור שהיה צמא לעוד קצת דם" (עמוד 170).
האמת: אולמרט לא ערער על גזר דינו של חן בתיק השיבוש.
אולמרט: בתמליל שיחתי עם זקן בנובמבר 2012 "אין שום מילה או רמז שבהם אני מציע לזקן לא לספר את העובדות כפי שהיא טוענת להן" (עמוד 179).
האמת: אולמרט הודה שהייתה זו שיחת שיבוש.
אולמרט: "היה ברור לי שזקן לא תהסס למכור אותי לחוקריה אם תוכל להיחלץ מעונש קשה. היא לא נדרשה לתשתית עובדתית" (עמוד 190).
האמת: הפרקליטות השתמשה בעדותה של זקן רק כאשר זו גובתה בהקלטות של שיחותיה עם אולמרט וברישומי יומנה. הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון האמינו לה.
