X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
פלוגת חי"ש מחיפה נשלחה לגליל העליון בסוף דצמבר 1947; פיגוע על קיבוץ עין זיתים למחרת הכ"ט בנובמבר ונפילתו של עמוס צורף; פעולת הגמול של הפלמ"ח על הכפר הערבי עין זיתון; כוח פלמ"ח בפיקוד מאיר דרזנר פוצץ את גשר בנות יעקב כדי למנוע חדירת חיילי "צבא ההצלה" לארץ ישראל; השמדת הכפר מנסורה אל חות של בדואים משבט ערב אל הייב; כישלון פשיטת עמוקה; הצלחה בפשיטות על הכפרים זוק וסעסע
▪  ▪  ▪
מפקד חטיבת כרמלי, משה כרמל

פיגוע למחרת הכ"ט בנובמבר

מפקד חטיבת ״לבנוני״, משה כרמל, שלח פלוגת חי״ש מחיפה לאצבע הגליל, בסוף דצמבר 1947. שלושה חודשים לפני כן גייס כרמל לחטיבתו את יוסף פוגל, חבר קיבוץ עין גב, שסיים קורס מפקדי-מחלקות עוד בשנת 1943. בשלוש השנים שקדמו למלחמה פיקד פוגל על מחלקת החי״ש של עין גב. כרמל מינה אותו למפקד פלוגת החי״ש של עמק הירדן, ואחר-כך (באוקטובר 1947) למפקד פלוגת חי״ש חיפאית של סטודנטים ופועלים. זמן מה לא היה גיוסם של פקודיו מלא. ב־23 בדצמבר הורה לו כרמל לגייס אותם ולעלות איתם לגליל העליון לשהייה של שבועיים או שלושה. פוגל הלך ממקום עבודה למקום עבודה והחתים את מעסיקיהם של פקודיו על התחייבות לקבלם בחזרה אחרי סיום שירות קצר זה (אנשי הפלוגה שנשארו בחיים חזרו לחיפה רק כעבור שנה).
מאה וארבעים פקודיו של פוגל הגיעו לראש פינה ב-24 בדצמבר ונשלחו לשבעה יישובים. מפקדת הפלוגה התמקמה בקיבוץ מחניים, והפלוגה הייתה אמורה לקבל הוראות ממפקד הנפה, גבעוני (חבר המושב שאר ישוב), אבל למעשה הייתה הפלוגה נספחת לגדוד השלישי של הפלמ״ח ועשתה את העבודה האפורה שלו. מפלוגת פוגל צמחו גדוד ״אלון״(11) של חטיבת ״גולני״, וחטיבת ״עודד״ (חטיבה 9), שהוקמה באמצע המלחמה. 1
קיבוץ עין זיתים (במרחק כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לצפת), היה אחת הנקודות החלשות באצבע הגליל. הוא היה מוקף כפרים ערביים שהיו ממוקמים גבוה ממנו: עין זיתון מדרום-מערב; בִּירייה הערבית מדרום; עמוקה מצפון-מזרח, תיחבא ודלתא מצפון. הדרך אליו עברה בכפר הערבי עין זיתון ונחסמה בתחילת המלחמה. הגישה היחידה אל עין זיתים הייתה בשביל מבירייה היהודית. בימי הגשם התמלא שביל זה בוץ, ורק ברגל ניתן היה ללכת בו. שני מבני הבטון והצריפים המעטים של הקיבוץ היו חשופים לאש, שנורתה עליהם בלי הרף. דלילה אך טורדנית. לא פעם התקרבו הערבים לגדר הקיבוץ. מגדל מים לא היה בעין זיתים, והערבים פוצצו את המשאבה ופגעו במיכל המים. חברי הקיבוץ היו מביאים את מי השתייה מצפת, במכלים שהועמסו על משאית. באחד הימים, כשהייתה הדרך מנותקת והמים אזלו, הביאו להם סמג"ד הגדוד השלישי משה קלמן ופקודיו מים מצפת, במכלים שנשאו בידיהם. בחורף אגרו חברי עין זיתים מי גשמים ממרזבים. אך הבורות, שלא הוכנו כראוי, התרוקנו כשפסקו הגשמים.
כחודשיים לפני פרוץ המלחמה תגברו פלמ״חניקים מהכשרת עין גב, בפיקוד דב זעירא, את שלושים חברי קיבוץ עין זיתים. ב־29 בנובמבר, בלילה, כתבו חברי ההכשרה ביומנם: ״ב-02.00 מתקבלת הבשורה על אישור המדינה. גל שמחה מציף את החבר׳ה, אך העולם כמנהגו נוהג (לא נעשה שום ציון מיוחד למאורע). ב-30 בדצמבר נורו יריות על עין זיתים ועל מכונית שנסעה עם אספקה לקיבוץ, וכיתה בפיקוד עמוס צורף יצאה מהמשק ותקפה את המתקיפים. צורף נהרג בחילופי היריות.2 בפעולת-גמול פשטו שני צוותי קרב, בפיקודם של אבינעם חדש ודב זעירא, מפלוגה י״א של הגדוד השלישי, על שני יעדים. על כל הפעולה פיקד המ"פ מאיר דרזנר.3

פעולת גמול

בתיהם של מוכתר כפר עין זיתון אבו ג'מיל וביתו של סובחי אבו-חדרה (חבר הוועד הערבי העליון, אחד המנהיגים הקיצוניים של ערביי ארץ ישראל ושל ערביי הגליל העליון וחבר המפקדה העליונה של ״צבא ההצלה״) נצבו על הר כנען. בפקודה שקיבל מאיר דרזנר, מפקד הפשיטה על עין-זיתון, כתוב: ״לפוצץ את בית המוכתר אבו-ג׳מיל. לתקוף בתים, להרוג את הגברים שבהם ולהצית בתים״.4
אבו-ג׳מיל היה לא רק מוכתר אלא גם מפקד הכפר, וחזית ביתו הגדול פנתה אל הכביש. דרזנר העיד:״ קיבלנו הוראה להפריד בין הנשים, הילדים והזקנים ובין הגברים הצעירים, ולהרוג את כל הגברים.״ דב זעירא, מפקד הפשיטה על בית אבו־חדרה שעל הר כנען, סיפר שהוא קיבל הוראה ״לחסל את הכנופיה ולפוצץ את הבית״ (ביתו של אבו חדרה היה מבוצר וכנופיה חנתה בו), שתי הפעולות נקבעו לחצות הלילה שבין 2 ל-3 בינואר. מכשירי קשר לא היו בנמצא. בראש שישה לוחמים יצא זעירא להר כנען, מקלע בֶּזָה נישא על גבו של חמור, ומטעני חומר הנפץ ״שדית״ היו ארוזים בתוך גרביים. בדרכם נשפך חומר הנפץ מהגרביים. כשהיו פקודיו של זעירא במרחק עשרים מטר מהבית, שמעו את קריאת השומר שעמד על הגג: ״מין הדא?״ זעירא פקד לירות. זה היה לפני שעת השין. ותושבי עין זיתון, ששמעו את היריות מהר כנען, נכנסו לכוננות, לפני שהגיעו אליהם דרזנר ופקודיו.
פקודיו של זעירא ירו על יעדם משלושה כיוונים, כך שהערבים יחשבו שהם כוח גדול, ומצפת, מרחוק, סייעו להם אנשי החי״ש ביריות מקלע. ליד דלת ביתו של אבו חדרה הניח החבלן ילקוט-גב עם חומר נפץ, וחבריו זרקו רימונים אל החלונות, ושיתקו את האש שנורתה מן הבית. אחרי שהונח חומר הנפץ נסוגו השישה, קול הפיצוץ נשמע, הבית ניזוק, ושניים מלוחמי הכנופיה נהרגו.
מחלקתו של אלעד פלד בפיקודו של מאיר דרזנר אחרה לצאת לעין זיתון מהבסיס של פלוגה י״א (שהיה על הר כנען), מפני שהכיתה מברייה אחרה להגיע אליו, ובדרך ליעד טעה דרזנר בניווט והגיע, לא מהכיוון המתוכנן, אל הדרך שעברה בתוך הכפר עין זיתון. שומרי הכפר, שהיו מוכנים להתקפה, השיבו אש לתוקפיהם. כמה סטנים של הפלמ״חניקים לא פעלו, ודרזנר הבין שהוא לא יוכל להשתלט על הכפר, והסתפק בפיצוץ בית אבו-ג׳מיל. החבלן יהודה פריימן נפצע בחילופי היריות, אבל את הבית הוא פוצץ.
עוד שלושה בתים נפגעו. אבו-ג׳מיל ותשעה ערבים אחרים נהרגו. הנסיגה עם החבלן הפצוע על גבו של אבינועם חדש, ללא אלונקה, הייתה קשה מאוד. אחרי ימים אחדים מת יהודה פריימן מפצעיו.
הפשיטה על עין-זיתון נחשבה לכישלון. לימים אמר מאיר דרזנר שהמשימה לא הייתה בת ביצוע, מספר הערבים החמושים שחנו בכפר היה גדול מדי, ופקודיו לא היו מוכנים להרוג אנשים ללא הבחנה. ״נכנסו לעסק הזה בלי דיונים על שיטות לחימה" אמר דרזנר. "אחרי המבצע לא היו תחקירים ראויים לשמם ולא הפקנו לקחים כמו שצריך".5

פיצוץ גשר בנות יעקב

בינואר תקפו יחידות מהגדוד השלישי, פעמים אחדות, מכוניות ערביות; ב־11 באותו חודש יצא דרזנר עם שישים לוחמים אל גשר בנות יעקב ופוצץ אותו, כדי להפריע ללוחמי ״צבא ההצלה״ לחדור לארץ ישראל, ובאותו יום תקפו לוחמים אחרים את הכפר מדחיל שבעמק החולה. הבריטים ניסו לתקן את הגשר, הגיעו למסקנה שהוא חובל ללא תקנה, ופרקו אותו כדי להתקין גשר צבאי במקומו. כך נותקה דרך היבשה העיקרית בין סוריה לארץ-ישראל. הסורים שריכזו צבא בגדה המזרחית של הירדן, ניסו לעבור דרכו והבריטים שלחו לאצבע הגליל צבא ותותחים כבדים.6
ב-14 בחודש תפסה יחידה בפיקוד משה קלמן ללא קרב את תל אל קאדי שממזרח לקיבוץ דן, אִבטחה את תיקון הצינור שהוביל מים מן המעיינות שבַּתֵל אל הקיבוצים, והניחה מוקשים סביבו. פקודיו של קלמן החליפו אש עם ערבים מקומיים ועם יחידות סוריות, ואחרי שסיימו את משימתם חזרו לקיבוץ. כשעזבו את תל אל קאדי נכנסו אליו ערבים, על-אף המוקשים.7 ב־19 בחודש פשטו עשרים ושניים לוחמים מהגדוד השלישי על הכפר מנסורה אל-חות, מדרום לגשר בנות יעקב, גמול על שוד פרות מהמושבה משמר הירדן. במנסורה אל-חות התגוררו כשלושים משפחות בדווים משבט ערב אל-היב. הפושטים קיבלו פקודה ״לפגוע ברכוש, ואם אנשי הכפר יראו התנגדות, לחסלם.״ תושבי הכפר השיבו אש לתוקפיהם, אחר כך ברחו. הפלמ״חניקים שרפו חושות ואוהלים וחזרו למשמר הירדן. אחד מהם נהרג בחילופי האש. ״ההתקפה עשתה רושם רב בסביבה,״ דיווח הש״י. ״הכפר הזה נחשב לאחד החזקים משבט ההיבים״. 8

כישלון פשיטה על כפר עמוקה

ב־5 בפברואר פונו הילדים והאימהות מקיבוץ עין זיתים, ואחרי יומיים הסתערו ערבים על הקיבוץ. חיילים ושוטרים בריטיים סייעו לחבריו להדוף את ההתקפה, ולמחרת פשטו שלושים מפקודיו של אלעד פלד, בפיקודו של דרזנר, על הכפר עמוקה, במרחק שלושה קילומטרים מצפון לעין זיתים. היה זה ליל ירח, והערבים הבחינו בלוחמים המתקרבים וירו עליהם. שמונה נפצעו. רובם קל. ודרזנר פקד לסגת. ״יכולנו להמשיך בפעולה.״ אמר דרזנר לימים. ״לא דבקנו במשימה בגלל ההרגלים מימי המאבק נגד הבריטים: מתקרבים בשקט אל היעד ואם מתגלים, מסתלקים. בפלמ״ח לא הייתה תיאוריה נגד הסתערות נוכח אש, אבל הייתה מנטאליות כזאת. עברנו תרגילי אש ותנועה בקורסים מאז 1944, אבל לא יישמנו אותם, בגלל העדיפות המוחלטת של הבריטים. גם בתחילת המלחמה נגד הערבים הרבינו במסעות שקטים ונמנענו מהסתערות על אויב מתגונן״.9
בליל גשם שוטף, ב־10 בפברואר, חדרו שלושים לוחמים בפיקוד משה קלמן לכפר זוק ממזרח לקיבוץ דן, והכינו לפיצוץ את בתיהם של מנהיג הכפר, דאוד מוסטפה, ושל המוכתר. התושבים ירו עליהם אש בלתי מכוונת ובלתי יעילה, קלמן ופקודיו לא ירו. הם פוצצו את הבתים ונסוגו, בלי אבדות. ״הפעולה עשתה רושם רב על הערבים,״ כתב קלמן בדו״ח. ״מזג האוויר הגשום נוח מאוד לפעולה, כושרם הקרבי של האנשים טוב. חסר עוד אימון בפשיטות״.10
פשיטת פלוגתו של דרזנר, בפיקוד משה קלמן, על הכפר סעסע, ב־14 בפברואר, זאת הייתה אחת הפעולות המפורסמות של מלחמת העצמאות. פשיטה זאת נועדה להפגין תגובה על רצח הל״ה; להרים את המורל של היהודים; לפגוע בעורף הערבי; לכפות על הערבים להקצות כוחות להגנה על העורף, ולפגוע בציר שבו חדרו לוחמי ״צבא ההצלה״ לארץ-ישראל.
_____________
בשבוע הבא: הערבים בגליל ניזוקו מפרוץ המלחמה יותר מהיהודים; ליקויי פקוד ותככי פיקוד בגליל; אורי יפה מונה למפקד הגליל העליון אך מפקדי הגדוד השלישי שלא הפלמ"ח לא סרו למשמעתו; גדוד חיפאי בפיקוד ישראל ליאור עולה לגליל

הערות

1. ישראל ליטואר-ליאור, "ראשיתו של גדוד אלון", בספר "אילן ושלח" בעריכת בנימין עציון, מערכות, 1950. ראיון עם יוסף פוגל ב-6 בפברואר 1981.
2. ארכיון צה"ל (א"צ), דו״ח התקפה על עין זיתון, 2 בינואר 1948; א"צ, דו״ח על פיצוץ בית חדרה, 3 בינואר 1948; ארכיון פלמחים, יומן הכשרת עין גב; רשימות של אלעד פלד (בכתובים); עדות של דב זעירא מ-13 ביולי 1983.
3. א"צ, אל עלי מאת איתמר, דו״ח על ההתקפה על עין זיתון, 2 בינואר 1948.
4. א"צ, אל עלי מנמר, דו״ח על פיצוץ בית חדרה, 3 בינואר 1948.
5. סדרת ראיונות עם מאיר דרזנר, אבינועם חדש; משה קלמן; דב זעירא; ואליעזר לויטה.
6. א"צ, מבצעי הגדוד השלישי; הראיונות הנ"ל עם מאיר דרזנר.
7. א"צ, אל עלי מאת פנחס, 14 בינואר 1948, דו״ח פעולה.
8. א"צ, 22/9, אל עלי מאת פנחס, 14 בינואר 1948, דו״ח פעולה.
9.א"צ, דווח פעולה, 8 בפברואר 1948; סדרת הראיונות הנ״ל עם מאיר דרזנר; ארכיון המחבר, רשימות אלעד פלד.
10. א"צ, אל עלי מאת פנחס, דו״ח פעולת זוק.

תאריך:  11/01/2019   |   עודכן:  11/01/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אלעד פלד / Elad Peled
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הגליל העליון בפרוץ המלחמה (ג) הפקודה: "להרוג את כל הגברים"
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
מעניינת השתלשלות המאורעות
חבר קיבוץ יגור  |  11/01/19 19:47
2
הכפר זוק לא נמצא מזרחית לדן
מושיקו  |  11/01/19 22:56
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
אורי מילשטיין
לאחר פרוץ המלחמה יישובי הגליל בקשו עזרה בכסף, בנשק, בלוחמים ופועלים לעבודה במשק החקלאי; טענה שהמושבים מקופחים לעומת הקיבוצים; הגדוד השלישי של הפלמ"ח עלה לגליל העליון לפני פרוץ המלחמה ושינה את התמונה; פשיטת חסאס; פיגוע במכונית ערבית
אורי מילשטיין
פרק ראשון בסדרת פרקים חדשה על הגליל העליון, בפרוץ מלחמת העצמאות. הפרק יעסוק בהכנות הלקויות למלחמה; התפתחות ההתיישבות בגליל העליון; ערבים השתלטו על קרקעות של יהודים; לא התפתחו דפוסים של שיתוף פעולה בין יישובים והם לא ירו גוש התיישבותי חזק; המלצות שלא יוזמו ב-1945 לפתח את הגליל העליון כדי שמספר היהודים שהתגוררו בו יעלה מחמשת אלפים לעשרים אלף. לערבים הייתה באזור עליונות מוחלטת; עד פרוץ המלחמה יחסים תקינים בין יהודים לערבים
אורי מילשטיין
פעילות גדוד "הירמוך השני" בפיקוד אדיב שישאקלי בגליל; היחסים של חברי קיבוץ בית קשת עם ערביי הסביבה עד המלחמה; פשיטת על הכפרים תמרה ושפרעם; הריגתו של דב זליגמן מעין דור ופעולת גמול וגרוש הבדואים; פשיטות על עין מהיל וסגרה הערבית; התקפה על שיירה עברית ליד לוביה; פעולת גמול כושלת על בסיס של צבא ההצלה בכפר כנא; מידע מודיעיני להכנת מארב לאנשי בית קשת
אורי מילשטיין
כל שבעת הנפגעים נהרגו, והבריטים קיבלו מהערבים את גוויותיהם והחזירון לאנשי ההגנה. ביומנו של חסאן מרעי הנדאווי כתוב: "לקחנו אתנו שבע גוויות והצגנו אותן לפני תושבי זרעין, ואחר-כך לקחו אותן לג'נין. צורתן הייתה נוראה: מי שנכרת ראשו, ומי שנכרתו אוזנו או רגלו, אחרי גמר המסיבה הזאת לקחו אותן הבריטים, שמו אותן במשוריין והעבירו אותן ליהודים"
אורי מילשטיין
גולדה מאיר הבטיחה לחברי קיבוץ מענית שיִכַּללו במדינה היהודית; לפי הדוח של המפקד הערבי, תקפו פקודיו את קיבוץ מענית, כפעולת גמול; לפי דוח הש"י החלה התקרית כסכסוך עבודה בין פועלים; טנקים בריטים הבריחו את התוקפים; מסקנת המפקד הערבי: לא ניתן לכבוש יישוב יהודי ללא נשק כבד; תקרית ליד קיבוץ המעפיל; פשיטה של חיילי גדוד 33 על הכפר קקון; תקרית בוואדי ערה. נפילתו של משה לבנון ופעולת גמול של הפלמ"ח
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il