הישגי הבנת הנקרא של כל תלמידי כיתות ב' בארץ נבדקו במשך שש שנים, בין שנת תשס"ח לתשע"ג, ובכולן שיעור הנכשלים בעברית - הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי-דתי - היה גבוה, בין 23 ל-26 אחוז. אצל דוברי הערבית מדובר על שיעור גבוה יותר של 31%. על-אף חומרת הנתונים, הם הוצנעו על-ידי משרד החינוך, ובשנת תשע"ד החליט משרד החינוך להפסיק לבדוק את רמת הבנת הנקרא בכיתות ב'. הנתונים מתפרסמים לראשונה ב-News1.
בפעם האחרונה שהועבר המבחן בשנת תשע"ג (2013) נמצא שגם באוכלוסיות החזקות יש תלמידים שמתקשים בהבנת הנקרא. במדגם של 15,908 תלמידי כיתות ב', 1,679 תלמידים (10.5 אחוז) היו מרקע חברתי כלכלי נמוך והציון הממוצע שקיבלו היה 68 שמציין הישגים נמוכים מאוד בהבנת הנקרא. 5,847 (37.5 אחוז) מהנבחנים היו מרקע בינוני והציון הממוצע שקיבלו היה 75, שהוא ציון בינוני. 8,288 מהנבחנים (52 אחוז) היו מרקע גבוה, והציון הממוצע שלהם היה 80, שבקרב אנשי מקצוע נחשב לציון לא טוב, מכיוון שהבנת הנקרא היא מיומנות בסיסית שבלעדיה ילד לא יכול להשתלב בבית הספר.
בסיכום דוחות המיצ"ב על הישגי הקריאה בכיתות ב' לשנים תשס"ח-תשע"ג נכתב: "בכל השנים שנמדדו, כבר בכיתות ב' קיים פער משמעותי בהישגים של תלמידים דוברי עברית מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי בהבנת הנקרא לטובת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר. ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר כך ההישגים טובים יותר". בסיכום נכתב שהפער בין תלמידים חזקים וחלשים לא השתנה בכל שש שנות הבדיקה. יצוין שהציון 80 שניתן ל-52 אחוז מהתלמידים החזקים מעיד שגם בקרב החזקים יש תלמידים שמתקשים בהבנת הנקרא.
מה לא יודעים הנכשלים דוח המיצב תשע"ג על הבנת הנקרא בכיתות ב' מפרט במה נכשלו התלמידים שקיבלו ציונים נמוכים במבחן. מדובר בתלמידים ש"לא הצליחו לזהות באופן מלא מילים בעלות שורש משותף מתוך רשימה נתונה" (כגון הפכתי - הפוך. ראו דוגמה לשאלות מסוג זה במבחן לכיתות ב':
כְּשֶׁשִׂחַקְתִי עִם חֲבֶרְתִי הָפַכְתִי אֶת סַל הַצַעֲצוּעִים עַל הָרִצְפָּה. עַכְשָׁו הַסַל ---, א.פ). תלמידים אלה גם לא הצליחו "לסדר באופן חלקי, מילים על-פי אל"ף-בי"ת חיצוני ופנימי, ליצור משפטים פשוטים מבחינה תחבירית, מתוך סדרת מילים נתונות". הם גם לא הצליחו "להפיק באופן מלא מילות תוכן ומילות תפקוד שאינן נתונות ולהתאימן להקשר נתון תוך התחשבות בהיבטים סמנטיים מתחביריים ומורפולוגיים". כמו-כן לא הצליחו "להסיק מסקנות על המשתמע מתוך הכתוב במשפט או בפיסקה קצרה".
מחצית מתלמידי ב' לא קוראים מאז הופסקו בחינות המיצב הארציות בכיתות ב', בתי הספר עושים בחינות פנימיות בקריאה וכתיבה שתוצאותיהן אינן מתפרסמות. מורים ומנחים העוסקים בהוראת הקריאה בכיתות א'-ב' טוענים שבשנים האחרונות עלה מאוד שיעור התלמידים שלא יודעים לקרוא ברמה סבירה. מורה מצפון הארץ סיפרה שבבית הספר שלה מחצית מתלמידי כיתות ב' אינם שולטים בקריאה. "התלמידים האלה לא יכולים לשבת בכיתה וללמוד. אנחנו מוציאות אותם מהשיעורים ומנסות ללמד אותם לקרוא בצורה פרטנית". מורה ממרכז הארץ סיפרה שבבית ספרה בכל כיתה ישנם ארבע-חמישה תלמידים שלא קוראים ברמת הכיתה. "הכנסנו סייעות לכיתות והן יושבות בשיעורים בשולחן נפרד עם התלמידים ומלמדות אותם לקרוא בזמן שכל הכיתה לומדת".
התסכול של הילדים שמתקשים בקריאה הפרופסור יוסי דאהן, יו"ר מרכז אדוה למידע על שוויון וצדק חברתי בישראל: "הנתונים משעתקים את מה שאנחנו יודעים על החברה הישראלית. יש מאות ואלפי ילדים עניים ויש קשר בין עוני להישגים לימודיים. הנותנים משקפים את הפער המעמדי חברתי-כלכלי ומראים פגיעה בשוויון ההזדמנויות בחינוך. ילדי העניים נמצאים בתחתית סולם ההישגים. מלבד הפגיעה בדמוקרטיה, זו מערכת שתייצר מבוגרים בלי אוריינות בסיסית. אזרחים שלא יוכלו להגן על עצמם ועל האינטרסים שלהם. מבחינה פסיכולוגית ילד בכיתה ב' שיושב בכיתה ולא יכול לקרוא ולהבין, צובר תסכול בכל פעם שהמורה מלמד חומר והוא לא יודע על מה מדובר. רק סביר להניח שחלק מהילדים שלא קוראים יפתחו התנהגות לא חברתית".
- דוברת משד החינוך מיכל צדוקי הגיבה: "ההחלטה לבטל את המיצ"ב החיצוני בכתות ב' התקבלה על-ידי ועדת מומחים. ההחלטה נבעה ממספר גורמים ביניהם גילם הרך של התלמידים, הלחץ הנפשי שחוו בסיטואציה והעובדה שיש לעודד הערכה פנימית שבעקבותיה נבנות תוכניות עבודה. לצד החלטה זו בתי הספר המשיכו להשתמש במיצ"ב כיתות ב' ככלי הערכה פנימי באמצעותו זיהו מה נדרש כדי לקדם את התלמידים בהתאם למצופה מבני גילם. במקביל, פותח כלי הערכה עדכני על-ידי הראמ"ה, מומחים מהאקדמיה, ונציגי משרד החינוך, כלי המשמש כלי הערכה פנימי למורי כיתות ב'. הכלי מאפשר לזהות עבור כל תלמיד את מידת עמידתו בהישגים הנדרשים מבני גילו והתאמת תוכנית עבודה. השנה הורחב הכלי גם להערכת הכתיבה".
הדוברת הוסיפה שבנוסף נכתבה והופצה לכל בתי הספר תוכנית הוראה עבור מורי כיתות א'-ב' שהדגשים שלה הם הוראת מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא וכתיבה. כמו-כן היא כוללת הצעות יישומיות לקידום תלמידים מתקשים.
