פרשת
גבי אשכנזי-חברת שמן התרחשה לפני כשבע שנים ומתגלגלת עד היום בבתי המשפט. הטענה המרכזית של התובעים היא לדיווחים מטעים מצד שמן ובכירי החברה בראשות היושב-ראש דאז גבי אשכנזי והמנכ"ל
יוסי לוי. ככל שחולף הזמן מתברר, כי אכן: לטענות נגד אשכנזי נמצאו תימוכין.
בקליפת אגוז: מדובר בחיפושי הנפט והגז, תחום עתיר סיכונים שבו המשקיעים מבינים שיש סיכון גבוה שכל כספם יירד לטמיון. הבעיה היא שהדיווחים של שמן ברגע קריטי, הרגע שבו החברה הייתה אמורה לבצע מבחני הפקה בקידוח ים 3, היו לכאורה לא שלמים, כך לטענת התובעים. הם גילו את הצדדים החיוביים של סימני הנפט אבל לא את הצדדים השליליים. איך יודעים שיש צדדים שליליים? שמן נאלצה למסור את הפרוטוקולים של דיוני הדירקטוריון, שבהם נאמרו דברים ברורים מאוד על "בעיות בלוגים" ו"תוצאות לא טובות" הן על-ידי אשכנזי והן על-ידי לוי.
התמונה הפיננסית היא כזו: עד לרגע מבחני ההפקה עלתה ההשקעה לשמן בקידוח כ-140 מיליון דולר ואף יותר. היא הגיעה לנקודה הקריטית של מבחני ההפקה ללא תקציב ולכן נזקקה לגיוס: היא גייסה סכום קטן יחסית, של כ-7 מיליון שקל באמצעות אופציות ו-30 מיליון שקל ממוסדיים בהקצאה פרטית. בעלי השליטה בחברה, ובראשם איל ההון
אברהם נניקשווילי, השקיעו הון עתק. הם נגגרו בעידודו של אשכנזי להשקעות נוספות. גם בעלי המניות מקרב הציבור הפסידו. אשכנזי, לעומת זאת, נהנה משכר משמעותי, גם בתקופה שניהל את שמן באופן בלתי תקין.
בגין הגיוס באופציות הוגשה תביעה ונחתמה פשרה לאחרונה, אבל על הגיוס הגדול - שכולל 30 מיליון שקל ממוסדיים ועוד 55 מיליון שקל מצד משקיעים פרטיים שקנו מניות בשוק החופשי - יש עדיין הליך משפטי. היו נסיונות פשרה שנדחו על-ידי התובעים, ודיון בנושא יתקיים במהלך מאי השנה בפני השופט
חאלד כבוב. לדיון הזה ולפסק הדין - אם בסופו של דבר ייחתם על-ידי כבוב - יהיו כנראה קביעות משמעותיות מאוד לגבי גבי אשכנזי.
הקידוח שביצעה שמן קידוח ים 3 של חברת שמן, היה למעשה קידוח אימות לקידוח ים 2, שהתקיים 20 שנה קודם לכן, קידוח שבו היו שותפות חברת ישראמקו וחברת דלק קידוחים. קידוח ים 3 נערך צפונית לקידוח ים, 2 והשותף המרכזי באותו קידוח היה כאמור חברת שמן, כשאת הקידוח עצמו מבצעת חברה אזרבייג'אנית, שלפי התשקיף של שמן הייתה בעלת ניסיון בקידוחים עמוקים בים הכספי. קידוח האימות כשמו כן הוא: הנפט כבר נמצא במבנה המטרה, ומטרת קידוח האימות היא לוודא את גודל המבנה ולאמת את הימצאותו של נפט ואת מבנה הקרקע המאפשר את הפקתו.
נתוני הקידוחים בקידוח ים 2 נמדדה תפוקה של כ-2,000 חביות ליום. במבנה הסלע נמצאו נקבוביות ומוליכות מצוינות, אלא שמבחן ההפקה הופסק בגלל לחצים גבוהים, שלפי החלטת מפקד האסדה סיכנו את האסדה וכמובן את היושבים בה.
בקידוח ים 3 של שמן הצליח המפעיל לרדת לעומק של 5,700 מטר ולבצע בדיקות לוגים חשמליים. בדיקות מהסוג הזה אמורות לתת אינדיקציות ברורות לגבי הימצאות של הידרוקרבונים (סימנים למציאת נפט ו/או גז טבעי) ואנליזה של מבנה הקרקע.
כמה הושקעו בקידוח על-פי הדיווחים לבורסה, הסכום הכספי שהוצא בגין הקידוח עד לנטישתו נאמד בסכום עצום של כ-170 מיליון דולר.
כמה שכר קיבל אשכנזי בתוך פחות משלוש שנים קיבל אשכנזי, שכר של כ-2.1 מיליון שקל, כולל תשלום מבוסס מניות. הסכם הייעוץ שלו כלל שכר של 100 אלף שקל בחודש בתוספת מע"מ.
ממצאי הקידוחים והדיווחים המטעים לכאורה ממצאי קידוח ים 3 אומנם הצביעו על הימצאות נפט באיכות גבוהה, אבל במקביל הצביעו גם על ירידה משמעותית בנקבוביות ובמוליכות, שאילו סימנים שליליים מובהקים. למרות שנושא המבנה הבעייתי של סלע המטרה בקידוח הועלה בדיונים בשמן ותועד בפרוטוקולים, הן על-ידי יו"ר שמן והן על-ידי מנכ"ל החברה יוסי לוי – והוזכר שם בפירוש כממצא לא חיובי - הממצאים השליליים לא פורטו בדיווחים הרשמיים של החברה לבורסה לני"ע ולציבור המשקיעים. בדיווח לציבור הוזכרו רק אינדיקציות חיוביות בכל הקשור למציאת נפט, ונאמר רק שמבנה הסלע ידוע. כלומר, לציבור דווחו לכאורה רק ממצאים חיוביים ואילו הממצאים השליליים נעלמו מהדיווחים.
נושאי הנקבוביות והמוליכות הוזכרו כגורמי סיכון עיקריים בתשקיף חברת שמן, שפורסם לציבור לפני תחילת קידוח ים 3 ולפני גיוס הכסף מהציבור, הכסף שאיפשר את ביצועו של קידוח ים 3 – מה שמחדד עוד יותר את בעיית הדיווח לכאורה של חברת שמן.
כמו-כן צריך לזכור את תנאי הרקע של קידוח ים 3: הוא התנהל בתנאים קשים ונמשך זמן ממושך יותר מהמתוכנן. התנאים הקשים כבר היו ידועים עוד מקידוח ים 2 וכללו לחצים אטמוספריים גבוהים וקשיים נוספים. כתוצאה מהתמשכות הקידוח ומהוצאות כספיות שהצטברו, נוצל כל הכסף שגויס לפני הקידוח, והחברה עמדה בפני הצורך בגיוס כסף נוסף מהציבור או לחלופין נטישת הקידוח לפני ביצוע מבחני ההפקה. המשמעות היא שדיווח עם נתונים שליליים היה קרוב לוודאי מטרפד את כוונת הגיוס וממילא את מבחני ההפקה. כלומר, החלטת ההשקעה התקבלה על-אף הגורמים השליליים מתוך הבנה שאם לא ישוחרר המידע השלילי, לא תתבצע כל השקעה בפרויקט. רק לאחר הדיווח החיובי, שממנו נשמטו האלמנטים השליליים, התקבלה ההחלטה להשקיע במבחני ההפקה – מתוך ידיעה ברורה שכישלון במבחני ההפקה יהווה אובדן כמעט מוחלט של ההשקעה.