התובע תבע מדיפלומט 65,000 שקל וטען באמצעות עורכי הדין דקלה צרפתי-דלג'ו וטיגיסט גטהון סמואל מהסיוע המשפטי מחוז מרכז במשרד המשפטים, כי חברת דיפלומט הפלתה אותו לרעה על-רקע עברו הכלכלי בקבלה לעבודה. בתביעה טען כי ניסה להתקבל לעבודה בדיפלומט, התראיין במשאבי אנוש ולאחר מכן הועבר לראיון אצל קצין הביטחון של החברה. לשאלות הקב"ט האם הוא בעל עבר פלילי והאם השתמש בסמים השיב בשלילה. לשאלתו השלישית האם הוא בעל חובות הוצאה לפועל השיב סיבוני בחיוב. לאחר התחקיר קיבל תשובה כי לא התקבל לעבודה. בתביעה טען ס' כי אחת מתוצאותיה הקשות של מגפת הקורונה היא אבטלה גדולה ופגיעה כלכלית קשה במשפחות רבות, שהפכו לבעלי חובות וכי דווקא עתה יש להוקיע נגע חברתי זה של אפליה בקבלה לעבודה של מי שהם בעלי חובות, ובכך דחיקתם עוד יותר לשולי החברה בלי שתינתן להם אפילו אפשרות להשתקם כלכלית, להסדיר חובותיהם ולקיים את עצמם ובני משפחותיהם בכבוד. "כך גם התובע, שכל שביקש הוא למצוא עבודה שתאפשר לו להסדיר את חובותיו ולפרנס עצמו ובני משפחתו בכבוד, אבל נחסמה דרכו לעשות כן רק משום העובדה, שאינה רלוונטית, כי הוא בעל חובות בהוצאה לפועל", נכתב בתביעה. עילות התביעה נסמכו על חוק שוויון הזדמנויות אשר קובע שאסור למעסיק להפלות בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות וסיבות רבות נוספות. אומנם בין הסיבות שמפורטות בחוק כאפליה אסורה בעת קבלה לעבודה לא נכתבו שאלות על-רקע כלכלי, אך סעיף 2(ב) לחוק קובע כי "רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". אומנם אם ההפליה מתחייבת על-פי האופי או המהות של התפקיד היא אינה מוגדרת על-פי החוק כאפליה אסורה, אך לטענת התובע - "אין מחלוקת כי השאלה בדבר קיומם של חובות בהוצאה לפועל אינה רלוונטית ואינה לגיטימית לאופיו או מהותו של התפקיד. קרי - מדובר בתנאי שאינו ממין העניין לתפקיד", לשון התביעה. עוד נכתב כי חוק נתוני אשראי קובע בסעיף 110(א) כי לא יבקש אדם מידע על נתוני אשראי של מועמד לעבודה אצלו, וכי אם ביקש נתונים כאלה - רשאי בית המשפט לחייב את מבקש הפרטים לשלם פיצוי בלא הוכחת נזק. "פשיטא כי בירור בדבר קיומם של חובות והגבלות בהוצאה לפועל אצל מועמד לעבודה עולה כדי בירור בדבר נתוני האשראי שלו", נטען בתביעה. בחברת דיפלומט טענו בכתב ההגנה כי השאלות על הרקע הכלכלי היו רלוונטיות לתפקיד שאליו התמיין סיבוני - נהג מלגזה - משום שבתפקידו הוא היה נדרש לקלוט באופן קבוע מכולות המכילות סחורה בשווי כספי רב, ולכן לא היוו אפליה אסורה. עוד נטען בכתב ההגנה כי בשום שלב לא ביקשה דיפלומט את נתוני האשראי של התובע וכי לתפקיד ניגשו עשרות מועמדים אחרים ולאחר שנכח בשני שלבי מיון הוחלט שאינו מתאים לתפקיד ועל כן נבחרו שני עובדים אחרים.

טענה זו נכללה בכתב ההגנה למרות שעוד ב-1 ביולי 2021, בטרם הוגש כתב ההגנה מטעם דיפלומט, כתבה עו"ד מיטל אמנט שטרמר לרכזת משאבי אנוש בדיפלומט, טלי דיל: "מאחר שלמעשה מועמד אחד התקבל לעבודה לפני שס' נדחה, ומועמד אחר התקבל לעבודה לאחר שמשה נדחה, יש קושי בטענה שלנו כי היו מועמדים ראויים יותר שכן למעשה בשעה שדחיתם אותו עדיין לא היה מועמד ראוי שהתקבל לעבודה במקביל אליו". בכך, התייחסה לטענה שעלתה ממכתב ששלחה דיל אל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בנובמבר 2020. באותו מכתב טענה דיל כי "ס' לא נמצא המועמד המתאים ביותר ולכן גייסה החברה את המועמד המתאים ביותר באותה התקופה. עם זאת, הוסיפה עו"ד אמנט שטרמר כי קו ההגנה ימשיך לדבוק בטענה זו. אך דרישה של בית הדין האזורי לעבודה לגילוי מסמכים, גרמה לדיפלומט ולעורכי דינה להתכתב על הימצאות מסמכים "שעלולים להיות בעייתיים", מבחינתה, כלשון התכתובות. "להבנתנו, המסמכים הרלוונטיים לענייננו [גילוי המסמכים, א.ו.] הם 'נוהל משאבי אנוש בנושא מיון מועמשים ברצפת הייצור' וכן - 'נוהל תחקיר קב"ט'. מדובר בנהלים המתפרסמים באתר החברה וגלויים לכלל העובדים", כתבו עורכי הדין של דיפלומט באחת מן התכתובות. באותם נהלים מפורטים הליכי המיון לחברה, הכולל תחקיר של הקב"ט לצורך בדיקת עברו הפלילי, מהימנותו ויושרו של המועמד, ובנוהל הביטחון גם נרשם רקע כלכלי כאחד הנושאים שייבדקו.

אולם, כפי שעולה מן התכתובת, הבעייתיות הגדולה ביותר מבחינת דיפלומט היא בנספחים לאותם נהלים. "כנספחים לנהלים מופיעים מסמכים שעלולים להיות בעייתיים עבורנו (הן פורמט השאלון שעורך הקב"ט שכולל שאלות בנושאים בעייתיים (עבר פלילי וכלכלי בפירוט), הן טבלת 'סטטוס מועמדים' בה רשומה הסיבה לאי קבלת התובע שנובעת במישרין מהראיון עם הקב"ט", ציינה עו"ד מורן לנטוש במכתב שכתבה בדצמבר 2021. עם זאת, הוסיפה כי אין איסור בחוק לתשאל מועמד על עברו הכלכלי ולהתחשב בו. באותה תכתובת פירטה עו"ד לנטוש כי דיפלומט לא צירפה לכתב ההגנה מסמכים תומכים, בין היתר משום שאין כאלה. "לכתב ההגנה לא צירפנו מסמכים תומכים, לאור הקושי במסמכים הקיימים ובהיעדר מסמכים המסייעים לנו כגון תיעוד סיבות ענייניות בגינן התובע לא התקבל לעבודה (יש לנו רק טבלת סטטוס מועמדים בה נרשם כי 'נדחה על-ידי קב"ט בתחקיר". בתגובה לדברים אלו העלתה סמנכ"ל משאבי אנוש בדיפלומט, יעל בר, שאלה העוסקת באפשרות של נסיגה של החברה לכיוון פשרה עם התובע, "בהתאם לרוח הנושבת מבית הדין ומלשכת התעסוקה". זאת, לאחר שלשכת התעסוקה צורפה על-פי בקשתה לתיק משום שלטענתה מדובר בתיק עקרוני העוסק באפליית עובדים. תשובתו של משרד עורכי הדין הייתה כי יש לפעול בהתאם להחלטת בית הדין לגילוי מסמכים, תוך ניסיון לחשוף כמה שפחות מסמכים - ובייחוד לא את הנספחים הבעייתיים לנהלי הראיון של הקב"ט. "אנו רואות שאתן מתלבטות. מציעות שנפעל בהתאם להחלטת בית הדין וכרגע ננסה לערוך גילוי מסמכים מינימאלי ככל הניתן (את הנהלים ללא הנספחים להם) ובאמת נגיע לקדם המשפט ושם ננסה לסגור בפשרה סבירה". משמעות הדבר ברורה: ניסיון להטעות את בית הדין לעבודה. בתגובה לדברים אלה כתבה יעל בר, סמנכ"ל משאבי אנוש בדיפלומט, ב-16 בדצמבר 2021: "המלצתך מטה - מציעות שנפעל בהתאם להחלטת בית הדין וכרגע ננסה לערוך גילוי מסמכים מינימאלי ככל הניתן (את הנהלים ללא הנספחים להם) ובאמת נגיע לקדם המשפט ושם ננסה לסגור בפשרה סבירה - מקובלת".

מחברת דיפלומט נמסר בתגובה ל-News1: "נגיב בבית המשפט".