X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
זאב ולדימיר ז'בוטינסקי
צמיחת הציונות האסטרטגית של זאב ז'בוטינסקי – פרק 3
תבנית נוף מולדותיו של ז'בוטינסקי
המולדות של ז'בוטינסקי; התיאוריות של פרויד ופיאז'ה; הרומן של ז'בוטינסקי "חמישתם"; חשיבות מורשתה של העיר אודסה בחזון של ז'בוטינסקי; ממדים באישיותו של אדם; סיפור עצוב בתולדות האדם; שליטת ז'בוטינסקי בהרבה שפות; תפיסת הביטחון האמיתית של ז'בוטינסקי

"כל מולדותַיי"

המשורר שאול טשרניחובסקי כתב:
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,
כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד
מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי־אֲדָמָה,
בְּעוֹד בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ וּבְלֹא־דֵעַ עָרוּךְ
מִזְבֵּחַ, עָלָיו יַקְטִיר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
לִמְלֶכֶת־הַשָּׁמַיִם, לְכוֹכָב וּמַזָּלוֹת.
וְאַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת,
וּמְגִלַּת־סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, –
וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר
כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת,
שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, –
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.
רעיון דומה נמצא בשירו של ביאליק: "אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רוֹאֶה":
יָדַעְתִּי כִּי רַק-אַחַת יֵשְׁתְּ הָאָדָם מִכּוֹס הַזָּהָב
וַחֲזוֹן זִיו וָזֹהַר לֹא-יָקוּם לָאִישׁ פַּעֲמָיִם;
כך גם ברומן האופי, האוטוביוגרפי, של הסופרת הבריטית, דורותי ריצ'רדסון, "צליינות" (Pilgrimage), שבו הגיבורה, בת דמותה של הסופרת, מרים הנדרסון, יוצאת למסע אל ילדותה, כדי להבין את עצמה.

ההווה התפתח מן העבר

תיאורטיקנים רבים אימצו רעיון זה, לרבות אבי הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה הביולוגיסטית, זיגמונד פרויד, ואבי הפסיכולוגיה ההתפתחותית, ז'אן פיאז'ה. ידיעת "תבנית המולדת" משרתת לא רק את הפסיכולוגים, אלא את כל החוקרים, בעיונם במציאות הדינאמית באשר היא, שבה ההווה התפתח מן העבר/מולדתו, והוא המולדת של העתיד.
ברומן "חמישתם", המתאר התפוררות משפחה יהודית באודסה בראשית המאה העשרים, ושבו דמות המספֵּר הוא ז'בוטינסקי עצמו, הוא כתב את השורות הבאות:
"יְמֵי־דוֹרִי, בִּנְכֶם אֲנִי מִבֶּטֶן.
אֶרְאֶה בָּכֶם גַּם זֹהַר, גַּם רָקָב.
בִּנְכֶם אֲנִי – אֹהַב בָּכֶם כָּל כֶּתֶם,
כָּל אַרְסְכֶם אֹהַב".
בלשון מאוחרת, ה'די.אן.אי.' התרבותי של ז'בוטינסקי הוענק לו, לתחושתו, בראש וראשונה מ"בטנה" של עיר הולדתו, אודסה, שהתרחשויות בה מילאו עבורו את תפקיד "ימי דורו". לפיכך, בספרי זה אנסה לפסוע בדרך "ימי דורו" של ז'בוטינסקי. אֵעזר בתובנות של טשרניחובסקי, ביאליק, ריצ'רדסון, פרויד, פיאז'ה וז'בוטינסקי עצמו, ואתוּר אחר ניצני תרבות הביטחון של ז'בוטינסקי והמהפכה העברית ששאף לחולל, דרך תבנית נוף מולדתו, ילדותו, נעוריו ובַחֲרוּתו, בימי דורו, כאשר "אוזנו עודה רעננה" לשתות מ"כוס הזהב". אני מניח שאם היה נולד וגדל בברלין, בלונדון או בפריס, נוף מולדתו וימי דורו היו שונים, ואותם צריך היה לחשוף, כדי להבין את תפיסת הביטחון שלו. מכיוָן שהוא נולד וגדל באודסה, נציג גם את ההקשרים הביטחוניים של העיר ושל נסיבות חייו בה, שעשויים היו להשפיע על גיבוש תפיסתו.

"חכמי אודסה"

חשוב לציין בהקשר זה, שטשרניחובסקי נולד באוקראינה, לא הרחק מאודסה, חמש שנים לפני לידת ז'בוטינסקי. בעשר השנים המעצבות לשניהם, הם התגוררו, למדו ופעלו בעיר. מכאן, שכל אחד מהם היה פֶּלח מנוף מולדתו של השני.
גם ביאליק התגורר באותן שנים באודסה ובה חיבר את רוב שיריו;1 וגם "אחד העם" ושאר "חכמי אודסה".2
ממילא, תורמת הבנת תובנותיהם של הנ"ל גם להבנת תובנותיו של ז'בוטינסקי, שכן צמיחתן היא באותה קרקע, באותה תבנית של נוף אותה מולדת, וכל אחד מהם השפיע במשהו על האחרים.

מולדת-על

אדם חד-ממדי – ורוב האנשים נבראו בצלמו ובדמותו – מכיל בקרבו מולדת אחת, גשמית כרוחנית, שאליה הוא עקוד בכל נימי נפשו. היא מניעה את מהלך חייו בעוצמה של אהבת ילדוּת טהורה, שאותה אין הוא נוטש וממנה אין הוא מסוגל להינתק, גם כשמַגְלים אותו ממנה; וגם כשנפרשׂים בפניו מסלולים חלופיים, רק אותה הוא יודע. זה כוחו וזה גם כוחה.3
באדם רב-ממדי יכולה לשכון יותר ממולדת אחת. יש לו מספר ממדים, אחד לכל מכוֹרה. אצל הגאון מתקיימת הרמוניה בין המכורות, והן מתאחדות למולדת-על – ליצירה הגאונית. הוא שואב מכל אחת מן המכורות את ייחודיותה, וצורף את הכל בכבשן גאוניותו, ליצירה מונומנטלית, המייחדת אותו כגאון.
כך רואים היהודים את אברהם אבינו ואת משה רבנו.4 כאלה היו, אפלטון, אריסטו, הרמב"ם, ברוך שפינוזה ואלברט איינשטיין.5 המפגש בין החד-ממדיים לרב-ממדיים הוא לעולם טראגי, כי החד-ממדיים מאמינים שהרב-ממדיים מבקשים להרע להם, ולכן הם מתאמצים לנטרל אותם. בכך נדחקים הרב-ממדיים לשוליים, ולחברה אובדת ההזדמנות לשפר את מצבה. זה אחד הסיפורים העצובים של תולדות האדם.
מגיל צעיר היה ז'בוטינסקי רב-לשוני, ושלט בשפות רבות כבשפת אם. מכאן, לפי עקרונות הבלשנות הגנרטיבית6, מבני השטח ומבני העומק במוחו, המותאמים ללמידת שפה, הנם מורכבים הרבה מעל לנורמלי.
מכאן, שלז'בוטינסקי, מכוון הפעולה, היו מולדות רבות, ובכולן הוא נולד מחדש, מבלי שזנח את תבניות המולדות הקודמות.7 המולדות יצרו משימת חיים – לחבּר שוב את היהדות הרוחנית לעבריות הפוליטית.

"איי הזהב"

ז'בוטינסקי עצמו סבר שהיו לו מולדות אחדות. בשיר "מדריגל", שהקדיש לרעייתו יוענה, לרגל 28 שנות נישואין, הוא כתב:
"כל נדודיי יגול אותו הכרך,8
כל מולדותיי, כל עֹשר הלשון,
כל גלגוליי והרפתקאות-הדרך
מדי קצין ולבוש אסיר-בפרך,
קול תשואות ורעש ההמון".
המולדות שלו גם השלימו וגם סתרו, לכאורה, זו את זו. אבל רק לכאורה (את הסתירות דמיינו האנשים החד-ממדיים, גם מכובדים מאוד, אפילו פרופסורים).
מולדת-העל שלו לא הייתה מקום, אלא רוח האדם, החושפת ללא הרף רבדים נוספים מן המציאות – בחשיבה, בדמיון, באינטואיציה וביצירה, ובתוך כך נחשפת בעצמה.
ז'בוטינסקי היה רב-ממדי, וכך גם תפיסת תרבות הביטחון שלו היא רב-ממדית. אף שלא ניסח אותה באופן שיטתי, נחשפת תפיסת-העל שלו, לא רק בקריאת דברים שהוא כתב ושכתבו אחרים, אלא גם במציאות ההיסטורית, שהמנוע שלה היא השאיפה לביטחון.
על המולדות של האנשים הרב-ממדיים, ההזויות בעיני השפויים, כתב ביאליק באודסה, ב-1902, בשירו עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה:
הֵם הָאִיִּים הָרְחוֹקִים, הָעוֹלָמוֹת הַגְּבֹהִים
זוּ בַחֲלוֹמוֹת רְאִינוּם;
שֶׁעָשׂוּנוּ לְגֵרִים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם,
וְחַיֵּינוּ – לְגֵיהִנֹּם.
הֵמָּה אִיֵּי-הַזָּהָב זוּ צָמֵאנוּ אֲלֵיהֶם
כְּאֶל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת;
שֶׁכָּל-כּוֹכְבֵי הַלַּיִל רָמְזוּ לָנוּ עֲלֵיהֶם
בְּאוֹר קֶרֶן רוֹעֶדֶת.
ז'בוטינסקי קרוב לוודאי שקרא את דברי ביאליק, ובוודאי שהזדהה אתו, שהרי מילדותו הוא שאף להגיע אל "איי הזהב".
תפיסת הביטחון של ז'בוטינסקי שייכת ל"עולמות הגבוהים", שרוב בני דורו לא הבינוה, כי פרשׁוה כמיליטריזם פשטני, והיא עשתה אותו לגר ואת חייו לגיהינום.
תפיסה זאת היא "איי-הזהב", שאימוצם, כך סבר, יעניק ליהודים ארץ מולדת מוגנת. כך אכן היה, גם אם לא בשלמות, למגינת לבם של יריביו האידיאולוגיים ושל ממשיכיהם, המסרבים להודות שטעו, ובכך מונעים מעצמם להבין את בעיות הביטחון של מדינת ישראל, גם למעלה ממאה ועשר שנים אחרי שביאליק פרסם את שירו.
_______________
בשבוע הבא: כדי לנטרל איומים יש ללמוד מן המאיימים; ביקורת על שלטונות המנדט הבריטי בארץ; פוגרומים בדרום רוסיה – אוקראינה; פוגרום קישינב; "קונגרס אוגנדה"; הרושם שעשה הרצל על ז'בוטינסקי; מרכזיות המנהיג בהיסטוריה;

הערות

1. ז'בוטינסקי העריך מאוד את ביאליק ואת טשרניחובסקי, לא רק כמשוררים, אלא גם כאנשי רוח לאומיים, שכתיבתם חיונית לתהליך המהפכה העברית. בינואר 1921 הוא פנה במכתב אל הסופר הרוסי מקסים גורקי בבקשה "להשתדל למען ביאליק. הוא פשוט הולך לאיבוד על לא עוול בכפו. בארץ ישראל הוא דרוש מאוד כמשורר וכאחד מן המוציאים לאור הטובים ביותר בתחום החינוך העברי... הייתי רוצה לבקשך שתשתדל גם למען טשרניחובסקי...". ארכיון ז'בוטינסקי אגרת מס' 3452. בתחילת המאה היה גורקי חברו הקרוב של לנין, אך אחרי מהפכת אוקטובר הוא ביקר את לנין וטרוצקי ש"הושחתו בידי הרעל המלוכלך של העוצמה". באוקטובר 1921 הוא היגר לאיטליה. למרות זאת פנה גורקי ללנין, ושליט ברית המועצות הורה לאפשר לביאליק, ולטשרניחובסקי, שהתגוררו באודסה, ולעוד מספר סופרים יהודים לעזוב את ברית המועצות. זהו מידע חשוב מאוד, והיה רצוי לשתול אותו בטקסט גופו.
2. ראה, דן מירון, "על 'חכמי אודסה'" בספר "זמן יהודי חדש", כרך שלישי, בעריכת פרופ' ירמיהו יובל, כתר, 2007, עמ' 322-321.
3. הפילוסוף היהודי-גרמני הרברט מרקוזה (1979–1898) ניתח את תופעת האדם החד-ממדי והתרבות החד-ממדית בספרו, שגם תורגם לעברית, "האדם החד-ממדי" (ספרית פועלים). לפי מרקוזה, האדם והתרבות החד-ממדיים בולמים שינויים חברתיים.
4. בישיבת הוועד הפועל של ברית הציונים הרביזיוניסטים ביוני 1930, אמר ז'בוטינסקי שמצבה הנוכחי של הציונות כה חמור, "שאפילו משה רבנו לא היה מצליח להציל אותה בתוך שנתיים" (ארכיון ז'בוטינסקי, אגרת מספר 1081 אל מאיר גרוסמן).
5. ב-1930 פרסם ז'בוטינסקי מאמר בעיתון "דֹאר היום", שהוא היה עורכו, ובו ביקורת חריפה על אלברט איינשטיין שהוא "מלומד גדול" בפיסיקה, אך מבין קטן בבעיותיו של העם היהודי ובפעולות התנועה הציונית. (ארכיון ז'בוטינסקי, ת – עב/27/1930).
6. תחום בלשני שצמח מחקר ההתנהגות האנושית, ושפיתח נועם חומסקי במחצית המאה העשרים, שעבר מאז פיתוחים רבים. אחד העקרונות שלו הוא שהתשתית הלשונית היא מולדת, כלומר שחלק מכללי השפה טבועים במוח מלידה. מכאן שרכישת שפה תלויה בגורמים מולדים בעלי בסיס ביולוגי.
7. על-פי גישת ה"גשטלט" (המילה הגרמנית לתבנית) בפסיכולוגיה, בני אדם בנויים מהמון תבניות אותן אספו במהלך חייהם.
8. אודסה.

תאריך:  17/06/2022   |   עודכן:  17/06/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תבנית נוף מולדותיו של ז'בוטינסקי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
יישר כח!
אריקיס  |  17/06/22 13:16
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יואב יצחק
שלמה ברונר הוא אחד מאנשי העסקים הגדולים בתחום הנדל"ן    למרות זאת, דמותו מוצנעת מעיני הציבור    עסקיו המסועפים כוללים שותפות בפרויקטים של ענב ייזום, שהגישה באחרונה תביעה נגד קבוצת אקרו
אורי מילשטיין
גאוניות של זאב ז'בוטינסקי; משימת חייו - להציל את העם היהודי מהשמדה; דוד בן-גוריון - תלמידו הגדול של ז'בוטינסקי; דיאלוג עם המציאות והבנתה העמוקה; תובנת הביטחון כאבן יסוד; הצהרת בלפור והקמת הגדודים העבריים בזמן מלחמת העולם הראשונה; הפוגרומים ברוסיה; נִטרול אִיומים בארץ ישראל
עידן יוסף
משרד התחבורה הכריז על ארגון-מחדש בקווי הגליל המופעלים ע"י נתיב אקספרס ואגד    תושבי עכו, שהתחבורה הציבורית בעירם אינה במיטבה הולכים לסבול כתוצאה ממסלולים פתלתולים וניתוקם התחבורתי מיישובי הגליל התחתון והגליל העליון    במשרד התחבורה לא מתרשמים ומציעים לנוסעים לבצע החלפות
אורי מילשטיין
גאוניותו של זאב ז'בוטינסקי; גאוניותו של שמואל הנביא; ב-1897, בגיל 17, חזה ז'בוטינסקי את השואה; אברהם אבינו עיצב את אבן היסוד של הציוויליזציה הנוכחית; ראשית הפוסטמודרניזם וקריסת הנאורות; כוחות מאיימים הם אבן יסוד של ההוויה
אורי מילשטיין
היהודים שילמו מחיר כבד בחיי אדם על רמתם הצבאית הנמוכה; ערביי ארץ ישראל לא נהגו כאומה; הבריטים סייעו ליהודים בניגוד לאסטרטגיה שלהם; מורכבות היחסים בין ארגון ה"הגנה", האצ"ל והבריטים; למרות ההסכם, חשדות בין הנהגת היישוב וה"הגנה" לבין האצ"ל; מנחם בגין השיג בהתקפה על יפו את כל המשׂימות שהציב לאצ"ל; כיבוש יפו המריץ את ראשי מדינות ערב לפלוש לארץ ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il