שורשיו של חיל הרגלים השׂתרגו מעבר להומו סאפיינס, אל האדם הנֵיאַנְדֶּרְטָלִי ואל אבותיו הקדומים יותר, לעומק ציביליזציית הצַּיִד הקודמת שארכה מיליוני שנים. בציביליזציית הציד, התפרשׂ האדם על-ידי שנהג באלימות כלפי בעלי-חיים אחרים וליקט נבלות ותוצרים טבעיים של צמחים ופירות. אמצעי השרידות העיקרי שלו היה התודעה של הלוחם היחיד, הבלתי-מתוחכם, הפועל בחבורה מתואמת, שהיה מתוחכם בהרבה מכל בעלי-החיים האחרים, כפי שהדגיש מחבר ספר בראשית: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו... ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו".¹ מכאן שהאדם הוא בעל התודעה הגבוהה ביותר בטבע ואלוהים הוא בעל תודעה גבוהה יותר – שהיא התודעה הטהורה, הפועלת בתבונה וכך בראה את היקום. הקִרבה בין תודעת האדם למאפייני תודעה גבוהה (אלוהים) הייתה הֶקֵּשׁ לוגי מהתבוננות בטבע של האדם בעת העתיקה. שהרי אם יש תודעות נמוכות יותר אצל בעלי החיים, כפי שקבע הפילוסוף היווני אריסטו, מדוע שלא תהיינה תודעות גבוהות יותר? להשגת משימות שרידותם נעזרו הציידים הנבונים בנשק אישי, בעיקר: גוש לַבָּה,² עצם, אבן מסותתת, אַלָּה, גרזן מאבן צור וכו'. הנשק הקיבוצי היה פרימיטיבי מאוד: מלכודת לבעלי-חיים, והרבה יותר מאוחר – אש. בעזרת תודעתו הגבוהה יחסית שהעניקה לו כישורים טכנולוגיים פרימיטיביים, פיתח הצייד הקמאי כלי צַיִד שהיו אמצעי שׂרידוּת ראשוניים. זאת הייתה אחת ממיומנויות הציד שלו והוא השקיע בה את אינטליגנציית מוֹתר האדם מן הבהמה. התפתחות ההומיניד להומו-ספּיינס ולהומו-סיינס (האדם המדעי) של היום, קשורה בהתמחותו ביצירת אמצעי שרידות: הצייד וממשיכו, לוחם החי"ר, השתמשו לביצוע משימותיהם בנשק אישי שאינטלקטואלים קמאיים וטכנאים השקיעו בו את תמצית האינטליגנציה התודעתית-אלוהית שלהם. נוצרה טכנולוגיה של אמצעי שרידות. תחילתה של טכנולוגיה זאת בתרבות האָשֵלית³ הקמאית שבה יוצר לפני כשבע-מאות אלף שנה, גרזן היד האשלי, על-ידי סבנו רבא ה"הומו-ארקטוס".⁴ זה גרזן עשוי מאבן מעוצבת בצורת שקד סימטרי ומסותתת בקפידה משני הצדדים והוא מכונה בפי האנתרופולוגים "אולר-הצופים של העולם הקדמון".

האנרגיה התודעתית-אינטלקטואלית שהושקעה בשיפור אמצעי השרידות, הייתה אחד הגורמים העיקריים שאִפשרו להומו-ספיינס לדלג, לפני עשרת אלפים שנה מציביליזציית הציידים והמלקטים לציביליזציה שלנו. אבל הדילוג היה מהיר מדי והדבר בא לידי ביטוי בקשיי משילוּת בהם אנחנו נוכחים לאורך כל ההיסטוריה. במחקר זה אנחנו מבקשים להבין מדוע מתקשה האדם למשול במדינות, כפי שהכל נוכחים היום בישראל ובמדינות אחרות, ואיך ניתן לשפר את המשילות שהיא משׂימת האדם החשובה יותר כיום כדי להבטיח את שרידותו. בשלב זה אנחנו טוענים שאמנות ייצור הנשק היא אחד האבות לפיתוח תודעה גבוהה. מכאן שאלימות והבטחת החיים כרוכים זה בזה, למרבה המבוכה של התרבות ההומניסטית-פרוגרסיבית הרווחת היום במערב וגם בישראל. הצלחת תעשיית הנשק הישראלית היום והתרחבותה המואצת בתקופת מלחמת רוסיה - אוקראינה היא אחת ההוכחות לכך. אף שהנשק האישי שהעמידה הטכנולוגיה לרשותם של לוחמי החי"ר השתכלל ללא הרף, לא ניתן היה לוותר על מיומנויות גופניות גבוהות בחיל זה. סימן ההֶכֵּר שלו בציביליזציה הנוכחית היה הכושר הפיסי הגבוה של הלוחם היחיד. לכן אנחנו מניחים שהחי"ר במתכונתו הקלאסית-שמרנית הקיימת עד היום הוא חוליית הקשר בין ציביליזציית הציידים והמלקטים לבין הציביליזציה הנוכחית. חי"ר משלב גם תפקוד קמאי פרימיטיבי וגם פוטנציאל של חשיבה פראית בלתי מבויֶתת בטכנולוגיות מתוחכמות, כפי שמאופיינים חֵילות האויר, השריון והארטילריה. לכן היום החי"ר הוא מושׂא אידיאלי למחקר אנתֿרופולוגי של אבני יסוד התנהגותיים והיא סביבה מטַפחת לחשיבה צבאית מקורית. הנטייה למרובעוּת של אנשי גייסות-השריון, למשל, נובעת בעיקר ממחויבותם לטכנולוגיה מסויֶמת.

דוגמה: היישוב היהודי בארץ ישראל הגיע למלחמת העצמאות ללא צבא מקצועי, עם מיליציה המורכבת מחי"ר פרימיטיבי ואמצעֵי לחימה פרימיטיביים בלבד. אבל הלוחמים היו חדורי תודעה לאומית גבוהה של צִדקת הדרך. בעזרת תודעה זאת הכריעו היהודים ללא קושי את ערביי ארץ ישראל, שתודעתם הלאומית לא הייתה מפותחת כלל, ואת הצבאות של מדינות ערב שצבאותיהם היו מצוידים טוב יותר אך מקצועיותם הייתה ירודה וללוחמיהם לא הייתה תודעה של צדקת הדרך. אבל האנרגיה התודעתית אינה שוקטת לעולם על שמריה, ומספקת לחי"ר אמל"ח מתוחכם. לכן החי"ר בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת מפַנה את מקומו ליחידות קומנדו ולסיירות עילית מצוידות במיטב האמל"ח המתוחכם. יש לכך יתרונות רבים אך גם נקודות תורפה, כי את הפונקציה התודעתית בשדות הקרב מבַצעים אמצעי הלחימה המתוחכמים שבידי החי"ר ולא הלוחם עצמו שהופך גם הוא למרובע, דהיינו, לעבד הטכנולוגיה. הוא גם כפוף לערכים מוסריים שלא חייבו את הצייד הקמאי. לעומת זאת הטרוריסטים הפלשׂתינים, יחידים וחבורות וגם ילדים, שתודעתם הלאומית מפותחת מאוד ומעפילה על הערכים המוסריים שהתפתחו במערב, עדיין פועלים באופן פרימיטיבי יחסית מבחינה טכנולוגית ומפעילים באופן אינטנסיבי את תודעת הציד-הלחימה שלהם ומשיגים את מטרותיהם. מסקנה: אנרגיה תודעתית חיונית גם לפיתוח אמצעי לחימה וגם לתפקוד בשדות הקרב באומץ ובתחכום. ______________________ בשבוע הבא: המלחמה כגורם מכריע בהיסטוריה האנושית; איגרת הרמב"ם המסבירה מדוע חרב בית המקדש והעם יצא לגלות; המלחמה בשדות קוונטיים; הנשיא קלינטון כסרבן מלחמה; עלות המלחמות; מדוע קרסה ברית המועצות? השפעת המלחמות על התרבות ועל החברה.

1. בראשית א', כ"ו-כ"ז. 2. האנתרופולוג לואיס ליקי העריך שגוש לבה קהה היה הנשק האישי הראשון של האדם לפני חמישה מיליון שנים. 3. תרבות פרה-היסטורית, שראשיתה בתקופה הבין-קרחונית השנייה וסופה בסוף התקופה הבין-קרחונית השלישית. היא קרויה על שם אתר שנתגלה בסנט. אשל, בעמק הסום שבצפון צרפת. ראה רוברט ארדי, "ציידים כבני אדם", 1976, עמ' 126-123. 4. אדם של חצי הדרך, בין האוסטרלופיתקינים מלפני חמישה מיליון שנים לבינינו, החיים בתחילת האלף השלישי לספירה. נפח מוחו של ההומו-ארקטוס היה כאלף סמ"ק לעומת כחמש מאות סמ"ק של אדם בתחילת הדרך, לכאלף ארבע מאות וחמישים סמ"ק של מוחנו היום.