תודעת רוב אנשי הציביליזציה הנוכחית תוכנתה כך, שהם אינם מסוגלים להבין את הוויית הצבא והמלחמה גם אם הם יודעים מקצת מן העובדות או את רובן. אין הם יודעים שאי-הבנה זו היא נחלתם, ורבים מהם בטוחים שהם מבינים. הדבר דומה למִמצאיו של הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה שחקר את תגובותיהם של ילדים על מושגים שעדיין נבצר מהם לתפוש, כאשר מראים לילד בגיל מסויָם אוסף כלים שקופים בעלי צורות שונות מאוד, המלאים בנוזל עד לגובה אחיד, הילד חושב שכל הכלים מכילים כמות שווה של הנוזל. הילד אינו תופש עדיין שכמות הנוזל קשורה בנפח, ולא רק בגובה. ילדים רבים מבינים את הדרך הנכונה להשקיף על הבעיה, מרגע שמסבירים להם את הדרך הזאת, אולם שבים מיד לדרך החשיבה הישנה. רק בהגיעו לגיל מסוים, שש או שבע שנים, הילד מסוגל לתפוש את הקשר בין כמות לנפח. המאמץ להתמודד עם המציאות הצבאית לבני הציביליזציה שלנו דומה לדוגמה הזאת של פיאז'ה. לאחר שנדמה לך שתפסת את העניין ושבמוחך נוצרת תמונה של המציאות הצבאית, אתה חוזר מיד להלֹך-המחשבה הקודם שלך כמו בניסוי של פיאז'ה. אלברט איינשטיין אמר: "איסוף של תופעות מתועדות אינו מספיק כדי לברוא תיאוריה – תמיד יש להוסיף המצאה חופשית של הרוח האנושית". באותה רוח אפשר לומר שידיעת ההיסטוריה של המלחמות, ופרטים רבים על צבאות, אינה מספיקה להבין את הוויית הצבא והמלחמה. ריצ'אד פיינמן, אחד מממציאי האלקטרו-דינמיקה הקוואנטית, אמר דבר דומה על התחום שאותו המציא: "נדמה לי שאפשר לומר בביטחון שאיש אינו מבין את מכניקת הקוואנטים. אם תוכל לעמוד בכך, אל תאמר לעצמך כל הזמן: 'אבל איך זה אפשר?', כי תיכנס למבוי סתום שאיש עוד לא נחלץ ממנו. איש אינו יודע איך ייתכן כדבר הזה". מחבר "הצופן הקוסמי –פיסיקת הקוואנטים כשפת הטבע", היינץ פייגלס, הוסיף: "גם לאחר שנדמה לך שתפסת את העניין, ושבמוחך נוצרת תמונה של המציאות הקוואנטית, אתה חוזר מיד להלֹך-המחשבה הקלאסי הישן".

בעשור השלישי של המאה-21 קורסת ועוברת מן העולם הפרדיגמה המיתולוגית, למרות ששומרי חומותיה נלחמים בחירוף-נפש למענה ולמען שרידותם האישית המבוססת עליה כפי שמלמד עקרון השרידות. דומה כי זה הזמן לבדוק מחדש מושגים בתחום הביטחון והשרידות האנושית, וזה הזמן להגיע לפרדיגמה חדשה בתחום זה. פייגלס כתב: "יתכן בהחלט ששרידותה של הציביליזציה האנושית תהיה תלויה ביכולתנו להשתלט על העולם המיקרוסקופי. לא פחות מכך, ייתכן ששרידותנו תהיה תלויה ביכולתנו לעבור לציביליזציה בלתי-מיתולוגית, והדבר תלוי בהבנת הוויית הצבא והמלחמה. נצליח בכך אם נקיים את עצתו של בעל פרס נובל היהודי-אמריקני מארי גל-מן בספרו "הקווארק והיגואר": "כל מה שאינו אסור הוא חובה". בשנות השבעים של המאה העשרים, לאחר מלחמת יום הכיפורים, פיתחתי תיאוריה פרדיגמטית על הוויית הצבא והמלחמה. פרסמתי אותה בתחילת שנות התשעים בספרִי "תורת הביטחון הכללית – עקרון השרידות", בעברית ובאנגלית. אחרי עשר שנים פרסמתי פיתוח נוסף במסה "הפילוסופיה של הביטחון". את הספר ואת המסה פרסמתי בשנה שעברה, חלקים מדי שבוע כאן ב"מחלקה ראשונה". אנשים רבים נחשפו לתיאוריה ולפיתוחיה בספָרַי, במאמרַי ובהרצאותַי. הדבר גרם להחרמתי על-ידי כל הזרועות של מערכת הביטחון של ישראל וכל האוניברסיטאות והמכללות. גם אמצעֵי התקשורת העיקריים התעלמו ממנה. הסיבה לכך היתה, ועדיין הִנָּה, העיקרון שכדי לשרוד יש לעבור מתרבות של מיתוסים לתרבות של חשיפת ליקויים והפקת לקחים. העיקרון הזה אם יתקבל, יסכן את מעמדם של הפרופסורים, הקצינים הבכירים, ראשי המערכת הפוליטית ואנשי תקשורת רבים. דוגמה לכך היא חשיפת העובדה שמפקד חטיבת "הראל" של הפלמ"ח, לימים רמטכ"ל, ראש ממשלה ושר ביטחון, יצחק רבין, ברח משדה הקרב בשער הגיא בדרך לירושלים ב-20 באפריל 1948, לקה בהלם קרב, לא החזיר את מכוניות השיירה לשפלה לאחר פריקת מטענן, וגרם לחוסר אספקה ל"מצור" המיתולוגי על ירושלים. איש לא הפריך את הפרסום הזה, אך רבים באקדמיה ובצה"ל ניצלו אותו כדי להשמיץ את אישיותי.

ללא חשיפת ליקויים לא ניתן להפיק לקחים ולתקן את הליקויים. מאז מלחמת יום הכיפורים חלפו חמישים שנה. היא לא נחקרה לעומק, לקחיה לא הופקו, והאסון חזר כמעט בדיוק אחרי חמישים שנה, ב-7 באוקטובר 2023. כמו שבאוקטובר 1973 היו ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר מנותקים מן המציאות, כך באוקטובר 2023 היו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי מנותקים מן המציאות. הם נמצאים בחברה טובה מאוד של רוב בעלי אותם תפקידים בהיסטוריה, אבל הניתוק הזה אינו חוק טבע. היו גאונים בהיסטוריה כמו פרידריך הגדול מלך פרוסיה במאה ה-18 שניהל את מלחמות ארצו באופן מיטבי. מה שגאונים מסוגלים לעשות, מסוגלים גם אנשים מוכשרים שקיבלו הדרכה מתאימה המבוססת על פרדיגמה רלוונטית. בעקבות מה שכתב ההיסטוריון והפילוסוף של המדע, היהודי-אמריקני תומס קון, בספרו "המבנה של המהפכות המדעיות": הפרדיגמה הביטחונית של הציביליזציה הנוכחית הגיעה למבוי סתום ויש להחליפה בפרדיגמה שנדחקה לשולי השיח הביטחוני ומציעה דרך מבוססת שהוכיחה את עצמה בתחומים אחרים – אינטלקטואליזציה של מערכת הביטחון, כפי שדרש הפילוסוף היווני אריסטו לפני אלפיים ושלוש מאות שנה, כשהניח את היסוד למדע המודרני. ________________________________ בשבוע הבא אתחיל סדרת פרקים חדשה במסה "ממשל חדש לישראל" – מדוע אין מפיקים לקחים. בפרק הראשון אספר מדוע החלטתי להקדיש את חיי לחקר מלחמות ישראל ולפיתוח פילוסופיה ביטחונית ולא קריירה אקדמית, ואיך נולד בתודעתי עקרון השרידות ביום האחרון של מלחמת יום הכיפורים; פרופסורים שהם אנשי יחסי ציבור של הממסד ו"קרנפים"; פינוי נפגעים מגבול העיר איסמעיליה; פינוי נפגעי סיירת מטכ"ל; פגישה בשדה התעופה בפאיד