אחרי מלחמת יום הכיפורים היה מקובל בישראל, שהכישלון במלחמה נגרם בעיקר בגלל מחדל מודיעיני, שעלול להתרחש במקרים נדירים ובצירוף נסיבות חד-פעמי (המחבר חלק על כך מאז, אף כי לא טען שלא היו מחדלים מודיעיניים). רבים האמינו, שלוּ המשיך אלוף אהרון יריב, מי שקדם לאלי זעירא, לפקד על אגף המודיעין של צה"ל, לא היה מתרחש המחדל באוקטובר 1973. פרופ' אורי בר-יוסף הקדיש לטיעון הזה את ספרו, הצופה שנרדם – הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה. 1 מחקר קצר הבהיר לנו, ש"המקרה הנדיר הקודם" התרחש במלחמה הסדירה הקודמת שש שנים לפני כן: הכשל המודיעיני בהערכת מהלכי מצרים, במאי 1967, חזר, כמעט באותו דפוס, באוקטובר 1973. 2 ניתן היה לצפות לפחות מפרופ' בר-יוסף, שיהיה מודע לכשל ב-1967 ויעשיר בכך את ניתוחו. מסקנתנו הראשונית היתה, שמנהיגי ישראל ומפקדי צבאה לא היו מודעים, אחרי אוקטובר 1973, לכך שבמאי 1967 התחולל מחדל מודיעיני, או אולי הם ביקשו לזרות חול בעיניים, ובהצלחה. מסקנה ראשונית זו, לבדה, חמורה מעין כמותה, ויש לה השלכות מדאיגות לגבי תרבותה הביטחונית של ישראל, לפחות. הסתבר שאמ"ן של 1967, בראשות אלוף אהרון יריב – שנטען כי לא היה נופל בפח, שנפל בו אלי זעירא – ואל"ם שלמה גזית, ראש אגף המחקר של יריב, וכן אמ"ן של 1973, בראשות אלוף זעירא ותא"ל אריה שלֵו, 3 כשלו באותו המחדל: הם היו נעולים על קונספציה, שלא תפרוץ מלחמה במועד שפרצה, בגלל התפתחויות שונות במצרים ובצבאה, 4 ופירשו את מהלכי המצרים לפני המלחמה בזירת ישראל כתרגיל צבאי. לזכות יריב ניתן לומר שאחרי שהמציאות הפריכה את הקונספציה, הוא נטשהּ; ולעומתו, זעירא דבק בה עד פרוץ המלחמה ממש. ב-1994 הודה גזית בחצי-פה בטעותו: "המודיעין הישראלי לא חזה את מלחמת ששת הימים. התגובה ההססנית של ישראל חיזקה את הערכת המודיעין השגויה של מצרים". מסקנתו-תירוצו היו: "יצטמצמו אנשי המודיעין בהצגת העובדות, ויותירו את התחזיות לחוזים בכוכבים". 5 מסקנת גזית, לכל הפחות, מוזרה. מחקרי האבולוציה הגיעו דווקא למסקנה שהמעבר הקמאי מהקוף לאדם נוצר בעקבות מוטציה, שהעניקה לעין האדם רקע לבן ואפשרות להעריך את כוונות האדם או את תחושותיו לפי מראה גלגל העין. מכל מקום שאלת כוונות האויב ותחזיות לגבי התנהגותו תמיד העסיקו וימשיכו להעסיק את בני האדם, משום שאי-אפשר להפריד לחלוטין בין היכולת לכוונות, שהרי היכולת מתפתחת גם לפי כוונות. עלות מודיעין לפי יכולת בלבד צפויה להיות גבוהה מאוד. ידיעת הכוונות, או ניחושן, מאפשרת לקחת סיכונים מחושבים. אם אנשי אמ"ן, האמורים להתמחות בנושא, לא יעסקו בכוונות, יעסקו בכך הקברניטים שלא התמחו בנושא, והתוצאות יהיו גרועות בהרבה. לאחר מלחמת יום הכיפורים וסילוק זעירא מתפקידו, מונה גזית לראש אמ"ן, שלפי עדותו, לא היה יותר מאשר טכנאי מודיעין, ואולי בשל כך מינה אותו דיין לתפקיד. גזית פקד לא לעסוק בחשיפת מחדלי מלחמת יום הכיפורים ובהפקת לקחים באמ"ן. 6 זה אחד ההסברים לכשלי המודיעין גם במלחמת לבנון הראשונה, גם במלחמת לבנון השנייה, בשתי האינתיפאדות ובעיקר בטבח שביצע ארגון החמאס בתושבי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023.
|
האלוף הכושל שלמה גזית כמשל
|
|
סביר להניח שלוּ נחשפו פרטי הכשל של 1967, לא בשנת 1994 אלא כבר ב-1968, ולו הבינו ראשי מערכת הביטחון של ישראל איך צה"ל ניצח את צבאות ערב למרות הכשל המודיעיני, ייתכן שאמ"ן היה מפיק לקחי אמת ומשתפר, ישראל לא הייתה מופתעת במלחמת יום הכיפורים, מחיר המלחמה לא היה גבוה כל כך, ואפשר שהמלחמה הייתה נמנעת. אותם דברים אמורים על המלחמות הבאות עד "חרבות ברזל". על תפקודם המעווָת של צה"ל ושל אמ"ן, המעַוותים את פני החברה הישראלית כולה, מעידה העובדה שאחרי שהודח מאמ"ן, מונה גזית לתפקיד הרגיש של מתאם הפעולות בשטחים. יחד עם שר הביטחון דיין, עיצב גזית את היחסים בין מדינת ישראל לבין תושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה. זה אחד הכישלונות הגדולים ביותר של מדינת ישראל. כדי להצניע את כישלונו הוא פרסם על הנושא חמישה ספרים, שניים מהם יצאו לאור במרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. אחרי מלחמת יום הכיפורים מונה גזית, כאמור, לראש אמ"ן, ואריה שלֵו המודח מאמ"ן החליפוֹ ב"שטחים". עם פרישׁתו מצה"ל התמנה גזית לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה מנכ"ל הסוכנות היהודית, וב-1995 מונה ליועצו של שמעון פרס, אז שר החוץ. סביר להניח, שגזית לא היה מתמנה לתפקידיו האזרחיים אם ליקויי תפקודו בצה"ל היו גלויים, וכך בתפקידיו הבכירים גרם לנזקים רבים למוסדות שאותם ניהל ולמדינת ישראל, ללמדך על השפעתה המעַוותת של מערכת הביטחון על כלל המערכות במדינה. 7
|
סוכן סובייטי בצמרת הביטחון
|
|
זאת ועוד, מן הפרק על רבין כרמטכ"ל, בסדרה זאת, ילמדו הקוראים כי הרמטכ"ל הישראלי פעל בשנות השישים לתקיפת סוריה. גנרל ואדים קורפצ'נקו, ראש אגף המזרח התיכון ואפריקה בקג"ב בשנות השישים, טען, בכנס על מודיעין בקוריאה הדרומית, 8 כי לברית-המועצות היה סוכן בצמרת הביטחון של ישראל, ולפיכך ייתכן שדברי רבין בישיבות המטה הכללי הגיעו לידיעת הסובייטים, ומשבר מאי 1967 לא נבע מפרובוקציה סובייטית, כפי שטוענים מאז הישראלים. קורפצ'נקו גם אמר כי השב"כ הישראלי השתיל אז מידע לסוכן הכפול ויקטור גרייבסקי, שלפיו התכוונה ישראל לתקוף את סוריה, והמידע הגיע לסובייטים, והם גם ידעו שהוא שתול. מאוחר יותר אישר גרייבסקי את המידע הזה. 9
|
ארה"ב שקלה לתקוף את ישראל
|
|
נניח שב-1967 מדובר היה בתרגיל ישראלי, הרי שהוא יצא משליטה, וסיכן את עצם קיומה של מדינת ישראל, כפי שטען בן-גוריון באזני רבין באותם הימים (ראו להלן בפרק על מלחמת ששת הימים). זאת ועוד, ארצות-הברית שקלה אז אפשרות לתקוף את ישראל, כפעולת עונשין, אם תתקוף את מצרים. 10 סביר להניח, שבן-גוריון היה מודע לקו המחשבה האסטרטגי של ארצות-הברית (לפחות מאז מבצע קדש ב-1956), ולכן פעל למנוע תקיפה ישראלית, ודרש לסיים את המשבר ללא מלחמה (ראו בפרק על מלחמת ששת הימים). מתברר שלפני מלחמת יום הכיפורים, שר הביטחון משה דיין (בשתי המלחמות), דיבר על תרגיל של מתן ניצחון קטן למצרים, כדי להחזיר לה את כבודה, ולאפשר לה להגיע לשלום עם ישראל. אחרי המלחמה לא מעט אנשים העריכו שאפשר והתרחש תרגיל, לרבות שני פרופסורים ישראלים מכובדים למדע המדינה, שלמה אהרונסון וזאב שטרנהל. 11 הראשון שפרסם שמדובר בקונספירציה היה ארנו דה-בורגשרייב, ראש סניף השבועון ניוזוויק בקהיר. אחד מאנשי "המוסד" פרסם סיפור דמיוני שתיאר את הקונספירציה. שוחחתי אתו, והוא עמד בתוקף על כך שגִרסתו אמת. 12 גם ה"תרגיל" החשאי הזה, אם היה, יצא משליטה.
|
בתום מלחמת ששת הימים, המשיך רבין לפקד על צה"ל עוד חצי שנה, ויריב שֵרת באמ"ן תקופה ארוכה יותר. מצאנו שהשניים קשרו קשר להסתיר את מחדלי אמ"ן במלחמה, ולא רק אותם. לא פלא על כן שיריב שימש שר ההסברה בממשלת רבין הראשונה, ולאחר מכן הקים מכון ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, ועמד בראשו שבע-עשרה שנה. סביר להניח שהמכון שבראשו עמד, והאוניברסיטה שלה השתייך, לא חקרו את מחדליו, מילאו את ראשי הסטודנטים בבדָיות, ותרמו תרומה מובהקת לתרבות אי-הפקת לקחים של ישראל בכלל, ושל צה"ל בפרט. פרופ' איתמר רבינוביץ, אחיינו של יריב, ששֵרת בעצמו באמ"ן, והשתחרר כסא"ל, היה דיקן הפקולטה למדעי הרוח, רקטור ונשיא אוניברסיטת תל אביב, וכיהן כשגריר ישראל בארצות-הברית בזמן ממשלת רבין השנייה. רבין מונה לשגריר ישראל בארצות-הברית, אחרי שפרש מצה"ל. מדובר באחד התפקידים הבכירים והרגישים בממשל הישראלי. סביר להניח שלוּ ידעו ראש הממשלה לוי אשכול וחבריו איך תפקד רבין כרמטכ"ל, ולו הבינו זאת, היו נמנעים מלמַנותו, והרבה מחדלים וכישלונות היו נמנעים, גם במישור הביטחוני וגם במישור המדיני. האמריקנים דווקא היו מעוניינים שאדם בעל יוקרה רבה, המתמוטט בתנאי לחץ, יהיה שגריר אצלם. כך יֵקל עליהם ללחוץ עליו להיות סוכן השפעה שלהם בישראל. לכן הם גם אפשרו לו להרוויח כסף שחור מן הצד, באמצעות הרצאות, למרות (ואולי בגלל) שלא היו לו אישור עבודה ו"גרין קארד". שיטת גיוס סוכני השפעה הייתה נהוגה ברומא העתיקה ובברית-המועצות, והיא אחד ממאפייני תפקודן של מעצמות-על. כך הושחתו מדינת ישראל, צה"ל והאקדמיה. זה לא היה מעשה השחיתות הראשון בצמרת המדינה, אך היה קפיצת מדרגה לכיווּן של שחיתות כללית כמאפיין עיקרי של הפוליטיקה הישראלית. מסתבר שאמ"ן, אשר נמנע מלחקור את כישלונו ב-1967, לא חקר גם את המחדל המודיעיני ב-1973. על כך כתב בר-יוסף בספרו: "אמ"ן ובמיוחד אמ"ן/מחקר מיעטו לחקור, לפחות עד לאחרונה, 13 את דרך תפקודם לפני המלחמה. הלקחים הרבים שנלמדו ויושמו בקהילת המודיעין, ואשר אכן מצמצמים את הסיכוי להישנותו של אסון מודיעיני בסדר הגודל של יום הכיפורים 14, הופקו בעיקר על בסיס אינטואיטיבי ולא כתוצאה מלימוד שיטתי ומפוכח על אשר אירע" 15. מכאן שהלקחים לא הופקו כלל, כיוָן שלֶקח אינטואיטיבי הוא הימור שעלול להיות מוטעה ומזיק – כמו בפרשת "רצח החי"ר".
|
הטבח בשבת השחורה, ב-7 באוקטובר 2023, בדיוק חמישים שנה אחרי המחדל המודיעיני של אוקטובר 1973, מלמד שעקרון השרידות שאותו פיתחתי ופרסמתי בספרי, בעברית ובאנגלית ב-1991, מנע מראשי מערכת הביטחון של ישראל, אזרחים ומפקדי צה"ל, שב"כ ו"מוסד", לחשוף את מחדליהם ומחדלי הארגונים שאותם הם מנהלים, להפיק לקחים ולשפר את תפקודם. בכך הם בגדו בתפקידם והם לא רק אחראים אלא גם אשמים בטבח של השבת השחורה. אחרי הטבח הם פִּרשֵנו בכל ערוצי הטלוויזיה, הרדיו ובכל העיתונים. את כבודם ומעמדם הם שמרו, ואת מצבה האסטרטגי של ישראל הם הֵרֵעו מאוד. בשבוע הבא: מקצוענות צבאית; רמה נמוכה של הפלמ"ח וצה"ל במלחמת העצמאות; דוד בן-גוריון ויצחק רבין הם האשמים העיקריים בתרבות של אי-הפקת לקחים הנוהגת בצה"ל; אי-העברת מידע המצוי באמ"ן ליחידות הקרביות; ליקויים מודיעיניים בקרב המיתלה ב"מבצע קדש", בקרב "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים ובקרב עין זחלתא במלחמת לבנון הראשונה, ובאי-שיתוק ירי טילים ממחילות שבטבע במלחמת לבנון השנייה; האלוף עמוס ידלין כמשל לתרבות ביטחון ירודה ומסוכנת.
|
1 . זמורה ביתן, 2001. 2. סדרת ראיונות עם אהרון יריב ומסמכים שהעמיד לרשותי, לרבות הערכת מודיעין לאומית מסוף 1966, שבה נקבע בפירוש כי לא צפויה מלחמה ב-1967. 3 . קצת לפני פרוץ מלחמת ששת הימים אמר אריה שלו (אז – דובר צה"ל), בהרצאה בפני מפקדי חטיבות בצה"ל, שבשנת 1967 לא תפרוץ מלחמה. 4. במחצית השנייה של שנות השישים שקע צבא מצרים, שנתמך על-ידי הסובייטים, במלחמת האזרחים מול המלוכנים בתימן, שנתמכו על-ידי סעודיה ועל-ידי ארצות-הברית. יריב ופקודיו העריכו כי הצבא המצרי לא יתפנה למלחמה נוספת, שהוא לא בשל למלחמה נגד ישראל, ומפקדיו מודעים לכך. אחרי מלחמת ששת הימים העריכו באמ"ן – גם בפיקוד יריב וגם בפיקוד זעירא – כי מצרים לא תפתח במלחמה כל עוד תישמר לצה"ל עליונות אווירית מוחלטת, וכל עוד לצבא מצרים לא תהיה יכולת לפגוע בשדות-התעופה של חיל-האוויר של צה"ל ובעורף הישראלי, וכי סוריה לא תפתח במלחמה ללא מצרים. לקראת אוקטובר 1973 הם העריכו, בטעות, כי למצרים לא הייתה יכולת כזו. הם לא הבינו שטילי קרקע-קרקע "סקאד", טילים נגד מטוסים וטילים נגד טנקים, שסיפקה ברית-המועצות למצרים, ביטלו את היתרון האווירי הישראלי כפי שגם הוכח במלחמה. סמוך למלחמה סיפקה ברית-המועצות למצרים מטוסי מיג 23 וטילי קרקע-קרקע סקאד שהיו מסוגלים להגיע לטווח של 280 ק"מ. הסקאדים והמיגים היו אמורים לבטל אוטומטית את הקונספציה, אבל הקונספציה הפכה לדוֹגמה, לעיקר אמונה, כפי שקורה לרוב האנשים. ניתן לצפות שראשי מערכת הביטחון יהיו אנשים לא דוגמטיים. 5. ידיעות אחרונות, מכתבי קוראים, 14 בדצמבר 1994. 6. סדרת הסכתים עם סא"ל בדימוס אלי דקל שכיהן כראש מחלקת מודיעין שטח באמ"ן, בערוץ "לעומק עם אורי מילשטיין" באתר יוטיובּ. 7. על האווירה האנטי-אינטלקטואלית והבלתי-מקצועית באמ"ן במחצית השנייה של שנות החמישים העיד רס"ן בדימוס רם סער (רמי כפכפי) בראיון ב-17 באוגוסט 2008. הוא גויס באוגוסט 1954 לפלוגה א' בגדוד 890 שביצעה את המהפכה היחידה בתולדות צה"ל. אחרי מבצע קדש הוא התבקש על-ידי אברהם ארנן, שהקים את סיירת מטכ"ל, לאמן את המגויסים הראשונים ליחידה. לדבריו, עד אז ראה את עתידו בצה"ל וביקש לעשות קריירה צבאית, אך לאחר שנה באמ"ן כשנוכח שרוב הקצינים הבכירים אינם מתעניינים בנושאים מודיעיניים ורוב מעייניהם נתונים לקידום עצמם, הוא התאכזב מאוד מאמ"ן ומצה"ל ופרש לחיים אזרחיים. לדבריו, הקמתה של יחידה למודיעין מבצעי הפֵרה את שלוות חייהם של רוב מפקדי אמ"ן והם השתדלו להכשיל את הקמתה. 8 . לאחר קריסת ברית-המועצות. אביעזר יערי השתתף באותו הכנס, והעיד על כך. 9 . עדות של אביעזר יערי; יוסף מלמן, "האיש שלנו בק.ג.ב", הארץ, 24 בספטמבר, 2006. ב-1956, בהיותו עיתונאי בפולין, העביר גרייבסקי לשגרירות ישראל את הנאום המלא, שנשא ניקיטה כרושצ'וב, מזכיר המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, בוועידה ה-20 של המפלגה, ובו הוא חשף את פשעיו של יוסף סטאלין. שלוש שנים לפני כן חשף לברנטי בריה, שר הפנים, את פרצופו האמיתי של סטאלין. מכאן שנאום כרושצ'וב לא היה כה סנסציוני כפי שהוצג. ואולי נוצל כדי להחדיר לישראל את הסוכן הכפול ויקטור גרייבסקי? 10 . אמיר אורן, "מאי 1967: ארצות-הברית נערכת לתקוף את ישראל", וואלה, 23 באפריל 2007. האפשרות שארצות-הברית תתקוף את ישראל נראית בלתי סבירה כעת (2023), אך בהערכת האפשרות ראוי לזכור שמשרדי החוץ וההגנה של ארצות-הברית התנגדו להקמתה של מדינת ישראל בשנים 1947–1948 וראו בקיומה סכנה לאינטרסים חיוניים של ארצות-הברית במזרח התיכון. לארצות-הברית תמיד היה אינטרס לרסן הרפתקנות ישראלית, מבחינתה. 11 . "כשאדם ברוך פגש את גורודיש", 24 במאי 2008, וואלה, פרק מתוך ספרו של אדם ברוך, "מה נשמע בבית". 12. ראיון עם אביעזר יערי; שיחות עם איש "המוסד" שביקש להישאר בעילום שם. 13. 28 שנים לאחר תום המלחמה. 14. את קביעתו לא ביסס פרופ' בר-יוסף, ובכך הוא העמיד את עצמו בשורה אחת עם האנשים שאותם ביקר. 15. בר-יוסף, עמ' 17.
|
|