לאחר פרסום הכתבה הובא ל-News1 מידע נוסף בדבר מהלכים לא תקינים שמתרחשים בכספי הפנסיה המפוקחים על-ידי ‘נטו’. מניתוח מסמכי תיקי משקיעים בנטו, שכספיהם תועלו לוולת'סטון, וחלקם הגיעו לידי News1, עולה שראשי הקרן הפנסיונית 'נטו' הפיגו את חששות המשקיעים בדרך הבאה: הם אמרו להם להשאיר את כספם בחברות הביטוח תוך הבטחה שהם ידאגו שהמשקיעים יקבלו הלוואות (תוך שיעבוד כספי הגמל והביטוח) לטובת מיזמי הנדל"ן (המסוכנים) שלראשי הקרן היה אינטרס אישי בהם, מבלי לפרט יתר על המידה את רמת הסיכון תוך הבלטת התשואה הפוטנציאלית הגבוהה ותוך הצנעת העובדה שיש להם אינטרס אישי באותה השקעה. שהרי איזה משקיע נבון מסכן את כספו הבטוח לטובת השקעה מסוכנת במוצר שלמשווקיו יש אינטרס אישי בו? כך, לדוגמה, בכרטיסם האישי בנטו של המשקיעים בני הזוג ט' עולה ש-2 מיליון שקלים מכספם היו מושקעים בביטוח מנהלים במסלול סולידי בחברת הפניקס בשם ‘מסלול לחיים’ ו’מסלול כללי’. בנובמבר 2020 שיכנעו אותם ראשי נטו להעביר 1.5 מיליון אלף שקלים להשקעה בקרן וולת'סטון בבעלותם, תוך שעבוד הכספים הסולידים שהיו מופקדים בחברת הביטוח. יתרה מזה. ראשי נטו קיבלו תיאבון והקימו גם קרן השקעות אלטרנטיבית לכספי המשקיעים בפיקוחם, והציעו להם להשקיע אותו במיזמי ‘אנרגיה ירוקה’ (לא רק נדל"ן) תוך שהם גוזרים קופונים שמנים מניהול הקרן הירוקה. מהדוחות הכספיים של החברה המנהלת את הקרן (סינרג’י .סי קפיטל פרטנרס) בבעלות ראשי נטו עולה שהם עשו שני סבבי השקעות שלראשון קראו ‘וולת'סטון סינרגי 1 ‘ ו-2. בסבב הגיוס הראשון קבעו שדמי הניהול השנתיים יעמדו על 2% + מע"מ מכספי המשקיעים ועוד 1% + מע"מ ‘עמלת גיוס חד-פעמית’ לתקופה של 3 שנים. בנוסף קבעו שיגבו 70% מהרווח (מעל תשואה של 6% למשקיעים) לעצמם. מיותר כמעט לציין: הם לא קבעו מנגנון הפוך של עצירת דמי ניהול או סנקציה כספית כלשהי עבורם במקרה של הפסדי השקעה. בהסכם הניהול של הסבב השני (וולת'סטון סינרג’י 2) גדל להם התיאבון. הם שדרגו את דמי הניהול ל-2% פלוס מע"מ מכספי המשקיעים ועוד ‘דמי תפעול’ בשיעור 3% פלוס מע"מ (בסבב הראשון ‘הסתפקו’ ב-1 אחוז עמלה חד-פעמית מעבר ל-2% דמי ניהול). בנוגע להחזר הרווחים של הסבב השני קבעו בתחילה שהמשקיעים (השותף המוגבל) יהיה זכאי ל-8% תשואה, וכל רווח נוסף שיושג ייזקף לזכותם, אך לאחר מכן שינו זאת לטובתם כאשר קבעו שהמשקיעים יהיו זכאים ל-5% תשואה, ומה שישאר רווח מעל יקחו 85% ממנו לטובתם. כמובן שגם מסבב זה לא קבעו סנקציה כספית לרעתם של הפסקת דמי ניהול אם הקרן תיקלע להפסד. במרס 2021 השקיעו את כספי המשקיעים בחברת האנרגיה הציבורית ‘פריים אנרג’י’, כאשר קנו 6% מהחברה שהנפיקה לפי 300 מיליון שקל. מניות החברה קרסו ב-75%. מהשקעה של 18 מיליון נותרו שווי המניות כיום 4.3 מיליון שקל.

ביולי 2023 הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברת ‘גשם למשתכן’, בגין איחורים במסירת דירות. ‘גשם’ היא חברה שנכנסה שותפה עם קרן וולת'סטון למיזמי הנדל"ן שלהם. מעיון בנסח רשם החברות של ‘גשם למשתכן’ עולה שקרן וולת'סטון מימנה פרויקטים רבים לחברה הנתבעת - ‘גשם למשתכן’ (בכספי משקיעי נטו), וכי קיימת סכנה שאם תאושר התביעה הייצוגית ו’גשם’ תיאלץ לשלם לרוכשי הדירות 20 מיליון שקל פיצוי, ייתכן סיכון לכספי המשקיעים של וולת'סטון. שכן, החזר השקעתם תלוי בהצלחת הפרויקטים של גשם. עוד שאלה שמתחדדת היא: האם במקרה כזה, קרן וולת'סטון תתבע את ‘גשם’ על אי-החזרת כספי השקעה. קשה להאמין, מאחר ש’גשם’ היא שותפתם העסקית. ובמקרים אחרים של מיזמי נדל"ן שקרסו - מיזמים שקרן ‘וולת'סטון’ הלוותה בהם את הכספים והייתה גם בעליו של הפרויקט (כפי שפורט בתחקיר הראשון), לא הגישו תביעה עצמית נגד עצמם.