עדיפות לתאגידים הגדולים בייבוא פועלים במסלול הפרטי
|
|
|
|
אך למרות ההצהרות הדרמטיות על כך שמדינת ישראל תביא עשרות אלפי עובדים זרים לתחום הבנייה, בפועל הגיעו לישראל אלפים בודדים. כך, קיבלו תאגידי בניין עשרות בודדות של פועלים. מנהל של אחד מתאגידי הבניין החדשים הרבים שקיבלו השנה הכרה ככאלה שרשאים לייבא לישראל פועלי בניין שוחח עם News1 וסיפר שעל אף ששילם אגרת בקשה לייבוא של 350 פועלים - בפועל קיבל 25 פועלים.
"הם לא יכולים להביא לי את הכמות הזאת בגלל שלא היו מספיק עובדים", אמר אחד מבעלי תאגידי הבניין החדשים ל-News1. לדבריו, למרות שנפתחה אפשרות לייבוא עובדים במסלול פרטי ולאו-דווקא דרך הסכמים בילטרליים. מסלול זה היה יכול לאפשר לו להביא לישראל עובדים שאינם דווקא מהודו או מסרי לנקה, אלא גם מאוזבקיסטן, בולגריה, גואטמלה, גאורגיה, נפאל, סין, הפיליפינים, רומניה, תאילנד וטורקיה. אך רשימה ארוכה זו של מדינות שמהן ניתן לייבא פועלי בניין באופן פרטי צומצמה אך ורק לתאגידי בניין גדולים. זאת, בשל סעיף אשר קובע כי אפשרות זו תתאפשר אך ורק לתאגידים שמיצו כוח עבודה של 200 פועלי בניין: "יובהר כי ניתן לבצע הזמנה בחלופה זו עד 30% מסך העובדים הרשומים בתאגיד, וזאת לאחר מיצוי 200 עובדים המועסקים בתאגיד", לשון הודעת אגף בניין זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
תנאי זה גורם לכך שתאגידי הבניין החדשים והקטנים נפגעים באופן שאינו מאפשר להם להיכנס לשוק. זאת, משום שהם גם לא מקבלים את מכסת העובדים שעליה שילמו אגרה גבוהה על-פי דרישת המדינה, וגם לא יכולים לבצע פעולות לגישור על החוסר. במקביל, התאגידים הגדולים מקבלים עדיפות ומתחזקים יותר ויותר.
עורכת דין שקשורה לאחד מתאגידי הבניין הוסיפה כי המדינה פתחה את התנאים שהוצבו בפני מי שהיה מעוניין לפתוח תאגיד בניין חדש. "הם פיתו אנשים להצטרף לענף והשנה נרשמו כמאה תאגידים חדשים לחלוטין שלא עבדו בענף הבניין, רק בשל הפיתוי של רשות האוכלוסין וההגירה שבגלל שיש מחסור בענף הבניין יש צורך בתאגידים נוספים, ושיביאו המוני עובדים זרים וייתנו להביא אותם בייבוא אישי. מה שקרה, זה שכמות התאגידים גדלה לפחות פי שלושה, וכל התאגידים נדרשו לשלם אגרת ייבוא של לפחות 350 אלף שקל. כולם שילמו את האגרה ושמו 3.26 מיליון שקל ערבות. המדינה הרוויחה מיליונים מהתאגידים החדשים האלה, והתאגידים לא קיבלו את העובדים".
|
"שני עובדי סופרמרקט, נהג אוטובוס ורק טייח אחד"
|
|
ל-News1 נודע עוד כי קבלנים ובעלי תאגידי בניין שנאלצו לייבא עובדי בניין זרים מהודו ומסרי לנקה התלוננו בחודשים האחרונים כי העובדים המגיעים אליהם אינם בעלי כישורים לעבודה בבניין.
"אתר הבנייה הראשון שהם ראו היה בישראל", אמר אחד מבעלי תאגידי הבניין החדשים. קבלן אחר תיאר את ההכשרה המקצועית של העובדים הזרים שהגיעו אל החברה שלו: "מה יש לנו פה? יש לנו שני עובדי סופרמרקט, אחד כבאי, אחד נהג אוטובוס, אחד נהג, ואחד טייח אוריגינל. אין לנו פה אפילו ברזלן אחד", אמר.
|
ההסתדרות: לעצור מייד כניסת עובדי בניין מהודו
|
|
|
|
בתחילת חודש יוני פנה יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, יצחק מויאל, אל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, בדרישה לעצור מיד את כניסת העובדים הזרים מהודו שאינם מוכשרים לעבודה בתחום הבניין והתריע מפני האפשרות שהעובדים הזרים יהפכו לפליטים חסרי תעסוקה בשל חוסר המקצועיות שלהם.
"הריני להביא לידיעתך שתאגידים שהוקמו ביוזמה ועידוד של המדינה להבאת עובדים זרים טוענים שאותם עובדים יהפכו לפליטים בשל חוסר העסקתם ולאי קליטתם בחברות הבנייה, ואת מכיוון שחברות הבנייה טוענות כי אותם עובדים אינם מקצועיים ויש לעצור את הבאתם לארץ", כתב (6.6.24) מויאל לסיסו.
לדבריו, בכדי לעצור את הידרדרות התהליכים יש לעצור מיד כניסת עובדים זרים נוספים מהודו שאינם מוכשרים לעבודה, עד למציאת פתרון לעובדים ההודים שנמצאים בארץ. כמו-כן, יש להאריך את האפשרות לניוד העובדים הנמצאים בארץ לענפים מגוונים נוספים - באופן שיאפשר איוש משרות חסרות במפעלים חיוניים.
|
רשות האוכלוסין: המצב בפועל שונה מהטענות
|
|
|
|
[צילום: איתמר לוין]
|
|
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי בניגוד לטענות שהועלו - המצב בפועל שונה. "כל תאגיד בניין בעל היתר תקף להעסקת עובדים זרים רשאי להביא עובדים במסגרת המסלול הפרטי, ללא תלות בגודלו או במכסה שאושרה לו, כפוף לעמידה בנהלים", נמסר ל-News1. עוד נטען כי כל העובדים הזרים, ללא קשר למדינת מוצאם, עוברים בחינות מקצועיות של התאחדות בוני הארץ ומשרד השיכון טרם הגעתם לישראל.
ביחס לטענה בדבר אי-עמידת המדינה באספקת מאות עובדים זרים שבגינם שולמה אגרת הבקשה, ציינו ברשות האוכלוסין וההגירה כי המדינה אינה מתכוונת להחזיר את הכסף על-פי חישוב יחסי. "בכל הנוגע להחזרי האגרות, אין החזר על אגרת הבקשה. אך יתר האגרות משולמות רק עבור עובדים שהגיעו בפועל", טענו ברשות. עוד נטען כי אגרות הבקשה משולמות בהתאם לחוק ולתקנות שנקבעו וכי הגיעו עד היום אלפי עובדים זרים לישראל ויגיעו עוד אלפים בתקופה הקרובה.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה ביחס לכך שכל תאגיד בניין בעל היתר תקף להעסקת עובדים זרים רשאי להביא עובדים במסגרת המסלול הפרטי אינה מסתדרת עם ההנחיה שלפיה התנאי למתן אישור הבאת פועלי בניין זרים במסגרת המסלול הפרטי הוא שתאגיד הבניין "מימש לפחות 200 עובדים שנבחנו באמצעות מבחנים מקצועיים מעשיים" - עובדים שיובאו במסגרת ההסכמים הבילטרליים ואשר אמורים לעבור בחינה מקצועית מעשית פרונטלית בארצות המוצא.
כאמור, סעיף זה אינו מאפשר לתאגידי בניין קטנים, שמעסיקים פחות מ-200 עובדים, ואשר על-אף ששילמו אגרה על מאות פועלי בניין ממסלול הייבוא על-פי ההסכמים הבילטרליים לא קיבלו יותר מכמה עשרות פועלים - לייבא באופן פרטי פועלי בניין מיומנים.
פניות News1 בבקשה לקבלת הבהרות לא נענו.
|
"נתבע את המדינה על תשלום אגרה ללא תמורה"
|
|
ובינתיים מאיימים בעלי תאגידי בניין לתבוע את המדינה על כך שלא הייתה תמורה בעד האגרה.
"אנחנו נתבע את המדינה בגין הכסף הזה שנאלצנו לשלם על אגרה מבלי שקיבלנו עליה את התמורה. אני הסכמתי שיהיו לי 350 עובדים בתאגיד, המדינה מחויבת לספק לי אותם. אם היא הייתה יכולה לספק לי אותם ואני לא הייתי מעוניין בכך - זה דבר אחד. אבל זה לא המקרה פה. קיבלתי היתר בתחילת השנה והיום אנחנו כבר בחודש יוני ועד היום הם לא יכלו לספק לי כמות כזאת של עובדים. חוץ מזה - גם העובדים שהם הביאו הם לא ברמה סבירה עבור ענף הבניין", ציין בעלים של תאגיד בניין בשיחה עם News1.
|
|