ביניש - אשת הכזבים והתיק הפתוח

ביום 25.8.06 פורסם במוסף "7 ימים" פרופיל רחב היקף על דורית ביניש, לקראת כניסתה לתפקיד הנשיא. בין היתר התייחסה הכתבה להליכים שהתנהלו נגד בעלה, עו"ד יחזקאל ביניש, בחשד לעבירות מס שביצע לכאורה בחשבונותיה הכספיים של התזמורת הסימפונית ירושלים. ההליכים הפליליים התנהלו, כידוע, בשני מסלולים: מסלול הניכויים, אליו התייחסה הכתבה (ביניש ביצע עבירות, התיק נגנז); ובמסלול אי-רישום התקבולים, רישומים כוזבים ועוד (ההליכים נמשכים, לזאת לא התייחסה הכתבה). בכתבה מצוטטת ביניש:

• "אנחנו יודעים מי עמדו מאחורי הפרסומים הללו ומאחורי האשמות השווא. מדובר באנשים שלא הצליחו לטפל בי, אז החליטו לטפל בו";

• "14 שנה בעלי עבד למען הציבור על-חשבון זמנו וכספו והקים מפעל לתפארת. נעשה לו עוול בלתי רגיל. לא עשו לו טובה שסגרו את התיק. פשוט, לא היה היה שם סיפור. זה היה המוסד התרבותי הכי מוצלח בירושלים".

• "הבעיה היחידה הייתה שמישהו חיפש אותי. אלו שלא הצליחו להציג אותי כמושחתת, עשו ניסיון כושל להציג כך את בעלי, כדי שאי-אפשר יהיה למנות אותי. זה עצוב. זה הכל בא מאותם שלושה-ארבעה ממורמרים שהפיצו את כל הסיפורים הבמרכאות שליליים עלי".

דבריה של ביניש אינם נכונים. יותר מכך: הם פשוט שיקריים. חד וחלק. לו היה מדובר באשת חשוד או עבריין בלתי מיוחס, ניחא. אולי ניתן היה לעבור על כך לסדר היום. אבל, כשדברים אלה באים מפיה של ביניש, ערב כניסתה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, מחייב הדבר בירור וליבון. לכן נאיר כאן את ההליך שהתקיים (תיק הניכויים, שנגנז), ואת ההליך הפלילי שעדיין תלוי ועומד (שאותו מנסים להעלים מידיעת הציבור) ומטופל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטים נוספים. נביא להלן את עיקרי הדברים מדיווחים רשמיים של הפרקליטות, רשם העמותות והיועץ המשפטי לממשלה. נדגיש כאן, כי לעבירות המס השלכות ישירות גם לחשבונם האישי והמשותף של בני הזוג ביניש. ברי, אפוא, כי השופטת ביניש אינה מגוננת רק על שמו הטוב של בעלה, אלא על עצמה. סביר להניח, כי במדינה מתוקנת היה מוגש מזמן כתב אישום נגד עו"ד ביניש. הוא היה מחוייב במיליוני השקלים שלא שילם לרשויות המס, וסביר להניח כי נוכח היקף העבירות היה נשלח לבית האסורים [ראו דוגמא, מהימים האחרונים ממש, על הטיפול שקיבל נישום שלא העביר ניכויים. בדיוק כפי שעשה עו"ד ביניש].

על גניזת תיק הניכויים החליטה המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה. בהודעה לעיתונות מיום 8.2.05 נקבע, כי "אין מקום להגיש כתב אישום נגד עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים, מנכ"ל העמותה, מר זוסיא רודן, ויו"ר העמותה, מר יחזקאל ביניש". דובר משרד המשפטים הבהיר בהודעה שמסר לתקשורת: "למען הסר ספק, כי כל האמור מתייחס אך לסוגיה של העברת ניכויים למס הכנסה, ולא לכל פעילות אחרת של העמותה או מנהליה הנתונה לבדיקה מטעם רשם העמותות". התערבות הפרקליטות בתיק זה היתה מלכתחילה חריגה ויוצאת דופן, שכן, הפרקליטות אינה נוהגת להתערב בהחלטות של רשות המיסים בכל הנוגע לניכויים. נושא זה נחשב לפרוגרטיבה בלעדית ומקצועית של רשות המיסים, וזו אכן פועלת ומגישה כמעט מדי יום כתבי אישום נגד עבריינים. התערבות הפרקליטות נעשתה בעקבות פניית עו"ד ביניש, לאחר שרשות המיסים כבר החליטה על הגשת כתב אישום נגדו ואף הודיעה על כך לבית המשפט. הפרקליטות מסרה בתגובה, בעניין זה, כי "ההחלטה בעניין זה תאמה את העמדה שהוצגה על-ידי רשות המיסים בדיונים במשרדנו והיא גם תאמה את המדיניות הנוהגת בפועל במס הכנסה כלפי מלכ"רים כפי שנמסרה לנו על-ידי נציגי רשות המיסים בשעתו". זו התגובה, כאמור, אך העובדות שונות: רשות המיסים התנגדה גם לפני, וגם אחרי, ואפילו ביקשה לערער בבית המשפט על קביעות שניתנו לאחר מכן על-בסיס התקדים שנפל בחלקו של ביניש... על-פי טיוטת כתב האישום שגובשה באותה עת - שנגנזה בסופו של דבר לכבודו של ביניש - העמותה ומנהליה הפעילים לא העבירו למס הכנסה ניכויים משכר ששולם לעובדי העמותה ולקבלני משנה שלה, במשך 14 חודשים (בתקופה שבין 11/2001 לבין 1/2003), בסך כולל של 2,401,034 ש"ח. בטיוטת כתב האישום נאמר, כי מנהלי העמותה ידעו על ביצוע העבירות ולא נקטו בכל האמצעים הסבירים למניעתן. כל הפרטים הנוגעים לכך, נימוקי הפרקליטות שהובילו לגניזת התיק, ולעומת זאת - העובדות המצביעות על כך שעו"ד ביניש דווקא הופלה לטובה – בזכות מעמדה של רעייתו, דורית ביניש – פורטו הן ברשימה נפרדת ב- Nfc. אנחנו נתמקד בהמשך, כאמור, בהליך הפלילי התלוי ועומד גם בימים אלה. למרבה הצער, גם בתיק זה נראה כי גורמים שונים בוחשים שוב בניסיון לגנוז גם תיק זה.

ביום 27.07.05 ולאחר עיכובים רבים ותמוהים, בוצע מהלך נוסף: רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, קבע רשמית, כי עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ביצע עבירות מס חמורות בפרשת התזמורת הסימפונית ירושלים ואף קיים חשד שביצע עבירה של העדפת נושים - הוא עצמו. הרשם קבע, כי הדוח המלא של החוקר המיוחד, רו"ח רמי אלחנתי, הכולל גם ממצאים קשים נגד העמותה עצמה ובכירים נוספים בה, לרבות המנכ"ל דאז, זוסיא רודן, יועבר לטיפולה ולחקירתה של רשות המיסים. כן הוא קובע, כי "המפרק הזמני יבחן את החשש כי בוצעה פעולה של העדפת נושים תוך שימוש במידע פנים, בכל הנוגע להפקדות לחשבון לו היה ערב יו"ר העמותה בבנק אינווסטק סמוך למועד פירוק העמותה וישקול את הצעדים המשפטים הנדרשים". הצעדים בהם מדובר ביחס להעדפת נושים הם במישור הפלילי. כפי שחשפנו כאן, המדובר בסכום של 233 אלף ש"ח מכספי התזמורת הסימפונית ירושלים, שהועברו, שלא כדין, מחשבונה לחשבונו הפרטי של ביניש, כאשר כבר ידע כי העמותה עומדת בפני פשיטת רגל. המדובר בהעדפת נושים האסורה על-פי החוק. את פרשת התזמורת הסימפונית חשפנו בעשרות פרסומים. בכל אותה תקופה טען ביניש כי מתנכלים לו כדי לפגוע ברעייתו השופטת, בעוד שהאמת היא: הוא דווקא הופלה לטובה, וזכה לחסינות מסויימת בזכות רעייתו השופטת. בהודעתו קבע רשם העמותות:

• אכן, בוצעו עבירות מס חמורות;

• אכן, מיליוני ש"ח הועברו על-ידי ביניש ואחרים במזומנים, שלא כחוק;

• אכן, נעשה שימוש בלתי חוקי בכספי ציבור.

בעניין זה הורה רשם העמותות "על העברת החלטתו זו בצירוף דוח החקירה לרשות המיסים, לצורך בחינת העניינים הנוגעים לסמכויותיה, ופעולתה בהתאם". המשמעות: חקירה פלילית נגד העמותה ובכירה, ובראשם עו"ד ביניש. יודגש, כי בחלק ניכר מהתקופה, נהנה יחזקאל ביניש מהגנה מוחלטת מצד כמה גורמים, שנמנעו מלמצות את הדין עם בעלה של השופטת. בתחילת חשיפת הפרשה נהנה ביניש מעצם הימנעותה של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, מלהורות על חקירת הפרשה. ארבל נימקה זאת בידידותה האישית עם בני הזוג ביניש. דבר זה יכול היה להתקבל כנימוק סביר, אלמלא עצרה ארבל את הטיפול אצלה ונמנעה מהעברת הטיפול לגורם אחר בפרקליטות כדי שיבצע את המלאכה. ביניש, כתמורה או לא, נאבקה מאוחר יותר למינוי ארבל לכהונת שופטת בית המשפט העליון. שוחד כבר אמרנו? גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, נמנע מלהורות על חקירת הפרשה - למרות הפניות הרבות אליו. רק בשנת 2005, ולאחר שחשפנו פרטים נוספים בדבר השחיתות של ביניש, הורה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על בדיקת הפרשה בכללותה. רשם העמותות, ירון קידר, הוא שפיקח על עבודת החוקר המיוחד, רו"ח אלחנתי - החוקר, עליו הופעלו לחצים, חרג ממסגרת הזמן שהוקצתה לו ואיחר במשך יותר משנה וחצי – אך בסופו של דבר הגיש דוח חמור. החוקר המיוחד הקדיש בדוח פרק נרחב לטיעוניו של ביניש, שטען כי אין להלין נגדו גם אם נמצאו ליקויים, שכן לגישתו, הוא עשה את המקסימום הדרוש, ובהתנדבות. החוקר המיוחד דוחה טיעון זה וקובע, כי גם מי שפועל בהתנדבות אינו יכול לבצע פעולות בלתי חוקיות. רשם העמותות מציין בהודעתו, גם באשר לביניש, וגם באשר לגורמים הנוספים: "למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבוריות, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם. על מנהלי עמותות לשים כנר לרגליהם את העובדה כי דווקא בניהול גופים הנסמכים על כספי ציבור, מוטלת עליהם חובות נאמנות וזהירות מוגברות, לא רק כלפי העמותה וחבריה אלא כלפי הציבור כולו, לניהול נכון וראוי של גופים אלו."

השופטת ביניש, שאינה נזהרת מהשמצת רבים טובים, הטיחה האשמות שווא, כאילו מתנכלים לה ולבעלה במטרה לפגוע בה. בכל הכבוד, אפילו ביניש, מניפולטורית עם קבלות, לא תוכל לטשטש את העובדות וגם לשטות ב"נתיניה" - אזרחי המדינה. ואלה העובדות, כפי שהוצגו בהודעה לעיתונות מיום 27.07.05 שהוציא דובר משרד המשפטים, בשמו של רשם העמותות, ועל דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (ציטוט): דוח החקירה בעניין עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים כולל ממצאים חמורים באשר להתנהלות העמותה והפועלים מטעמה. למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבורית, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם. כזכור, בתאריך 29.5.03 מינה רשם העמותות, דאז, את רו"ח רמי אלחנתי כחוקר בעמותה, בעקבות חשדות לליקויים קשים בהתנהלותה הכספית, ופעולות בניגוד לתקנון וכללי מינהל תקין. במקביל הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה, ולמינוי מפרק בעל סמכויות הפעלה. הליך הפירוק טרם הסתיים, ומטרתו להביא לפעילות תקינה של העמותה ולאפשר לה לחזור ולפעול בצורה עצמאית, ללא צורך בפיקוח בית המשפט. ביום 4.7.05 הוגש לרשם העמותות דוח החקירה הסופי, וזאת לאחר שטיוטת הדוח נשלחה לאנשים שעלולים היו להיפגע ממנו, ולאחר שהתקבלו תגובותיהם. הליך החקירה היה ארוך ומורכב, וכך גם הליך התגובות וההתייחסות להן, בין היתר לאור הרצון לאפשר לכל מי שעלול להיפגע מהדוח זכות טיעון נרחבת, וזאת לאור חומרת הממצאים שעלו בטיוטת הדוח ולאור ההשלכות שהיו להם לאורך כל הליך החקירה על הגורמים שהיו מעורבים בה.

מממצאי הדוח עולה בין היתר כי:

1. רשות השידור, שהייתה חברה בעמותה, ויוצגה על נציגים מטעמה בוועד המנהל של העמותה, לא עמדה בהסכם עם העמותה ולא העבירה את הכספים שהתחייבה להעביר. רשות השידור לא הפעילה את סמכותה להחלפת יו"ר הוועד המנהל של העמותה מידי 3 שנים, ותרמה לקיבוע מצב בעייתי בתפקוד העמותה. 2. העמותה נטלה על עצמה התחייבויות ללא כיסוי וגיבוי תקציבי נאות ומבלי שנעשה כל פיקוח לצורך פעולה באיזון תקציבי כנדרש. כתוצאה מכך הגיעה העמותה לקריסה כלכלית. מנהלי העמותה המשיכו ליצור לעמותה התחייבויות על אף שידעו שאין לעמותה מקורות תקציביים לכיסוי התחייבויות אלו. 3. העמותה נוהלה בחריגה חמורה מסדרי מינהל תקין, בוצעו תשלומים במיליוני ש"ח במזומן, ללא תיעוד וללא רישום בספרי הנהלת החשבונות, בוצעו התקשרויות בסכומים גבוהים ללא הסכמים וללא בדיקת מספר הצעות, הושארו כספים בחו"ל ללא פיקוח וללא רישום ובוצעו הוצאות מיותרות. 4. הנהלת החשבונות בוצעה, כמעט עד סוף שנת 2001 בצורה רשלנית ולא סיפקה נתונים מהימנים בנוגע למצבה הכספי של העמותה. כתוצאה מכך, בין היתר, התגלו באיחור תשלומים כפולים למוסדות וספקים. מורשי החתימה של העמותה חתמו על-פי החשד על המחאות ריקות, שחלקן שימשו לביצוע מעילה כספית. 5. קיים חשד כי העמותה פעלה תוך ביצוע עבירות מס חמורות, לאורך זמן, למרות שהוזהרה בעניין על-ידי יועציה וגם לאחר שהתקבלה החלטה מפורשת בוועדת הכספים של העמותה לחדול מכך. 6. הוועד המנהל אפשר הגדלה של גירעון העמותה באופן שהביא לקריסתה, ולא דאג ליצירת תשתית ארגונית מתאימה לעמותה. כמו כן הוועד המנהל אפשר ביצוע פעולות בניגוד לתקנון העמותה. חלק מחברי הוועד המנהל לא הופיעו כלל לישיבות הוועד וחלק הופיעו למספר ישיבות מועט. 7. יו"ר העמותה, מר יחזקאל ביניש, אשר היה הרוח החיה שמאחורי פעילות העמותה וזוהה עימה, אפשר באופן פעיל את המשך פעילות העמותה וקשירתה בהתחייבויות כספיות, למרות שהיה מודע לקושי הממשי לעניין עמידה בהתחייבויות אלו. היו"ר אף חתם, כבעל זכות חתימה נוסף למנכ"ל, על משכורות לעובדים תוך אי תשלום ניכויי המס בגין השכר. 8. מנכ"ל העמותה, מר זוסיה רודן, פעל בניגוד לכללי מינהל תקין, ללא שיטות עבודה מסודרות, ללא פיקוח כספי ותוך כדי כך שבוצעו בעמותה עבירות מס מתמשכות. המנכ"ל ביצע תשלומים בהיקף של מאות אלפי ש"ח במזומן, מבלי שתשלומים אלו נרשמו בספרי החשבונות של העמותה. קיים חשד כי המנכ"ל נהג להגיש לעמותה חשבוניות להחזר הוצאות נסיעה בגין נסיעות שלא ביצע בפועל. קיים חשד כי המנכ"ל לא דיווח ליו"ר ולחברי הוועד המנהל אודות גניבה של שיחות טלפון מהעמותה בסכום של 40,000 ש"ח. 9. התגלו כשלים מקצועיים חמורים בתפקודה של סמנכ"לית הכספים ששימשה בתפקידה עד חודש יולי 2001.

הממצאים

לאור הממצאים, החליט רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, לאמץ את מסקנות החוקר והמלצותיו, וקובע כי: 1. המפרק הזמני ישקול פנייה ובמידת הצורך הגשת תביעות כלפי מי שחייבים כספים לעמותה, וכלפי מי שגרמו לה נזקים, הכל כמפורט בהמלצות החוקר. למען הסר ספק, יש מקום כי המפרק הזמני ידרוש מרשות השידור את ההפרשים בסכומי התמיכות שהועברו בשנים קודמות וכן לקבוע את גובה התמיכה השוטפת שהרשות מחויבת לה בהתאם להסכמי המייסדים. 2. המפרק הזמני ידרוש מהמנכ"ל להכין דין וחשבון מפורט, כולל אסמכתאות, בנוגע לתשלומים שבוצעו במזומן במהלך הסיור לאירופה בחודש מאי 2001 וכן בנוגע לתשלומים שבוצעו במזומן בחודש דצמבר 2001. במידה והמנכ"ל לא יוכיח את השימוש שנעשה בכספים האמורים, יש לשקול פניה למנכ"ל לצורך השבת הכספים לעמותה. 3. המפרק הזמני יבחן את החשש כי בוצעה פעולה של העדפת נושים תוך שימוש במידע פנים, בכל הנוגע להפקדות לחשבון לו היה ערב יו"ר העמותה בבנק אינווסטק סמוך למועד פירוק העמותה וישקול את הצעדים המשפטים הנדרשים. 4. על המפרק הזמני לפנות למנכ"ל וכן לגורמים רלוונטיים נוספים על-מנת שימציאו מסמכים חסרים, כאמור בדוח החוקר. 5. על העמותה להכין נהלים שייצרו מנגנוני בקרה נאותים. בכלל זה נהלים ארגוניים - סמכויות הוועד המנהל, המנכ"ל וכו' וכן נהלים כספיים - בכל הנוגע להתקשרויות, זכויות חתימה, ביצוע תשלומים וכו'. 6. לאור ממצאי החקירה יש מקום כי העמותה תמנה מבקר פנים אשר תפקידו יעוגן בתקנון העמותה. 7. על העמותה והמפרק הזמני, לפי העניין, לפעול לתיקון מכלול הליקויים שהתגלו בדוח החקירה.

באשר להוצאות החקירה קובע רשם העמותות:

בהתאם להמלצת החוקר, 50% מהוצאות החקירה, בסך של 61,905 ש"ח יוטלו על רשות השידור לאור אחריותה לחלק ניכר מהכשלים שהתגלו בעמותה, ובמיוחד לאור אי העברת תקציבים לעמותה בהתאם להתחייבותה ולאור העובדה שרוב חברי הוועד המנהל הם נציגיה. כמו כן בהתאם להמלצות, 50% מהוצאות החקירה הנותרות יוטלו על העמותה לאור התנהלותה הבלתי תקינה. בסכום זה ייכללו הסכומים שהוטל על העמותה לשלם לחוקר במהלך החקירה. באשר להתלבטויות החוקר בדבר הטלת הוצאות על יו"ר העמותה דאז, מאמץ רשם העמותות את המלצת החוקר, ומחליט שלא להטיל חלק מהוצאות החקירה על יו"ר העמותה לאור הנימוקים המובאים בדוח החוקר ולאור שיתוף הפעולה המלא עם החוקר. בעניין זה מוסיף רשם העמותות כי פעולותיו של היו"ר ללא שכר, נמרצותו להביא את העמותה להישגים אומנותיים ונכונותו להשקיע זמן וממון, אומנם עומדים לזכותו, אך אין בכך כדי להפחית מאחריותו לפעולות לקויות רבות שבוצעו בעמותה בידיעתו. מובן שאין באי הטלת הוצאות על היו"ר כדי להכשיר את האופן בו פעל. בעניין זה כותב רשם העמותות: "על כל אדם הנוטל על עצמו משרה ציבורית, אף אם אינה בשכר, לדעת כי עם המשרה באה אחריות וכוונות טובות אינן מספיקות על-מנת למלא את התפקיד. חובות הנאמנות והזהירות מחייבות את כל נושאי המשרה בעמותה ובכללם חברי הוועד והעומד בראשם." באשר למנכ"ל, על-אף הממצאים החמורים בעניינו, הרי לאור העובדה שחוק העמותות אינו מאפשר הטלת הוצאות על מנכ"ל עמותה, הרי שלא ניתן לחייבו בהוצאות ויתכן שהמענה יינתן במסגרת פעולות המפרק לעיל. בנוסף מחליט רשם העמותות על העברת החלטתו זו בצירוף דוח החקירה לרשות המיסים, לצורך בחינת העניינים הנוגעים לסמכויותיה, ופעולתה בהתאם. בהחלטתו מעיר רשם העמותות כי "כעולה מהאמור לעיל, מדובר בעמותה בעלת חשיבות רבה בתרבות הישראלית, הנסמכת על רשויות ציבוריות. למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבוריות, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם. על מנהלי עמותות לשים כנר לרגליהם את העובדה כי דווקא בניהול גופים הנסמכים על כספי ציבור, מוטלת עליהם חובות נאמנות וזהירות מוגברות, לא רק כלפי העמותה וחבריה אלא כלפי הציבור כולו, לניהול נכון וראוי של גופים אלו." עד כאן ההודעה הרשמית שפורסמה על-ידי משרד המשפטים.

נדגיש כאן, כי תיק זה עדיין פתוח. רשות המיסים טרם סיימה עבודתה. גם הפרקליטות ורשם העמותות טרם סיימו את הטיפול. לכל ברור, כי מדובר בעבירות חמורות - הן על חוקי המס והן על חוק העונשין. למרות זאת, מיולי 2005 ועד עתה נמרח הזמן. התיק תקוע, וגם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אינו מורה על סיום ההליכים תוך זמן סביר. כך, בהעדר פעולה תקיפה והחלטית, נכנסת השופטת ביניש לוואקום שנוצר, ובניסיון לשבש את הליכי החקירה ולהטות את הדין - היא מאשימה את חושפי הפרשה ועובדי ציבור מסורים, בהתנכלות לבעלה. במקביל היא אינה נמנעת, גם בימים אלה, מלדון בעתירות המוגשות נגד היועץ המשפטי לממשלה. ביניש מצפצפת, היא אינה עושה חשבון לאיש ומתנהלת משל סעיפי החוק, האוסרים על שופט להימצא במצב של ניגודי עניינים, אינם חלים עליה. אין ולא יכול להיות ספק: ביניש יודעת היטב כי התיק עדיין מטופל ובמצב זה הכל פתוח, והאיום, מבחינתה, עדיין קיים. אולי היא מקווה שדבריה ירתיעו את היועץ המשפטי לממשלה ואת יתר העוסקים במלאכה ממיצוי הדין עם בעלה. ביניש רוצה תיק סגור וחתום. ניסיון העבר מלמד כי היא לא תהסס להתנכל גם למזוז, וגם לכל בעל תפקיד אחר, אם לא ימלאו את רצונה ויסגרו את התיק הפלילי.

לשכת מזוז: הנושא בטיפול

• קודם להכנת רשימה זו פניתי את היועץ המשפטי לממשלה והצגתי זאת:

- רשם העמותות העביר ביולי 2005 לטיפול/חקירה של רשות המיסים, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה והיועמ"ש, את חלקה השני של פרשת ביניש: אי-רישום תקבולים, רישומים כוזבים, העדפת נושים וכו'. ואולם, למרות זאת טרם נפתחה חקירה רשמית נגד ביניש, ובלשון המעטה ניתן לקבוע כי נוהגים עימו לפנים משורת הדין. פניתי לפני מס' שבועות אל היועמ"ש וזה פנה לרשות המיסים בשאלות. טרם קיבלתי מענה ענייני בנושא. אודה על קבלת מענה: - מדוע לא יורה היועמ"ש לרשות המיסים, ישירות, לפתוח בחקירה; - מדוע דווקא נושא זה, שנוגע למשפחתה של הנשיאה המיועדת, השופטת דורית ביניש, אינו מטופל כדבעי לפי הנורמות שקבע היועמ"ש.

• תשובת מזוז:

מיד לאחר קבלת הפנייה מטעמך, פנה עוזר היועמ"ש לרשות המיסים וביקש בשם היועמ"ש את התייחסותם לדברים בהקדם. התייחסות זו הגיעה ללשכת היועמ"ש בסוף השבוע שעבר, והדברים הועברו לבדיקה בהקדם של פרקליטות המדינה מול רשות המיסים.