כיצד נדחתה הכרזת בת שלמה כאתר לאומי

ההודעה על הכוונה להכריז על בת שלמה כאתר לאומי פורסמה באפריל 2006. הייתה זאת הודעה משותפת של אדריכל שמאי אסיף מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, ושל ד"ר מיקי הרן מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, שבה נאמר כי המושבה הוותיקה בת שלמה היא האתר הראשון אשר יוחל בהליך הכרזתו כאתר לאומי, וזאת לנוכח ה"חשיבות העצומה בשימור הציונות בראשית דרכה והאתרים המרכזיים של ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל". בהודעה לעיתונות הסבירו השניים: "תולדות העם היהודי בארץ ישראל בעת החדשה הותירו אחריהם מספר מצומצם של אתרים היסטוריים אשר מחובתנו לשמר ולחנך לאורם את הדורות הבאים". מייד לאחר שיצאה ההודעה, כינסה מועצת חוף הכרמל, שבת שלמה נמצאת בשטח שיפוטה, ישיבת מליאה וקיבלה החלטה להתנגד למהלך. בהחלטה נאמר במפורש כי מדובר בכוונה להתנגד להחלטת משרד הפנים. וזו לשון ההחלטה: "מליאת המועצה מאשרת להתנגד להפקעת שטח של כ-150 דונאם בבת שלמה הגרעין הישן, ולפעול בכל דרך אפשרית למניעת הכרזתו של השטח האמור כאתר לאומי. זאת בעקבות הודעת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים על הכוונה להכריז על שטח של כ-150 דונאם במושבה בת שלמה, הגרעין הישן של המושבה, כאתר לאומי". באותה ישיבה התקבלה גם החלטה להקצות סכום של 300 אלף שקל ל"הכנת התנגדויות המועצה ויישוביה לתמ"מ 6" [תוכנית שבה בת שלמה מתוארת כאתר לאומי - א.פ] ולהכנת תוכנית אב לעתלית ומי שנשכרה למשימה הייתה נעמה מליס, שותפתו לשעבר של שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים. הכנסת נעמה מליס עשתה את שלה וכיום מתגאה המועצה האזורית חוף הכרמל בהישג: "משרד הפנים קיבל את עמדת המועצה ועצר את הכרזת המושבה [כאתר לאומי - א.פ]", מסרה דוברת המועצה ל-Nfc.

במסגרת המהלכים שנקטה המועצה האזורית חוף הכרמל לעצירת ההכרזה על בת שלמה כאתר לאומי, היא הגישה התנגדות לסימון המושבה כ"אתר לאומי" בתוכנית המתאר המחוזית תממ6/ (תוכנית שהופקדה) ומלבד התקציב שהוקדש לנעמה מליס, היא אישרה תקציב מיוחד [תב"ר - א.פ] של 200 אלף שקל להכנת תוכנית בינוי חדשה [תב"ע] לבת שלמה הוותיקה. מתוך תקציב זה, 35 אלף שקל נתנה המועצה מקרן הפיתוח שלה, 65 אלף שקל ניתנו מכספי משרד התיירות ואילו 100 אלף שקל גוייסו על-ידי הוועד המקומי של בת שלמה, במבצע התרמה שנערך בין המתנגדים לתוכנית האתר הלאומי. במאי 2006 פנה הוועד לבעלי הנכסים בבת שלמה בבקשה להעביר, כל אחד 10,000 שקל "לטובת התוכנית". התושבים התומכים בהפיכת בת שלמה לאתר לאומי, סירבו כמובן לתרום את הכסף והם גם העלו שאלה עקרונית: הייתכן שהפקת תב"ע הנמצאת באחריות משרד הפנים, תמומן על-ידי בעלי אינטרסים מקומיים? משרד הפנים, כך עולה מתגובתו ל-Nfc, לא רואה בכך פסול.

ביוזמת המועצה הוקמה גם ועדת היגוי לבת שלמה בראשות המתכנן אלי אזולאי, ובה ארבעה נציגים מהיישוב, שכולם נמנים עם מתנגדי תוכנית האתר הלאומי. נוכח רגישות הנושא ביקשה רות שוורץ ראש ענף תוכניות בלשכת התכנון המחוזית של משרד הפנים, לכלול בוועדה נציגות של תומכי השימור, אבל בסופו של דבר נותני הטון היו המתנגדים. ועדת ההיגוי הגישה לא מכבר את המלצותיה, שמימושן - כך טוען מומחה מטעם המועצה לשימור אתרים - עתיד ל'קבור' את התוכנית המקורית לשמר את בת שלמה כ"אתר שלם המאפיין את צורת הבניה והמגורים של תקופת הברון". בין השאר המליצה ועדת ההיגוי להתיר בנייה חדשה בשטחים חקלאיים במורדות הגבעה של בת שלמה הוותיקה, ויצרה פתח למתן היתרים לשימושים מסחריים חורגים במקום. מומחה מטעם המועצה לשימור אתרים, פרופ' יוסי שבייד, שבחן את ההמלצות כתב בחוות דעתו: "הזזת קו הבניין של החכורות [הנחלות הישנות - א.פ] ומתן אפשרות לבנייה נוספת על השטח החקלאי נראים לנו נוגדים את רוח שימור המושבה ופוגעים קשות בדמות המושבה ובמגמת השימור". פרופ' שבייד הוסיף: "הנחת היסוד של הוועדה כי יש לשמר את כל מבני המושבה וכל תכנון שאינו תואם הנחייה זו, יבחן באופן פרטני. הנחה זו פותחת פתח לדיונים אין סופיים ולחצים לחריגות ממטרת התוכנית". בסיכום חוות הדעת קבע פרופ' שבייד כי תוכנית השימור המקורית, זו שבמסגרתה הוחלט להפוך את בת שלמה לאתר לאומי, "אפשרה הגדלת אחוזי הבנייה ולא נראה לנו נכון להוסיף אחוזי בנייה נוספים אשר יפגעו בגרעין השימור".

המושבה בת שלמה נוסדה בשנת 1889 על-ידי פקידות הברון אדמונד דה רוטשילד, והיא המושבה היחידה מתקופת הברון, שהשתמרה כמעט במלואה במתכונתה המקורית. ברחובה היחיד, שאורכו כ-200 מטר, 15 נחלות שנועדו במקורן למגורים ולחקלאות, אבל רק בארבע מהן חיים בני המקום, היתר מוחזקות על-ידי אנשים מבחוץ שמפעילים לחצים למסחור ולנדלון נכסיהם. כבר בשנת 1984 הכיר משרד הפנים בערך ההיסטורי של בת שלמה, ובמסגרת תוכנית חכ167/א' החליט כי המושבה תהפוך ל"אתר לאומי", ותשומר כ"אתר שלם המאפיין את צורת הבניה והמגורים של תקופת הברון". זאת לא רק בגלל בתיה אלא גם בגלל הנופים שסובבים אותה: "מראה מיוחד הנשקף ממרחק, מכל כיוון" (מתוך מטרות תוכנית חכ167/א'. א.פ). הכל הסכימו אז שהמושבה עונה על הגדרת "אתר לאומי" כמשמעותו בחוק, "מבנה או קבוצת מבנים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ". למרות הזמן הרב שעבר מאז, משרד הפנים לא ביצע את הצעדים הנדרשים למימוש החלטתו ובכך אפשר לבעלי אינטרסים לשנות את אופיו של המקום. משרד הפנים מסביר את הסחבת בעניינה של בת שלמה בכך שבעבר "ההכרזות על אתרים לאומיים" היו "בעדיפות נמוכה", אבל, כך טוען משרד הפנים, כיום הגישה השתנתה והנושא הועלה למקום גבוה בסולם העדיפויות. ממקרה בת שלמה מתברר כי סדר העדיפויות "זז" בגלל שיקולי נדל"ן, שכן, התנגדויות המועצה, המלצות ועדת ההיגוי ושכירת שירותיה של נעמה מליס עשו את שלהן. משרד הפנים שכבר הודיע על כוונתו להכריז על בת שלמה כאתר לאומי, הודיע ל-Nfc כי הוא בודק את ההכרזה מול "הגופים השונים הקשורים לנושא". בעתיד, כך חוששים מצדדי השימור, הפיכת בת שלמה לאתר לאומי תתמסמס לחלוטין.

המועצה האזורית חוף הכרמל: "למען הסר ספק המועצה האזורית חוף הכרמל איננה מתנגדת להכרזת בת שלמה כאתר לאומי. המועצה מעוניינת לבצע את התוכנית הסטטוטורית הנדרשת כדי לשמר את המושבה וצביונה המיוחד, ורק לאחר מכן להכריז על המושבה כאתר לאומי. משרד הפנים קיבל את עמדת המועצה ועצר הכרזת המושבה ובכך דבק בהחלטת המועצה. חשוב להבהיר: אם בת שלמה תוכרז כאתר לאומי ללא אישור תוכנית סטטוטורית, המשמעויות הן: בתים בני עשרות שנים שלא יהיה ניתן לשפצם, וחקלאים שירצו להתפרנס מפעילות לא חקלאית, לא יוכלו לעשות זאת". (בתגובה לטענה זו הדגישו גורמים מבת שלמה כי למעט ארבעה, כל בעלי הנכסים בבת שלמה אינם מתגוררים במקום ואינם מתפרנסים מחקלאות. "הטענה הזאת נועדה לקדם אינטרסים של יזמים ולא של בני המקום" טוענים גורמים אלה ומדגישים כי בתוכנית האתר הלאומי יש אישור להגדלת אחוזי הבנייה בתוך הנחלות הקיימות, והיתר לעסקים קטנים ברוח המקום כגון צימרים). משרד הפנים: בהקשר לתקציב המיוחד [תב"ר] לצורך הכנת תב"ע חדשה לבת שלמה, שמחציתו נתרמה על-ידי התושבים מתנגדי השימור, טען דובר משרד הפנים כי "לא הייתה שום סיבה לא להחתים את הממונה על התב"ר הזה". ובאשר להכרזת בת שלמה כאתר לאומי מסר הדובר "נושא ההכרזה על אתר לאומי בת שלמה נמצא בימים אלה בבדיקה [לרבות דיון עם הגופים השונים הקשורים לנושא ובין השאר בהתחשב בזמן הארוך שחלף מאז אישור התוכנית הרלוונטית] ואנו צופים כי החלטה תתקבל בחודשים הבאים". נעמה מליס: "בתאריך 1 בספטמבר 2006 אכן נשכרתי על-ידי המועצה האזורית חוף הכרמל לסייע בידה להגיש התנגדויויה לתמ"מ 6. מעולם דיברתי בנושא זה עם מר שמאי אסיף". שמאי אסיף לא מסר תגובתו.