גנבי הקרדיטים

משהו רע הולך ומתעצם בעיתונות בישראל. תרבות השקר מתפשטת כסרטן. הבושה נעלמה כמעט לגמרי. עורכים ועיתונאים בכירים שנתנו ידם במשך כשנתיים, אם בשתיקה ואם במעשה, לצנזורה חמורה בכל הקשור לפרשות שחיתות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט - אחד הבולטים שבהם הוא מרדכי גילת - מנסים עתה לרכב על גל ההצלחה ולגנוב לעצמם מעט מהתהילה. וכדי להשיג את מטרתם הם לא בוחלים בפרסום שקרים, בהטעיה ובנכלוליות. אותם עיתונאים לוקים למעשה כמעט בכל אותם מעשים רעים שהם מייחסים למושחתים אחרים. הנה, בעיתוני סוף השבוע (09.05.08) מתגייסים כמה עיתונאים ובראשם מרדכי גילת, אמיר אורן וגידי וייץ (שיכונו להלן: "גנבי הקרדיטים"), כדי לגנוב לעצמם את הקרדיט על חשיפת פרשת אולמרט. לו היה מדובר בלקיחת מעט קרדיט מאחרים - בבחינת: "זה נהנה וזה לא חסר", ניחא. אנחנו ב-Nfc, שנאבקים וחושפים מראשית 2006 את השחיתויות של אולמרט בשורה של פרשות, התרגלנו לכך שעיתונאים גולשים באתרנו ומנשנשים מידע בו הם עושים שימוש בעבודתם בכלי התקשורת. אנו מברכים על כך ורואים בזאת מקור לגאווה. אלא שהעיתונאים הנ"ל, שאת מעשיהם נפרט בהמשך, נוהגים בחוסר הגינות ואף ברשעות, בכך שהם מכפישים בדרכם חוקרים ובודקים אמיצים במשטרה ובמשרד מבקר המדינה, מעוותים את העובדות והופכים את סדר הדברים. וחמור מכך: הם מטעים את הקוראים, שוב ושוב, בשקרים ובחצאי אמיתות. לפי טיעוניהם/כזביהם, בזכותם פרצה פרשת אולמרט החדשה לאוויר העולם, ובכלל - לדידם, בשל יוזמתם, למצער, "נפל האסימון" אצל חוקרי המשטרה והפרקליטות, ולכן מיהרו אלה להסתער ולפתוח בגל המעצרים והחקירות. אותם עיתונאים פועלים בזדון, והכל במטרה אחת: להאדיר את שמם על-חשבונם של אחרים; ליצור מצג שווא, כאילו הם אלה שחשפו, וכאילו רק נוכח תושייתם נברא העולם והכל הלכו אחריהם - מבקר המדינה, חוקרי המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, וכמובן כלי התקשורת האחרים. וזה שקר גס, שגורר הטעיית כלי תקשורת אחרים, בעיקר עורכי תוכניות אקטואליה (דוגמא: רזי ברקאי, ירון דקל), המגלגלים זאת בשוגג שוב ושוב, בכך שהם נותנים קרדיט לאותם עיתונאים כזבנים על-חשבון חוקרי משטרה, צוותי הביקורת של משרד מבקר המדינה, ועל-חשבון עיתונאים בודדים שנשאו לבדם בנטל במשך יותר משנתיים.

ברשימה שלהלן נטפל בשני עניינים מרכזיים:

• מי חשף את פרשת מרכז ההשקעות;

• כיצד נחשפה הפרשה החדשה (אולמרט-טלנסקי).

הדברים האמורים ברשימה זו לא נועדו להזכיר לקוראי Nfc מי חשף ראשון ומי נאבק לסילוק אולמרט מכהונתו כראש ממשלה. אני מאמין שגולשי האתר יודעים זאת היטב וגם רבים אחרים שקיבלו דיווחים על כך. לראיה: ההצטרפות העצומה של גולשים חדשים לאתרנו. הדברים כאן נועדו בעיקר להצביע על שתי תופעות רעות: על אותם עיתונאים (גילת, אורן) שנמנעו מלהשתתף באופן פעיל בחשיפת הפרשות של אולמרט, ובשלבים מסויימים ניסו לחבל בחשיפתן (כמו שעשו בפרשת כרמיה); ועל גנבי הקרדיטים (גילת, אורן, וייץ), כדי שיידעו הקוראים כיצד יש להתייחס לפרסומים אחרים שלהם. אחרי הכל, מדוע שנאמין לעיתונאים כאלה, המכזבים במצח נחושה כשהדבר מיועד לשרת את מטרותיהם האישיות.