כיצד נלכד עד המדינה

ביום 28.07.08 פרסמנו ב-News1 חשיפה בלעדית שכותרתה: "החשד: אולמרט קיבל שוחד גם מיזמים שעסקו בפרויקט הולילנד". בידיעה נאמר, בין היתר: "החשד - שוחד בפרויקט הולילנד. ראש הממשלה אהוד אולמרט קיבל על-פי החשד שוחד כספי גם מיזמים שעסקו, בין היתר, בהקמת פרויקט הולילנד בירושלים. כך עולה ממידע שהובא ל-News1. המדובר בעיקר ביזמים שסיפקו שירותים לפרויקט. נודע, כי השוחד ניתן במזומנים. הוא הועבר ללשכתו של אולמרט, כשזה כיהן כראש העיר ירושלים. יחסים אלה נמשכו גם בתקופה שאולמרט כיהן כשר התעשיה והמסחר". החשיפה עוררה תגובות רבות ודאגה בקרב האישים המעורבים בפרשה. אולמרט, שכיהן עדיין כראש ממשלה, הכחיש, כמובן. כמה כלי תקשורת שניסו לקבל את תגובתו, נרתעו מלעסוק בכך לאחר שקיבלו איומים מפורשים: אם תפרסמו אחרי News1, נתבע אתכם. כך הצליחו אולמרט ואנשיו להשתיק כמה עיתונאים עם מצפון שבכל זאת ביקשו לעסוק בכך. ידיעות אחרונות, מעריב, ערוץ 2 ואחרים, ששיתפו פעולה עם אולמרט במשך זמן רב עוד קודם לכן, המשיכו לגונן על האיש המושחת.

ימים ספורים קודם לפרסום וגם לאחריו יצרתי קשר רשמי עם ניצב-מישנה נחום לוי, סגן ראש יאח"ה. לוי הוא האיש שעמד בראש צוות החקירה בפרשת כרמיה, שבפני צוותו מסרתי עדות בפרשה; והוא גם האיש שניהל את צוות החקירה שעסק בפרשת הולילנד א' אותה חשפתי בעיתון גלובס בשנת 1996 [בעקבות החשיפה ב-1996 והחקירה עליה הורתה פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל נאלץ דורון לוי לעזוב את תפקידו כנציב מס הכנסה; קידומו של רו"ח אודי ברזילי עוכב ולימים גם הוא נאלץ לעזוב]. נחום לוי, איש צנוע ונעים הליכות, רציני והגון, זוכה להערכה רבה באגף החקירות. לכן הצעתי דרכו את המידע הסנסציוני. מסרתי ללוי שלושה שמות של נותני השוחד, בהם: המתווך מאיר רבין, והמאכער הבכיר - הוא האיש המרכזי (שלימים הפך עד מדינה, על-כך בהמשך). כמו-כן מסרתי כי השוחד ניתן במזומנים ובהעברות בנקאיות הן בקשר לפרויקט הולילנד והן בקשר לפרויקטים נוספים. הצעתי להתחיל באיש המרכזי מתוך הערכה שהוא יפחד ויסכים לשתף פעולה [האיש מוכר בקהילית העסקים כעלה נידף שרק רואה חוקר ומתחיל לזמר...]. מסרתי גם את שמות המעורבים האחרים: אהוד אולמרט בראשם, מנהלת לשכתו שולה זקן, עו"ד אורי מסר, המהנדס אורי שטרית, איש העסקים אביגדור קלנר ושמות יזמים נוספים. לוי ערך תרשומות והעביר את המידע הרגיש גם לראש היחידה, תת-ניצב שלומי אילון. ממנו הועבר המידע לראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ. לאחר התייעצויות שערכו קציני המשטרה התבקשתי למסור לפחות את שמו של מקור המידע, כדי שניתן יהא להתקדם (אני הייתי "רק" עד שמיעה). לא יכולתי למסור זאת, הן מפאת חסיון עיתונאי והן בשל הימנעותו של המקור מחשיפה עצמית, גם במחיר ויתור על כמה זכויות שיכול היה להנות מהן. עם זאת הצעתי: בידקו ביומני אולמרט. תוכלו בקלות להיווכח ששמו של אותו איש מרכזי מופיע באופן תדיר ביומנים כמי שהגיע לפגישות [יומני אולמרט, שנוהלו על-ידי שולה זקן, נתפסו בשנת 2006 על-ידי אנשי מבקר המדינה במהלך הבדיקה בפרשת כרמיה, ולקראת סוף 2007 נתפסו שנית על-ידי המשטרה בהתאם לצו שופט]. הבדיקה נערכה, והתוצאות הראו: בינגו. שמו של האיש הופיע פעמים רבות, כמי שזומן "לפגישות עבודה" בלשכות המשרדים בראשם עמד אולמרט במשך השנים. בדיקה זו ופעולות נוספות שביצעו החוקרים, איפשרה להתקדם.

אחרי הבדיקה שנערכה על-בסיס אותו מידע שחשפנו והעברנו למשטרה, ולאחר הבדיקה שערכו, החליטו ראשי יאח"ה לפעול. זמן קצר לאחר מכן הוזמן האיש המרכזי לתשאול, להבדיל מחקירה באזהרה. הוא סירב לשתף פעולה. הוא השים עצמו כמי שאינו יודע מאומה. אמר שהוא איש מבוגר וחולה ולא מעורב בעניינים שכאלה. במחצית הראשונה של 2009 התקיימו עימו לפחות עוד שני תשאולים/שיחות. במקביל ערכו חוקרי יאח"ה פעולות נוספות כדי להצליב את המידע הראשוני וכדי לנסות בכל זאת לסגור על האיש. לבקשתם הוצאו צווים מוכמנים שחייבו כמה גורמים למסור מידע. פרקליט המדינה עודכן מזמן לזמן ונתן ברכתו להמשך הטיפול. לזכות חוקרי המשטרה ייאמר כי הם גילו מקוריות ותושייה והגיעו להישגים יפים. הבדיקה שהחלה ביולי 2008, הבשילה באמצע 2009 לחקירה סמויה. זה היה השלב שהאיש המרכזי הבין: הטבעת הולכת ומתהדקת סביב צווארו. למקורביו אמר: הקרקע מתחילה לבעור; ושהוא חושש שתוך זמן קצר הוא ייעצר על-ידי המשטרה. האיש חשש גם בשל מצבו האישי: לפני מעט יותר משנה הוא הגיע לגיל 70, בלא נכסים משמעותיים, ועם הרבה צרות. האיש חשש באמת ממאסר בכלא, אם לא ישתף פעולה. לכן הוא החליט להקדים תרופה למכה ולשתף פעולה עם המשטרה.

באותה תקופה היה האיש המרכזי מסובך גם עם גורמים בשוק האפור. עם יזמי הולילנד הוא התקוטט עוד קודם לכן ואף התקיימה ביניהם בוררות. הוא דרש מהם מיליוני ש"ח - במיוחד מהיזם הלל צ'רני ומחברת פולאר השקעות בראשה עמד אביגדור קלנר (שבנתה את הפרויקט, יחד עם קרדן נדל"ן), קיבל חלק ממבוקשו אך נוכח צרכיו הוא דרש עוד ועוד. מצב זה נמשך בפועל כמה שנים, בדומה ליחסיו הבעייתיים של האיש בפרויקטים קודמים עם אישים אחרים לגמרי. הגירסה המסופרת בכמה כלי תקשורת, כאילו האיש החליט להעיד כדי לחלץ עצמו מאימת השוק האפור ומחובות, אינה נכונה עובדתית. שכן, ניסיון העבר מלמד כי בידיו היו קלפי מיקוח והוא אכן יכול היה לדרוש/לסחוט עוד ועוד כספים. בנסיבות שנוצרו, ובמיוחד נוכח חששו ממעצר, החליט האיש המרכזי לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה, לאחר שהבין היטב: המשטרה "יושבת עליו", ואם לא יקבל במהירות החלטה אחת נכונה, הוא צפוי לחקירה קשה ולתקופת מאסר ממושכת. כדי להבטיח לעצמו מעמד של עד מדינה, נזקק האיש המרכזי לאיש אמון, שיסלול עבורו את הדרך. בסביבות יולי-אוגוסט 2009 הוא החליט לפנות לניצב (בדימ.) אריה עמית, אותו הכיר שנתיים קודם לכן מעסקים משותפים בפרויקט תחנות דלק. בין האיש המרכזי לבין אריה עמית הייתה היכרות נוספת, על-רקע קשריהם לעסקיו של מלך החניונים, ראובן גרוס (שנפטר בשנת 2009 לאחר מחלה קשה בעוד תלוי ועומד נגדו כתב אישום). אריה עמית, איש רציני ומקצועי שהתפטר מהמשטרה לאחר שקידומו עוכב, התנדב לסייע. דעתו הייתה גם כן חד-משמעית: יש לשתף פעולה עם המשטרה. כך הוא יעץ לאיש, וקיבל ממנו 'אור ירוק' לפנות בשמו. עמית פנה ישירות לראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ, וסיפר לו על מוכנותו של האיש לשמש עד מדינה. סגלוביץ לא ביזבז זמן. הוא פנה אל פרקליט המדינה, משה לדור, וקיבל את הסכמתו לנהל מו"מ. בשלב זה צורף למו"מ עו"ד אמנון יצחקניא, מטעמו של האיש המרכזי. יצחקניא, שטיפל עוד קודם לכן בצד האזרחי בטיוטות תביעה נגד צ'רני, פולאר השקעות ואחרים, הוא הפרקליט שגיבש את ההסכם המשפטי מול הפרקליטות. אריה עמית אישר בשיחה שקיימתי עימו (יום ו', 16.04.10) כי האיש המרכזי הגיע אליו "לפני כעשרה חודשים", כדבריו, לאחר שתושאל מספר פעמים על-ידי המשטרה. לדברי עמית, הוא בחר לשוחח דווקא עם ניצב סגלוביץ בזכות היכרות מוקדמת עימו - סגלוביץ היה פקודו במשטרה. הוא הכירו כאדם רציני, מקצועי וישר דרך. לדברי עמית, לאחר שהאיש המרכזי הבין (בעקבות התשאולים שנערכו לו) שהמשטרה כבר עוסקת בפרשה, הוא חשש מאוד ולכן קיבל את ההחלטה: להפוך עד מדינה.

כדי לאמת את דבריו של האיש, הוא נדרש למסור מידע לבדיקה. החקירה הראשונית והסמויה שהחלה בפועל ביולי 2008 עם החשיפה ב-News1, הועצמה ברבעון הרביעי של 2009 ועוד יותר בחודשיים הראשונים של 2010, כפי שיורחב להלן: המשטרה פנתה וקיבלה מבית המשפט צווים שחייבו בנקים למסור מסמכים של כמה מלקוחותיהם הנוצצים, בהם, בין היתר: עו"ד אורי מסר, המהנדס אורי שטרית, היזם הלל צ'רני, חברת הולילנד, ראש העיר לשעבר של ירושלים אורי לופוליאנסקי, סגנו אלי שמחיוף, והיזם ואיש העסקים אביגדור קלנר [מסמכי אולמרט ושולה זקן כבר היו בידי המשטרה עוד קודם, י.י.]. המידע נבדק והוצלב ואומת. עתה יש לקבל את גירסת החשודים. הראיות היו ברורות: שוחד ניתן, ובסכומי כסף גבוהים הנאמדים בסכום כולל של יותר מ-20 מיליון ש"ח. תמורת השוחד קיבלו יזמי הולילנד הטבות והקלות בשווי כספי הנאמד ביותר מ-100 מיליון דולר. הספקות התפוגגו. אישיותו של האיש-העד אינה רלוונטית, גם אם אכן מדובר בפרנואיד או בנוכל ירידים. מה שקובע הוא המספרים והמסמכים שאמיתותם כבר הוכחה, בין אם בסופו של דבר יוגש כתב אישום נגד אולמרט בגין עבירת שוחד ובן אם יוגש נגדו כתב אישום "רק" בגין קבלת דבר במרמה. כך או כך: המסמכים מעידים, ללא ספק, כי מדובר באחת הפרשות הפליליות-הכלכליות הגדולות בישראל.

בנסיבות אלה לא היה מנוס. פרקליט המדינה משה לדור התגייס לעניין בכל כוחו. היועמ"ש הנכנס, יהודה וינשטיין, היה ועודו מנוע מלעסוק בפרשה - בגלל ייצוגו את אולמרט בפרשת ראשונטורס, בתקופה שקדמה למינויו ליועמ"ש. הנטל המשפטי נופל ברובו על הפרקליט לדור. כדי להוביל את המערכה כדבעי, הוא הקים צוותי ליווי לחקירה והנחה אותם לרכז מאמץ בחקירה החדשה. בתחילת ינואר 2010 חתם לדור על הסכם נדיב עם העד המרכזי. ההסכם מחייב את המדינה, בין היתר, לאסור פרסום שמו ותמונתו בהקשר להיותו עד מדינה, לשלם לאיש כ-15 אלף ש"ח לחודש עד יום מותו, ואף לסייע לו בכיסוי חובות פרטיים. מקורות המימון לקיום ההתחייבות יהיו, מן הסתם: מהמיסים, מהקנסות ומהכספים בהם יחויבו הנאשמים שבדרך, כולל החברות העסקיות שנהנו מהקלות ומהטבות מפליגות בפרויקט הולילנד בהיקף העולה על 100 מיליון דולר. המשטרה קיבלה הנחיה: לתת עדיפות לחקירה זו. פרשת דני דנקנר, לדוגמה, הוזזה הצידה. עכשיו מתמקדים בפרשת הולילנד. כ-100 מהחוקרים עוסקים רב בנושא זה. חלק ניכר מהם הינם חוקרים בכירים ו/או עורכי דין ורואי חשבון. עד עכשיו נחקרו כ-25 עדים. שמונה חשודים מרכזיים נעצרו. גל מעצרים נוסף יבוצע בשבועיים הקרובים. אולמרט ייחקר באזהרה, כחשוד בעבירות שוחד, בעבירות מס חמורות ובקשירת קשר לביצוע פשע. כך גם שולה זקן. הדרמה הגדולה עוד לפנינו.

הפרקליט משה לדור נערך גם לבאות: כתב האישום שהוגש ועודו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד אהוד אולמרט ושולה זקן, הינו בטל בשישים, מבחינת חומרתו, לעומת הפרשה החדשה הנחקרת עתה – היא פרשת הולילנד. לכן יידרש לדור להחליט עד סוף חודש זה: האם לבקש מבית המשפט שהות של כמה חודשים כדי לסיים את החקירה בפרשת הולילנד ולהגיש כתב אישום מתוקן וחמור בהרבה נגד אולמרט, שולה זקן ויתר הגורמים המעורבים בעבירות שוחד ובקשירת קשר לביצוע פשע.