X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
הממשלה הנוכחית, שהיא אולי בעלת ההרכב הימני ביותר בתולדות הכנסת, אינה מצליחה לקדם חקיקה לאומית-ציונית. שורה ארוכה של הצעות חוק נתקעות בוועדת השרים לחקיקה. תחקיר 'מקור ראשון' חושף מי הם השרים שתוקעים את הצעות החוק של הימין
▪  ▪  ▪
שרי הממשלה [צילום: פלאש 90]

לבד מהיותה שפתו ההיסטורית של העם היהודי, העברית היא גם השפה המדוברת והנשמעת ביותר בישראל. מה מתאים יותר מלהפוך אותה באופן רשמי וחוקי לשפה הראשית במדינה? לאדם מן היישוב הדבר נשמע הגיוני ואף מתבקש. גם חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד חשב כך, אבל היו שרים במפלגתו שחשבו אחרת. לא סתם שרים, אלא אלו שיושבים בוועדה שקובעת את גורלה של כל הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת. ועדת השרים לחקיקה.
ועדת השרים לחקיקה דנה בכל הצעת חוק שמוגשת בכנסת, במטרה לקבוע את עמדת הממשלה לגביה. החלטתה של ועדת השרים לחקיקה מחייבת את כל חברי הכנסת בקואליציה. כך, אפילו מגיש ההצעה יהיה מחויב להתנגד לה בהצבעה במליאה - אם הינו חבר קואליציה - במקרה שהיא לא עברה בוועדה. לרוב הוא יוותר ולא ימשיך בתהליך החקיקה, כדי להימנע ממצב שבו יידרש להצביע כנגד ההצעה שלו עצמו.
בוועדה יש ייצוג לכל מפלגה החברה בקואליציה על-פי גודלה היחסי. הליכוד, כמפלגת השלטון, זוכה למספר השרים הגבוה ביותר. הצעת חוק השפות הרשמיות היא רק דוגמה אחת, מני רבות, להצעות חוק בעלות גוון לאומי וציוני שלא זכו לרוב בוועדת השרים לחקיקה. הדבר מעלה לא מעט תהיות, לאור העובדה שמדובר בממשלה הימנית ביותר שהייתה עד היום בכנסת ישראל. יתרה מזאת, גם בראשות הוועדות המרכזיות בכנסת יושבים נציגי ימין מובהקים; ועדת החוקה בראשות ח"כ דוד רותם וועדת הכנסת בראשות ח"כ יריב לוין הן שתי דוגמאות לכך.
הצעת חוק השפות הרשמיות קובעת שהעברית תהא השפה הרשמית הראשית, ומקנה מעמד משני לאנגלית ולערבית. ישנן משמעויות מעשיות להצעה, כמו למשל החובה לנאום מעל דוכן הכנסת רק בעברית, או הקביעה כי חובת שילוט שאינו בעברית תחול רק במקומות שיש בהם שיעור גבוה של תושבים שנזקקים לשילוט כזה. בהצעה תמכו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך ועדת השרים לחקיקה חשבה אחרת. ארבעה שרי ליכוד הצביעו נגד ההצעה בוועדה - דן מרידור, גדעון סער, בני בגין ומיכאל איתן. יוזם ההצעה, ח"כ יריב לוין, מגדיר את ההסברים שקיבל מחבריו לסיעה כ"מגוחכים". ההסבר שניתן היה שההצעה תפגע במרקם היחסים עם האוכלוסיה הערבית. "זו החלטה פוסט ציונית", אומר לוין. "השפה העברית היא חלק מיסודות הציונות, ואם במדינת ישראל אי-אפשר לעגן אותה כשפה הרשמית הראשית בחקיקה זו פשוט פשיטת רגל ערכית". בשיחות עם השרים בני בגין ומיכאל איתן הסבירו השניים כי התנגדו להצעת החוק מכיוון שראו אותה כניסיון להדרת השפה הערבית.
הצעת חוק נוספת שנדחתה על-ידי ועדת השרים לחקיקה ביקשה לתת מענק של נקודות זכות אקדמיות לסטודנטים שמשרתים שירות קרבי במילואים מעל ל-60 יום בשנה. יוזם ההצעה, ח"כ דני דנון מהליכוד, סיפר ששר החינוך גדעון סער הודיע לו מראש שהוא מתנגד להצעת החוק. לדברי דנון, נציגי האוניברסיטאות הטילו על ההצעה וטו. לטענתם, יש סכנה שלא תינתן הכרה לתארים שמוענקים במדינת ישראל, מכיוון שניתנות נקודות זכות עבור שירות צבאי. גם השרים מרידור, בגין ואיתן התנגדו להצעת החוק. "באים אליי שרים ממפלגות אחרות ואומרים לי: החוק שלך לא עבר בגלל השרים שלך", אומר דנון בכעס. "הם פועלים ממש במודע כדי לתקוע אותן".
השרים בני בגין ומיכאל איתן הסבירו כי אינם מתנגדים להטבות כלכליות לחיילי מילואים. התנגדותם להצעה נובעת מרצון שלא לתת לסטודנטים מסוימים יתרון אקדמי במהלך רכישת התואר, ולא מתוך כוונה שלא לתגמל את חיילי המילואים. מלשכתו של השר מרידור נמסר: "אם המדינה רוצה להיטיב עם משרתי המילואים, יש עשרות דרכים לעשות זאת. מתן נקודות אקדמיות דווקא ירע עם משרתי המילואים מכיוון ששום אוניברסיטה בעולם לא תכיר בשירות מילואים כשווה ערך אקדמי".
כשמנסים להבין את הדינמיקה בין חברי הכנסת והשרים, מתקבלת תמונה לא אחידה. "מיקי איתן, ייאמר לזכותו, הוא היחיד שאומר לך מראש שהוא לא תומך", מספר דנון. "אפשר להתווכח איתו, אבל עם האחרים אתה לא ממש יכול לדבר. הם מורחים אותך ואתה מגלה את העמדה שלהם רק אחרי ההצבעה". בניגוד לח"כ דנון, ח"כ משה (מוץ) מטלון מישראל ביתנו מבקר גם את התנהלותו של איתן. לאחרונה דחתה הוועדה את הצעת החוק של מטלון, המכונה "חוק אמנים משתמטים". על-פי ההצעה, גוף ציבורי שממומן על-ידי המדינה לא יורשה לממן מופעי תרבות וספורט שניתנים על-ידי אמנים שלא שירתו בצה"ל או שלא התנדבו לשירות לאומי. מטלון מספר כי השר איתן התקשר אליו במטרה לברר את פרטי החוק. "אחרי שהסברתי לו הוא אמר לי שאם זה החוק הוא מצביע בעדו", מתאר מטלון. "סיכמנו על הקריטריונים שייקבעו והוא הבטיח שיצביע בעד, אך בסוף הוא הצביע נגד החוק".
בתגובה טוען השר איתן כי הוטעה על-ידי ח"כ מטלון בנוגע לפרטי ההצעה. "פניתי לח"כ מטלון והוא מסר לי מידע מטעה, ועל בסיס המידע המטעה אמרתי לו שאני מוכן לתמוך בהצעה", מספר איתן. "לאחר מכן פתחתי את הצעת החוק וראיתי שהוא פשוט הטעה אותי. הוא אמר שבהצעה כתוב שאדם שלא שירת בצבא לא יוכל להופיע לתקופה מוגבלת של עשר שנים, אבל בהצעה זה לא הופיע. לא מדובר בהצעת חוק שקובעת סנקציות על עריקים מהצבא. אני יכול לקבל שעל עריק יוטלו מגבלות בנוגע להופעות מטעם המדינה. אבל אם אדם לא שירת בצבא מסיבה רפואית או מכל סיבה מאושרת אחרת, העיקרון אומר שלא תעניש אותו אם הוא לא הפר את החוק. ח"כ מטלון הטעה אותי בצורה בוטה".

"עם הפנים למשתמטים"
לימור לבנת [צילום: פלאש 90]

יריב לוין: "אני חושב שמה שיפה בליכוד זה שנשמעות בו דעות שונות ואני מכבד את עמדתו של כל אחד, אבל כשם שאנחנו בסיעת הליכוד בכנסת מחויבים להחלטות הממשלה, כך שרי הליכוד שיושבים בוועדת השרים לחקיקה צריכים לקיים איתנו הידברות ולהגיע לתוצאה שכולם יכולים לחיות איתה"

למטלון יש גם בטן מלאה על שרת התרבות לימור לבנת, שלדבריו אמרה לו שהיא לא מכירה תופעת השתמטות. בשיחה ביניהם הגדירה לבנת את אותם אמנים כ'בעלי פטורים' ולא כמשתמטים, ובאותה נשימה אמרה לו שהיא מאוד מודאגת מתופעת ההשתמטות. "זה דומה לאמירה שיש שחיתות אבל אין מושחתים", מעיר מטלון במרירות. "כולם מגלגלים עיניים לשמים". גם השרים סער, בגין ומרידור הצביעו נגד. "גדעון סער אמר לי שזה נראה כמו רדיפת אמנים", הוא אומר. "כשתקפתי את החרדים כולם אהבו אותי, אבל כשנגעתי פתאום באמנים זה עלה לסדר היום הציבורי. פה בכנסת, בעבר, כולם דיברו על האמנים כמשתמטים. עכשיו כשמציעים חוק על-מנת לטפל בתופעה הם פתאום הפכו להיות בעלי פטורים ולא משתמטים". לדברי מטלון, השרה לימור לבנת הובילה את ההתנגדות להצעת החוק בקרב שרי הליכוד. "היא טענה שאני פוגע לה ב'אמנים שלה'. אני לא יודע מה זה ה'אמנים שלה'. אמרתי לה שאני מוכן לדחות את הצעת החוק ולגבש יחד איתה חלופה אחרת, אך היא סירבה. זה כנראה נובע מהרעש שהאמנים עשו לה בעקבות סיפור היכל התרבות באריאל. עכשיו היא מנסה לאזן את זה לכיוון השני. עם הפנים למשתמטים, אני קורא לזה".
מה עומד מאחורי דחיית הצעות חוק מהסוג הזה דווקא על-ידי שרי ליכוד, גם כשמדובר בהצעות שמוגשות על-ידי חברי כנסת מהליכוד או על-ידי חברי קואליציה אחרים? ח"כ יריב לוין מתייחס לעניין: "אני חושב שמה שיפה בליכוד זה שנשמעות בו דעות שונות ואני מכבד את עמדתו של כל אחד, אבל כשם שאנחנו בסיעת הליכוד בכנסת מחויבים להחלטות הממשלה, כך שרי הליכוד שיושבים בוועדת השרים לחקיקה צריכים לקיים איתנו הידברות ולהגיע לתוצאה שכולם יכולים לחיות איתה. ג הצעות חוק שהם לא תומכים בהן באופן אישי צריכות להתקבל, אם הן תואמות את מצע הליכוד ואת דעת הרוב המוחלט בליכוד". לוין אף שולח רמזים לכך שמבחינתו המצב לא יוכל להימשך. לדבריו, "הדרך שבה מצד אחד משתמשים בוועדת השרים כדי להפיל הצעות, ומצד שני באים אלינו ואומרים לנו שאנחנו מחויבים לכל החלטות הממשלה, לרבות החלטות ועדת השרים לחקיקה, לא תוכל לעמוד לאורך זמן".
ח"כ לוין אינו חושש לבקר שרים ספציפיים בליכוד. השר דן מרידור הוא אחד מהם. "דן מרידור מבטא עמדה שהיא עמדת מיעוט בליכוד", הוא מסביר. "זו עמדה שצריכה להישמע, אבל לא יכול להיות שהיא תכתיב את מהלך העניינים בשורה ארוכה של נושאים מהותיים. בדיוק כפי שאני בעבודה שלי בכנסת מחויב לגבות את הממשלה, ובין היתר גם להתחשב בעמדות של אנשים כדוגמת דן מרידור, כך צריך גם הוא לנהוג".

התמרמרות בליכוד

ח"כ דני דנון מספר על תחושות קשות בקרב חברי הכנסת: "התחושה היא שיש מקרים רבים מדי שבהם שרים מהליכוד, שאמורים להגן על הצעות החוק שלנו, עושים בדיוק ההפך ומפילים את ההצעות בלי שניתנה שום זכות למציע ההצעה לבוא לידי ביטוי בוועדת השרים. מן הראוי שתהיה שקיפות בוועדת השרים לחקיקה ושיפורסמו פרוטוקולים שיאפשרו לראות האם באמת ניתן ביטוי לכל העמדות".
אחת מהצעות החוק שדנון ניסה לקדם קרויה הצעת חוק הדגל. ההצעה קובעת שלכל רכב ממשלתי יוצמד דגל ישראל בצורה של מדבקה. ההצעה לא עברה את מכשול ועדת השרים לחקיקה. כשאנחנו שואלים את דנון על התשובות שקיבל, הוא מדווח על הסבר טכני שלפיו אין צורך בחקיקה וניתן לבצע זאת בתקנות. "מדובר בתירוץ", הוא אומר. "כמעט על כל חוק אפשר לומר שאין צורך בחקיקה ושאפשר לבצע אותו בתקנות. בפועל, ללא חוק זה לא יקרה".
כשאני משוחח עם גורמים נוספים במערכת הפוליטית, ומעלה את השם בני בגין, הם בוחרים להגדיר אותו כדילמה. "מצד אחד הוא איש ימין", אומר אחד מהם. "אבל גם הוא כופף את הראש מספר פעמים, כמו בעניין הקפאת הבנייה. בוועדת השרים לחקיקה הוא מתנהג כמו איש שמאל. הוא היה לדוגמה שותף מלא לבוז'י הרצוג בהתנגדות לחוק הנאמנות". גורם בליכוד מגדיר את השר בגין כאחד ש"נהנה מהמעמד של שומר הדמוקרטיה וחופש הביטוי". אותו גורם מספר כי לעיתים בגין מנהל בעצמו את ישיבות ועדת השרים לחקיקה, כששר המשפטים יעקב נאמן נעדר, ואז "הוא עוד יותר דוחף את האחרים שמאלה".
לחבר כנסת אחר בליכוד יש הסבר משלו (קצת מרושע, צריך לומר) בנוגע לאופן הצבעת חלק משרי הליכוד. "אלו שרים בלי תיק ויש להם יותר זמן פנוי. הם מגיעים לישיבות מוכנים יותר, ולכן הם גם יותר דומיננטיים. כך יוצא שהם גם משפיעים על השרים האחרים שפחות מעורים בדברים. מבחינתם, אין להם ביום ראשון משהו אחר לעשות".

לא מצליחים להפריד בין הרשויות

הצעות חוק נוספות שהגיעו לוועדת השרים לחקיקה ושם נפחו את נשמתן עסקו בבית המשפט העליון. אחת מהן היא הצעת החוק של ח"כ יריב לוין שהציעה להגדיל את מספר השופטים בביהמ"ש העליון. לדברי לוין, ההצעה הייתה מאפשרת לשנות את ההרכב האנושי של בית המשפט העליון באופן דרמטי. הצעה נוספת ביקשה לבטל את שיטת המינויים בפועל בבית המשפט העליון. מדובר במינוי של שופטים מחוזיים לשופטים בפועל (שלא מן המניין) בביהמ"ש העליון. לדברי לוין, "ההצעה נועדה לבטל את הכלי הזה ששימש את נשיאי בית המשפט העליון כדי לקדם מועמדים משלהם תוך שיפור סיכוייהם להתמנות במינוי קבע לעליון. השרים בגין, מרידור, סער ואיתן התנגדו להצעות אלו. בגין הטעים: "אין ספק שהצעות החוק בנושאי משפט הן פוליטיות. הן כאילו הצעות נייטרליות, אבל היסוד שלהן פוליטי. אינני חושב שבית המשפט העליון מוטה ולדעתי הוא שופט על-פי העניין. חשוב לשמור שהוא יהיה נקי מפוליטיקה. עמדתי בעניין זה היא רבת שנים".
ח"כ לוין מספר על דו-שיח שניהל עם השר בגין בקשר לאותן הצעות חוק. "אמרתי לו שאביו, מנחם בגין ז"ל, אמר בזמנו ש'יש שופטים בירושלים', אבל הוא לא התכוון לכך שכל מילה שיוצאת מבית המשפט העליון היא קדושה או שאסור לבקר אותו", מסביר לוין. "הוא בוודאי לא תמך במצב שבו בית המשפט פולש לתחומן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ובאימוץ קו פוסט-ציוני בשורה ארוכה של פסיקות. מנחם בגין לא יכול היה לצפות שזכויות האדם בבית המשפט העליון יהיו על-פי זהות מבקש הזכות ולא על-פי מהותה של הזכות. לקחת את האמירה של מנחם בגין ולגזור ממנה התנגדות לכל יוזמה לשינוי המצב זו פרשנות לא נכונה. זה דומה לאותם אנשים שמנפנפים בתורת ז'בוטינסקי ואומרים שז'בוטינסקי דיבר על כך שצריך להיות סגן ראש ממשלה ערבי. זה נכון, אבל הוא לא התכוון לג'מאל זחאלקה. עבור זחאלקה הוא חיבר את 'קיר הברזל'".
הצעת חוק נוספת באותו הקשר היא הצעת חוק הביטחון בדרכים, שעסקה בפיקוח של בג"ץ על החלטות הצבא לסגור לתנועה כבישים ביהודה ושומרון. ההצעה נועדה להעביר את סמכות הפיקוח בעניין זה מבג"ץ לידי ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הצעת החוק נולדה בעקבות החלטת בג"ץ בעניין פתיחת כביש 443 לתנועת פלשתינים, אבל יש לה חשיבות גדולה דווקא בנוגע לצווים לסגירת כבישים בפני יהודים ביהודה ושומרון. "ברור שאם הנושא הזה יעבור לפיקוח של ועדת המשנה אפשר יהיה לדאוג שהפגיעה בהתיישבות היהודית תהיה מינימלית", מעיר ח"כ לוין. גם במקרה זה התנגדו השרים מרידור, בגין, איתן וסער להצעה וטרפדו אותה.

לא פוגעים בחמאס

דוגמה מעניינת נוספת היא הצעת החוק שעוסקת בתנאי אסירי חמאס. על ההצעה חתומים חברי כנסת מהליכוד ומקדימה, שהציעו להחמיר באופן משמעותי את תנאי אסירי חמאס הכלואים בישראל. ההצעה כוללת שלילת זכויות כטלוויזיה, רדיו, עיתונים, לימודים אקדמיים וביקורי משפחות. ההצעה נועדה להוות אמצעי לחץ לשיפור תנאיו של החייל החטוף גלעד שליט. "מדובר בחוק חוצה מפלגות", אומר ח"כ יריב לוין, אחד מיוזמיו. "ההצעה הוגשה כבר לפני שנתיים, ואחרי לחצים כבדים ושנה שלמה שהתבזבזה הצלחנו לאשר אותה בקריאה טרומית. עכשיו לא מאפשרים לנו להשלים את תהליך החקיקה. אין לזה הסבר הגיוני. זה מהלך שאפשר להעביר אותו בכנסת בתמיכה רחבה מאוד, ואנחנו לא מסוגלים לקדם אותו רק בגלל ההתנהלות של הממשלה". יוזם נוסף של הצעת החוק, ח"כ דני דנון, מתרעם אף הוא. "אנחנו רואים שהשרים, במקום להביע בוועדה את עמדות המפלגה, חוברים בפועל לפקידוּת ומטרפדים כל מהלך שלנו. הקול שלנו לא נשמע בוועדה".
השר בגין הסביר בהקשר זה, כמו גם בנוגע להצעות חוק נוספות, כי לא פעם חשב שמטרת הצעת החוק יכולה להיות ראויה אולם לא כל דבר צריך להיות מוסדר בחקיקה. "אני ממליץ להמעיט בחקיקה במקום שאפשר לשנות תקנות, נהלים או הוראות אחרות", אמר. "צריך להקטין את זרם הצעות החוק באופן עקרוני. מה שאפשר להשיג לא באמצעות חקיקה, עדיף".
אחד מחברי הכנסת מספר כי בישיבת הסיעה התלוננו ח"כים על טירפוד הצעות חוק שלהם. מרידור הגיב: "תביאו הצעות חוק טובות. לא נאשר הצעות חוק רק כי הן באות מהקואליציה". לדברי אותו חבר כנסת, ארבעת שרי הליכוד מעדיפים שלא לפתוח את הנושא לדיון. "הם רוצים להרוג את הדברים בשקט", הוא אומר.
"יש פה שלוש סוגיות", מסכם חבר כנסת אחר בליכוד. "יש שרים שאין להם תיקים והם משועממים אז הם פעילים מאוד בוועדת השרים לחקיקה. זה המקום שלהם להביע את משנתם. שנית, אותם שרים רואים את עצמם כשומרי הסף של הדמוקרטיה מול חברי הכנסת 'המתלהמים'. שלישית, אותם שרים לעתים בולמים חקיקה של חברי כנסת דומיננטיים מהליכוד מסיבות פרסונליות. מחר יהיו פריימריז בליכוד, ואותם שרים שמעמדם לא מובטח יתמודדו מול חברי הכנסת הבולטים. השר חושש שחבר הכנסת יתפוס את מקומו". גורם נוסף בכנסת מסביר מדוע חברי כנסת אינם מרבים לתקוף את אותם שרים. "הבעיה היא שדן מרידור, מיקי איתן ובני בגין נחשבים סמלי יושר. זו בעיה לתקוף סמלים ולכן אנשים שותקים".

מייצג הצדק והנאורות

גורם בליכוד שנשאל על התנהלותו של השר מיקי איתן, מספר כי בדיון שנערך בסיעת הליכוד בנושא ועדת החקירה לבדיקת ארגוני השמאל הציע השר איתן כי במקום ועדת חקירה אפשר להעלות הצעות חוק. אותו גורם העיר בציניות: "אנחנו מביאים הצעות חוק. העניין הוא שהם (ארבעת השרים, ז"ק) דואגים לטרפד אותן. בכל פעם שנושא ועדות החקירה עלה לדיון דן ומיקי אמרו שלא צריך ועדה ושצריך לפתור את זה בחקיקה. הם כאילו אומרים לנו - תביאו חוקים ואנחנו כבר נדאג לתקוע אותם בוועדה. ברור לנו שהחוקים האלו לא יעברו". גורם אחר בכנסת משתמש במילים חריפות בהרבה בנוגע לשר איתן. "הייתי מחזיר אותו להיות חבר כנסת, שם הוא היה הרבה יותר יעיל וטוב". על השר מרידור אומר אותו גורם: "הוא מנסה תמיד לייצג את הצדק ואת הנאורות. הוא היה בעבר בליכוד, ערק למפלגת המרכז וחזר לליכוד, וכנראה שהזיגזג ממשיך. זה טבוע בדמו מבחינה אידיאולוגית".
הצעת חוק נוספת שנדחתה על-ידי ועדת השרים מציעה לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שהורשע בעבירות ביטחוניות. גם במקרה זה, ארבעת שרי הליכוד הנזכרים הצביעו נגד ההצעה. ח"כ משה (מוץ) מטלון, יוזם ההצעה, הגדיר את השרים שהתנגדו כ"יפי נפש". בכך לא מסתיימת הביקורת שלו. "מי שהתיימר לשמור על הימין ולייצג אותו, הפנה מאינטרסים לא מובנים את העורף ופנה למרכז ולשמאל", הוא אומר. "בסך הכול זאת מפלגת ימין שאמורה לייצג את הימין, והיא בועטת בו חדשים לבקרים. יבוא יום והם יצטרכו לתת דין וחשבון בפני ציבור הבוחרים". מנגד, השר מיכאל איתן הסביר כי אינו מתנגד לשלילת אזרחות ממי שהורשע בעבירה ביטחונית. הסיבה להתנגדותו להצעת החוק של ח"כ מטלון נבעה מכך שלדעתו זכות ההצבעה בבחירות היא נגזרת של האזרחות. "ברגע שאתה אזרח, הזכות הבסיסית שלך היא להצביע ואי-אפשר לשלול זאת", הוא אומר. "עם שלילת אזרחות אני יכול לחיות. מי שבוגד במדינה, אפשר לשלול את אזרחותו". ואכן, בשלב מאוחר יותר הצביע השר איתן בעד הצעת החוק של ח"כ דודו רותם שמציעה לשלול את אזרחותו של מי שהורשע בביצוע עבירה ביטחונית.

מרידור: מתנגד לאפליה
תגובת לשכת מרידור: "המשותף לרוב הצעות החוק שהשר מרידור התנגד להן בוועדת השרים לחקיקה הוא שהצעות אלו באו כדי להפלות לרעה חלק מאזרחי המדינה. השר מרידור התנגד ומתנגד לחוקים שכל מטרתם לנגח ולהפלות מיעוטים, שהם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל"
▪  ▪  ▪

  • תגובת השר בני בגין: "באתי לליכוד מתנועת החירות, שהיא תנועה לאומית וליברלית. הליכוד ירש באופן רשמי את הכותרת הזאת. אני מדגיש בעמדותיי את השילוב הבלתי ניתן להפרדה בין זכות היהודים על ארץ ישראל, ובוודאי על יהודה ושומרון, לבין הזכות לביטחון לאומי. פן שני הוא הדגשת זכויות האזרח וזכויות המיעוט בארצנו. גם בכנסת. מי שמתפלא על עמדותיי פשוט לא הכיר אותי. מעולם לא שיניתי את דעתי. אם אני ועוד כמה חברים בליכוד מצליחים לדחות הצעות חוק שמוטב שלא יחוקקו, אני רואה בזה ברכה. אני לא נמצא בוועדת השרים בשביל לאשר הצעות חוק אלא כדי לבחון הצעות חוק. אני גם מנסה להקפיד על עיקרון הפרדת הרשויות. אם מישהו טוען נגדי שאיני ימני טוב, אני אפילו גאה על כך. היו מקרים שבאתי עם עמדה מסוימת ושמעתי בדיון נימוקים ששינו את עמדתי. זאת הדרך היחידה שאני רואה על-מנת לקיים דיון שמביא לתוצאות טובות. זכותם של החברים לכעוס עליי אבל זו גישה נכונה לדעתי".
  • תגובת השר מיכאל איתן: "אני לאומי גאה ודמוקרט ולא רואה סתירה בין הדברים. את העקרונות שעל ברכיהם חונכתי לא שיניתי. היישום שלהם והפשרות שפוליטיקאים צריכים לעשות על-מנת להשיג את המקסימום מהאידיאולוגיה - את זה כן עשיתי. אני עדיין מאמין בזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל, אבל בנסיבות הקיימות אני מעדיף בנייה של אלפי יחידות דיור באריאל, במעלה אדומים ובגוש עציון, ובמקומות שבהם יש סיכוי ריאלי שנצליח לספחם לישראל. בשביל זה צריך לוותר על בנייה במקומות אחרים. הגשתי לציבור הצעת חוקה לאומית וליברלית. כל אחד יכול לקרוא אותה באתר האינטרנט שלי. אפשר אולי לחלוק עליה, אבל היא נוגעת בכל התחומים. היא מבטאת השקפה לאומית וליברלית, כפי שחונכתי על ברכי ז'בוטינסקי ובגין. הרוח הלאומית והליברלית שלי באה לידי ביטוי בתמונה יותר כוללת ויותר מלאה ולא בהצעת חוק כזאת או אחרת".
  • מלשכת השר דן מרידור נמסר: "המשותף לרוב הצעות החוק שהשר מרידור התנגד להן בוועדת השרים לחקיקה הוא שהצעות אלו באו כדי להפלות לרעה חלק מאזרחי המדינה. השר מרידור התנגד ומתנגד לחוקים שכל מטרתם לנגח ולהפלות מיעוטים, שהם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. השר מרידור נאמן לחוקת הליכוד, שבה מצוין במפורש שתנועת הליכוד תבטיח את עליונות החוק, תשמור על זכויות האדם ותימנע מכל אפליה על-רקע גזע, דת או השקפה, וכן תדאג לקיום משטר ממלכתי ודמוקרטי במדינה. השר מרידור מפנה את הטוענים נגדו בתוך הליכוד ומחוצה לו לדברי ראש הממשלה לשעבר ומייסד תנועת הליכוד מנחם בגין, שאמר – 'היינו מציעים שהבית, בחוק הנוגע לו, יגביל מרצונו החופשי את סמכויותיו ויאמר שהכנסת לא תחוקק שום חוק שיש בו הגבלת חופש הביטוי או הגבלת התאגדות ועוד זכויות יסודיות של האזרח והאדם'".

רוקד על שתי חתונות
גדעון סער [צילום: מוקי שוורץ]

לוין: "אני חושב שפה צריכה לקום זעקה ציבורית. אנחנו נבחרנו כדי לשלוט על פי דרכנו, והמציאות הזאת פשוט מכשילה אותנו. זה לא שאין הישגים, אבל זה קורה תוך מאבק גדול, כשבדרך מאלצים אותנו לבצע ויתורים ולהוריד סעיפים בחוקים, דברים שאין סיבה לוותר עליהם"

גם שר החינוך גדעון סער לא חומק מביקורת בתוך מפלגתו. גורמים נוספים בליכוד שעִמם שוחחנו טוענים שסער מנסה ליהנות משני העולמות, גם מהימין וגם מהשמאל. סער מבקר במערת המכפלה בחברון ואומר דברים שמוצאים חן בעיני הימין, אך שובר שמאלה בהצבעות החשובות. לטענתם, הוא עושה זאת באמצעות התנגדות לחוקים ולהחלטות עם גוון ציוני ולאומי, כמו למשל ההתנגדות להקמת ועדת החקירה לבדיקת ארגוני השמאל הקיצוני. אחד מחברי הכנסת בליכוד חושב שההתנהלות הזו תפגע לבסוף בסער עצמו: "הציבור בליכוד הוא חד ומבחין בדברים, הזיגזוגים ימינה ושמאלה שקופים לו. לא ניתן ליהנות מכל העולמות: מי שבוחר בעולם שינקין פינת רוטשילד, עם בכירי הפרקליטות ובכירי העיתונות, לא יכול לצפות לקבל תמיכה במקביל מאנשי ההתיישבות". לטענת אותו חבר כנסת, גדעון סער הוא "הקיצוני בזגזוגים". לדבריו, "דן מרידור הולך על קו מסוים וגם מיקי איתן ובני בגין. גדעון מרקד".
גם בסיעת ישראל ביתנו מביעים חוסר שביעות רצון מהתנהלות ארבעת שרי הליכוד בוועדת השרים לחקיקה. גורם בישראל ביתנו מספר על התסכול שבהתנהלות מול השרים. "יש לי בעיה עם ההתייפייפות. יש לי בעיה עם נאום הסמרטוטים של גדעון סער בקדנציה הקודמת", הוא מטיח. "מה זו ההתייפייפות הזאת? גם נתניהו טעה כשנתן לחברי הליכוד חופש הצבעה בנושא הקמת ועדת החקירה לבדיקת ארגוני השמאל. ביבי ירה לעצמו ברגל. אנשי הימין יודעים היום שהוא אינו מייצג אותם והוא לא מבין את זה". גורם אחר בכנסת נותן הסבר משלו לעמדות ארבעת השרים בוועדה. "אני חושב שהם נהנים לעבוד מול הפקידות השמאלנית ולהוכיח לה שהם כאילו שומרי הסף. העובדה שההצבעה שלהם בוועדה לא מתפרסמת מאפשרת להם גמישות והופכת אותם לדומיננטיים. זה מתאים לסגנון שלהם, של עבודה פוליטית שקטה ומתוחכמת".
הטענות כלפי ארבעת השרים מגיעות מגורמים נוספים בכנסת. אחד מחברי הכנסת טוען שקולו של השר גדעון סער לא תמיד נשמע בזמן אמת. "לא שמעו אותו בנושא ההקפאה", הוא אומר. "לא שמעו אותו בנושאים לאומיים אחרים. נשאלת השאלה האם הדבר נובע ממניעים נקיים. גם רובי ריבלין, שמעוניין להתמודד על תפקיד הנשיא, אוהב שיחבקו אותו בשמאל, כולל חברי הכנסת הערבים. הוא משך באופן מכוון את נושא שלילת זכויות היתר של ח"כ חנין זועבי".
"אני חושב שפה צריכה לקום זעקה ציבורית", אומר לוין. "אנחנו נבחרנו כדי לשלוט על-פי דרכנו, והמציאות הזאת פשוט מכשילה אותנו. זה לא שאין הישגים. העברנו את חוק משאל העם, חוק עזמי בשארה, חוק חובת דיווח על כספים המתקבלים מישות מדינית זרה; אבל זה קורה תוך מאבק גדול, כשבדרך מאלצים אותנו לבצע ויתורים ולהוריד סעיפים בחוקים, דברים שאין סיבה לוותר עליהם".

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף למקור ראשון
תאריך:  06/04/2011   |   עודכן:  06/04/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מקלות בגלגלים
תגובות  [ 10 ] מוצגות  [ 10 ]  כתוב תגובה 
1
אוסף שטויות מרוכז
לוחם = פרופסור ?  |  6/04/11 19:44
2
אין כל בעיה, בבחירות שמים
ישראל ביתנו. חסל  |  6/04/11 20:40
3
בוחרים ימין מקבלים שמאל! גנבים
עידן פוסט  |  7/04/11 00:05
4
בגין הוא ימין שונה משל הכותב
כהן צדק  |  7/04/11 02:51
5
מעריב סירב לפרסם זבל כזה
אמציה האמיץ  |  7/04/11 04:45
6
לייחס לליכוד"ימין"=עלבון לאינט
קורןנאוה טבריה  |  7/04/11 06:38
7
משקפים את הליכוד מאז ומתמיד.
גילה פ.  |  7/04/11 08:23
8
הליכוד הוא ימין ,אך לא קיצוני.
צדק צדק תירדוף  |  7/04/11 12:12
9
לדן מרידור ולכל חבריו לדיעה
רחמים  |  7/04/11 13:26
10
למתפקדי הליכוד אסור להצביע להם
אמתי  |  16/05/12 11:19
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עידן יוסף
עוד תרגיל מושחת מתוצרת אגד ומשרד התחבורה - נוסע שיירד באחת מתחנות הביניים ישלם מחיר יקר בהרבה מאשר נוסע שיירד בתחנה הסופית    תופעה חדשה של הסתרת מחירי נסיעה    ועוד: פינוק חדש לחרדים - מקומות שמורים
עידן יוסף
דוח ממשלתי שהוגש חודשיים אחרי תאונת רכבת בספטמבר 2009 מתפרסם רק לאחרונה    ועדת בדיקה לא-מקצועית שמינה משרד התחבורה הגישה מסקנות שכלל אינן קשורות לתאונה    מומחים שקראו את הדוח אומרים כי מדובר בדוח רצוף טעויות וחובבני שנראה כאילו נכתב בידי תלמיד בי"ס תיכון    תאונת הרכבת הבאה קרובה מתמיד
אורי ישראל פז
תוואי הרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב חוצה את הקו הירוק. המשנה ליועמ"ש מלכיאל בלס הורה למדינה להקפיא את בניית המסילה, עד שתפצה את הפלשתינים בקו רכבת מרמאללה לעזה. זו דוגמה אחת לכוח הרב האצור בידיו של בלס, כוח שלדעת רבים הוא עושה בו שימוש מופרז ומוטה
עידן יוסף
קואופרטיב אגד תפר ארבעה קווים חדשים לחרדים    הקווים זולים במיוחד ומדלגים במכוון על תחנות אסטרטגיות במסלול הנסיעה    לראשונה עושה אגד סלקציה בין נוסעים, "כולא" נוסעים לא-רצויים באוטובוס ואינו מאפשר להם לרדת בתחנות בהן כולם מורשים לרדת    דובר אגד מפנה למשרד התחבורה: זה הם שאישרו לנו
עידן יוסף
ועדת הבדיקה שהקים שר התחבורה הגיעה רק אתמול להתחיל בבדיקת הדליקה    הקרונועים השרופים מוצבים ללא שמירה וחשופים לפגיעה ולחבלה    מכון פרטי חוקר את הכשל במקום מכון ממשלתי    מומחי רכבת דנים שהגיעו כמשקיפים הצביעו על כיווני חקירה ויצאו המומים מתשובות הרכבת    למרות המלצת מבקר המדינה – נוהל סטטוטורי לוועדות חקירה ברכבת לא הוסדר בחוק    חשש לטיוח ממצאים במידה שיימצא כשל בטיחותי או אחזקתי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il