טרם בוצעה 'הערכת מסוכנות' לקצב

חשיפה ב-News1: תקלה משפטית אותה אנו חושפים כאן לראשונה, עלולה לעכב את שופטי בית המשפט העליון מלגזור ביום חמישי (10.11.11) את עונשו של הנשיא לשעבר, משה קצב. עיקרה: למרות החוק החדש שנחקק בינואר 2006, ובעניינו של קצב תחולתו נכנסה לתוקף רק ב-2 באוקטובר 2011, לא בוצעה, ומאליו מובן גם לא ניתנה ולא נדרשה, "הערכת מסוכנות" לגבי קצב. כוונת ומצוות המחוקק לא קוימה ואף לא התקיים דיון בנושא מכוחו ניתן יהא להכריע האם ניתן לוותר על הערכת מסוכנות. שני הצדדים, ההגנה והתביעה, לא עשו שימוש בכלי זה כדי להקל/להחמיר בעונשו של קצב, וגם בית המשפט, שרשאי למנות מעריך ליתן הערכת מסוכנות, לא יזם זאת. יאמר כאן: הגנת מסוכנות דרוש לא רק כדי לקבוע את מסוכנותו של נאשם כלפי אחרים, אלא גם כלפי עצמו. בית המשפט העליון זימן את הצדדים לשימוע פסק הדין ביום חמישי. המערכת הפוליטית דרוכה. גם כלי התקשורת זומנו. חלק מהם אף ניסו להעריך: בתוך כמה ימים ייכלא קצב מאחורי סורג ובריח. אלא שעתה, כאמור, עלול להיגרם עיכוב בגזירת עונשו של קצב, בעטיה של סוגייה משפטית שלא טופלה מבעוד מועד ומחמת זאת שאיש לא דקדק בנבכי החוק החדש.

האותיות הקטנות בחוק החדש

הסוגייה המשפטית שלהלן לא הועלתה על-ידי הצדדים ולא נדונה בפני שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב (ג'ורג' קרא, יהודית שבח, מרים סוקולוב), שהרשיעו את קצב בעבירות המין שיוחסו לו; ואף לא בפני שופטי בית המשפט העליון (מרים נאור, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן), בפניהם נדון הערעור שהגיש קצב על הכרעת הדין ועל עונשו. יותר מכך: איש מהצדדים – התביעה, ההגנה, השופטים או מי מהנפגעות - לא הציג שאלות בעניין אותה סוגייה בעייתית ודרישת המחוקק, המצריכה ביצוע "הערכת מסוכנות" לגבי מי שהורשעו בעבירות מין, ובהם קצב. גם באי-כוחו של קצב, ובראשם אביגדור פלדמן וציון אמיר, שהינם עורכי דין "משופשפים" ועתירי ניסיון, לא העלו סוגייה זו, מבעוד מועד. דומה כי איש מהמעורבים אולי לא שם ליבו לאותיות הקטנות שבחוק, או שבחר להימנע מכך, ונימוקיו עימו.

האם השופטים יפתיעו

נקדים ונאמר: אם מבוקשם ו/או בכוונת השופטים בהרכב בפניהם נשמע הערעור לקבל חלקית את הערעור שהגיש קצב, במי מהעבירות בהן הורשע קצב, ולהשיב את התיק לדיון מחודש בפני בית המשפט המחוזי, הרי שכל האמור כאן אינו רלוונטי לימים הקרובים, והסוגייה המשפטית תבורר ותטופל כדבעי, קרוב לוודאי, בעתיד הלא-רחוק; אך אם החליטו השופטים לפרסם ביום חמישי פסק דין בערעור כולו על-שני עיקריו – ערעור על ההרשעה (הכרעת הדין) ועל העונש (גזר הדין), עשויים השופטים הנכבדים להתבקש לשקול מחדש – אם לא הקדימו ולא עשו כן ממש בימים האחרונים – את האפשרות לעכב פרסום תוצאות הערעור בעניין העונש. הטעם לכך: לאפשר שהות מספקת למינוי איש מקצוע לבחינת מסוכנותו של משה קצב, ולאחר מכן, בהתחשב בתוכנה, להכריע בערעור בדבר עונשו. חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין התשס"ו-2006 נקבע בעקבות לחץ ציבורי כבד. שורה של מקרים ועבירות מין חמורות ביותר שבוצעו בנשים ובצעירות בפרט, זעזעו את הציבור והובילו לחקיקה המחמירה. מטרת החוק: "להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על-ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותוכנית פיקוח ומעקב".

הכלים החדשים שניתנו לשופטים

החוק הנ"ל נותן בידי השופטים כלים נוספים בבואם לגזור דינו של עבריין מין, אם לשבט או אם לחסד, וזאת בהתאם לרמת מסוכנותו לחברה בכלל ולנפגעי העבירה בפרט. הערכת מסוכנות אמורה להתבצע על-ידי איש מקצוע שימונה על-ידי בית המשפט. הנאשם, וכך גם נציג התביעה, רשאים לקבל עותק מחוות הדעת ולדרוש להעיד בחקירה נגדית את נותן חוות הדעת. בלא ביצוע הליכים אלה עלולה להיפגע זכותו של נאשם למשפט הוגן. במקרים בהם מדובר באדם מסוכן, עלולה החברה להיות חשופה שוב ושוב לנזקו של העבריין. המחוקק ביקש לענות בחוק הנ"ל על צורך חברתי ממדרגה ראשונה: מצד אחד - להחמיר עם עברייני מין מועדים, העלולים לשוב ולבצע עבירות מין חמורות; ומצד שני - להקל על עברייני מין שלוקחים אחריות על מעשיהם ושיש סיכוי לשקמם.

בחוק המורכב נקבעו הכללים הבאים:

• מעריך מסוכנות - סעיף 5 ג' קובע כי מעריך מסוכנות יהא אחד מאלה: (1) פסיכיאטר; (2) פסיכולוג; (3) עובד סוציאלי; (4) קרימינולוג קליני.

• החלטה בערעור - סעיף 6 (א) לחוק הנ"ל קובע כי בית המשפט יוכל להחליט בנוגע לעברייני מין – רק לאחר ביצוע הערכת מסוכנות וקבלת ההערכה, בעניינים המפורטים להלן: (א) גזר דין; (ב) צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג'; (ג) צו מבחן לפי פקודת המבחן; (ד) צו אשפוז; (ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א) עד (ד).

• תחולת החוק - סעיף 34 (4) מחיל חוק זה מיום 2 באוקטובר 2011 על כלל עברייני המין.

התיקון החדש

התיקון החדש (הנוסף) שנחקק באחרונה איין במידת-מה את החובה להזמין הערכת מסוכנות עדכנית והעמיס את האחריות לשימוש בכלי החדש - "הערכת מסוכנות", על כתפי השופטים. התיקון לסעיף 6א1(א) לחוק קובע כי בית המשפט צריך לבקש הערכת מסוכנות לפני מתן גזר דין "למעט עונש מאסר בפועל". עם זאת, נקבע בתיקון כי בית המשפט רשאי לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק. במקרה של קצב, לא התבקשה הערכת מסוכנות בטרם נגזר דינו בבית המשפט המחוזי. עתה עומד הדבר לשיקול דעתם של השופטים האם להזמין חוות דעת שכזו ועל-בסיס ממצאיה לגזור את דינו.

הפתרון: עיכוב ההכרעה בערעור על העונש

תחולתו של החוק הנוגעת למשפטו של משה קצב בערכאת הערעור היא המועד שנקבע: 2 באוקטובר 2001 - חודש ושמונה ימים בלבד לפני המועד שנקבע לפרסום ההכרעה בערעור. חוק זה מחייב כמובן את שופטי ישראל, כמו גם את התביעה וההגנה במשפטו של קצב. הנה-כי-כן: מן הראוי ששופטי בית המשפט העליון יפעלו בעצמם ומיוזמתם למינוי "מעריך מסוכנות". לאחר מכן ניתן יהא לקיים דיון נוסף בהשתתפות הצדדים, ולפסוק בדבר עונשו של הנשיא לשעבר משה קצב.

עו"ד ציון אמיר אמר בתגובה:

הנשיא לשעבר משה קצב הכחיש ומכחיש באופן גורף את כל האישומים נגדו שייחסו לו עבירות מין. אי-לכך, בדיקת מסוכנות אינה רלוונטית לעניינו.

דובר משרד המשפטים מסר בשם פרקליטות מחוז מרכז:

התיקון לסעיף 6א1(א) לחוק "הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין" התשס"ו-2006 קובע: בית המשפט צריך לבקש הערכת מסוכנות לפני מתן גז"ד "למעט עונש מאסר בפועל". בסעיף משנה (ה) לסעיף 6 נכתב כי "החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א) עד (ד)". מכאן שאין צורך בהערכת מסוכנות במקרה דנן.