מחלקים ספרי קוראן בגרמניה
|
|
|
מעצר של אחד מקרובי המחבל [AP]
|
|
|
|
|
|
|
תנועת 'הזמנה לגן עדן', שהרוצח היה חבר בה, מוכרת היטב לגורמי המודיעין באירופה. מטרתה המוצהרת היא להביא את האיסלאם לכל בית באירופה. רוב חבריה הם אזרחים אירופים שהתאסלמו, ובחודש האחרון חילקה התנועה מאות אלפי ספרי קוראן בגרמניה, במימון סעודי | |
|
|
|
תנועת 'הזמנה לגן עדן' מוכרת היטב לגורמי המודיעין באירופה. מטרתה המוצהרת היא להביא את האיסלאם לכל בית באירופה. את התנועה, שרוב חבריה הם אזרחים אירופים שהתאסלמו, יסד המופתי מוחמד צ'יפצ'י מבוסניה. בראשה עומד פייר פוגל, מתאגרף גרמני לשעבר שהתאסלם. פוגל מוכר היטב לרשויות המשטרה והמודיעין ברחבי אירופה מעצרות המונים שהוא עורך ברחבי גרמניה. בחודש האחרון הייתה התנועה מעורבת במבצע לחלוקה המונית של מאות אלפי ספרי קוראן בגרמניה. המשטרה הגרמנית עצרה את המבצע, שמומן, ככל הנראה, על-ידי ארגונים סעודיים, והסבירה את פעולתה בכך שמדובר בפעולה של גופים זרים המנוגדת לחוקה הגרמנית ולאופייה החילוני של המדינה. על-פי נתונים שאסף המודיעין הסרבי ושאומְתו בידי מקורות ביטחוניים באוסטריה, "מראח הגיע לבוסניה במסע פתלתל שהחל בצרפת ועבר דרך פראג או ברטיסלבה, בדרכו לבלקן". המקורות הסרביים מוסיפים עוד כי "עד לאחרונה, המסע לבוסניה עבר דרך אוסטריה, שם יש לתנועות המוסלמיות באירופה מרכז פיננסי ופוליטי גדול. בכמה מהמקרים, מדובר בתנועות שהיו חלק מרשת תנועות צדקה מוסלמיות בסרייבו, שבמהלך שנות ה-90 יצרו רשת פיננסית ל הלבנת הון עבור אל-קאעידה. "מאז נדדו התנועות הללו או הקימו תנועות-בנות באוסטריה, שבדרך כלל מטפלת בהן בכפפות של משי", אומרים המקורות הסרביים. "אולם לאחרונה, בשל פעילות אכיפה משטרתית אוסטרית, נדד חלק מהפעילות האיסלאמית הקיצונית לפראג ולברטיסלבה, שהפכו לתחנות מעבר חשובות בדרך לבוסניה". תיעוד מסעו של מראח לבוסניה, הם אומרים, מתחיל במעבר מצ'כיה לסלובניה. משם עבר מראח לקרואטיה, ונכנס במעבר הגבול של הפדרציה המוסלמית-קרואטית לבוסניה. גורמי המודיעין הסרביים מעריכים כי המסע של מראח לבוסניה לא היה הראשון. "ומה שיותר מטריד", הם אומרים, "הוא שמראח לא הגיע לבד". על-פי נתוני המודיעין הסרבי, הוא הגיע בשיירה של חמש מכוניות, עם עוד 15 איש נוספים. השיירה כללה קבוצה קטנה של צעירים מוסלמים כמותו, בני מהגרים שנולדו באירופה, וקבוצה נוספת של תושבי האיחוד האירופי מגרמניה, מבלגיה, מצרפת ומבריטניה, שהתאסלמו ובאו לסמינר ההתחזקות בבוסניה. ביקורת הגבולות, מדגישים המקורות, הייתה עדינה מאוד, ומראח אפילו לא התבקש להציג דרכון. הוא נכנס בהציגו כרטיס תעודת זהות צרפתית של האיחוד האירופי. רוב המידע הזה, כאמור, היה זמין עוד בשעה שמראח היה בבוסניה. אולם לא הייתה להם עילה לעצור אותו, כך אומרים המקורות הסרביים, הוא היה 'לא חשוב'. זאת מכיוון שבניגוד ללקח הכי בסיסי מאז 11 בספטמבר – שיתוף מידע בין ארגוני הביון – המודיעין הצרפתי, שהעסיק את מראח כמודיע, בחר שלא לשתף ארגוני ביון אירופיים אחרים במידע עליו. מראח לא היה 'חשוב' על-אף שהיה לו פרופיל בעייתי מאוד. לא רק תיק פלילי עשיר, אלא גם רקורד של מסעות למחוז ווזיריסטן שבפקיסטן ולאפגניסטן – לב המאפליה של האיסלאם הלוחמני – כמו גם לירדן, למצרים, לעירק, למלזיה ולישראל. וכך, על-אף שפחות מחודש לפני מסע הטבח של מראח כבר הבהבו כל הנורות האדומות, חמקה האזהרה הברורה של המודיע השתול בתנועת 'הזמנה לגן עדן', שלפיה מראח נועד ל"משימה חשובה". זאת חרף העובדה שאין כמעט אפשרות שהצרפתים לא ידעו מה מראח עושה בבוסניה.
|
|
|
איש היחידות המיוחדות במקום הפיגוע בטולוז [AP]
|
|
"ההתנהלות הצרפתית בעניין הזה אינה חדשה", מוסיפים מקורות המודיעין הסרביים. "לצרפתים יש שיטות משלהם לטיפול באיסלאם הקיצוני. הם מעדיפים 'לנהל' את הקליינטורה שלהם ולשלוט בה. לצורך כך הקים הביון הצרפתי רשת של משת"פים ברחבי אירופה ובמזרח התיכון, חלקם בתשלום. במקרים מסוימים המודיעים נשלחים למזרח התיכון כחלק ממסע כיסוי וחדירה לתוך התנועות האיסלאמיות הקיצוניות. זו, ככל הנראה, הסיבה שבגינה הגיע מראח לישראל בספטמבר 2010 בחסות המודיעין הצרפתי". תכף נשוב לפרשה המוזרה של ביקור מראח בישראל, אולם לפני כן נסביר מדוע מדגישים מקורות המודיעין הסרבי שההתנהלות הצרפתית בעניינו של מראח אינה חדשה. "היה לנו מקרה דומה מאוד ב-2008", הם אומרים. "ניהלנו מבצע מורכב מאוד לתפיסת כנופיה שהבריחה נשק מבוסניה לצרפת, בשיתוף פעולה עם חמש משטרות – קרואטיה, סלובניה, גרמניה, צרפת ובריטניה. הנשק אמור היה להגיע לאחד הרבעים של פריז המכוּנה בובאני והמוכר כאזור מוסלמי שבו פועלות כנופיות של טורקים, בוסנים ואלבנים. היעד הסופי של משלוח הנשק, שכלל טילים ורקטות אר-פי-ג'י, היה לונדון. "המבצע, שקיבל את שם הקוד זאפאד, כלומר מערב, היה המורכב והקשה ביותר שביצענו. הנשק הוסלק בשתי מנהרות שבנייתן לא הושלמה מתחת לאוטוסטרדה. המטרה הייתה לתפוס את הנשק ולעצור את הכנופיות שפעלו מבובאני, מפריז ומלונדון. אלא שבשלב שבו התקרב המבצע לשיאו, הופיע אצלנו בשטח אדם בעל אזרחות בוסנית, שבדיעבד זיהינו אותו כמודיע של המודיעין הצרפתי. ביציאה מבוסניה ובכניסה אליה הוא השתמש בשני מסמכי זהות צרפתיים שונים. "בפגישות איתנו הכחיש המודיעין הצרפתי כל קשר למודיע, אבל אף נציג מארגוני המודיעין של המדינות השונות שהשתתפו במבצע לא קנה את ההכחשה. להערכתנו, הצרפתים רצו לשדרג את מעמדו של המודיע גם על חשבון כישלון המבצע. "כאשר התחזקה אצלנו ההערכה כי המודיעין הצרפתי מנסה לשחק בשתי חזיתות שונות, החלטנו לעצור את כל החשודים בבוסניה ולתפוס את הנשק בעודו כאן, אף שהמשמעות הייתה שלא נגיע לרשת כולה. בעניין הזה, הצרפתים נהגו בעזות מצח כלפינו וכלפי שאר המדינות השותפות במבצע, וסיכנו את האינטרסים שלנו כדי לשמר את מערך המשת"פים שלהם".
|
|
|
|
|
"יש כאן קיצוניות אסלאמית ממוסדת. כשמדובר בגורם קיצוני כמו מוחמד מראח, על פי חוק עלינו להעביר את המידע לידי משרד התובע הכללי בסרייבו. אלא שזה נשלט על ידי הממשלה המוסלמית, ושם הדברים מתמסמסים, כי הרשויות המוסלמיות בסרייבו תומכות בשקט בארגונים מוסלמיים-סלפיים קיצוניים" | |
|
|
|
וזה גם מה שמביא אותנו לפרשה המוזרה של ביקור מראח בישראל. מפרסום בעיתון איטלקי ומההודעה הרשמית שהוציא השב"כ בעקבות הפרסומים על ביקור מראח בישראל, עולה כי מראח נכנס לישראל מירדן, דרך גשר אלנבי, בספטמבר 2010. בכניסה תוחקר מראח בידי אנשי השב"כ בגשר, אולם החקירה לא העלתה מידע מחשיד לגביו. זאת על-אף שבשלב הזה בחייו הקצרים, מראח כבר הספיק לבקר בפקיסטן ובאפגניסטן, לשבת שם בכלא, להימלט מתוכו בפעולת שחרור של הטאליבן, להיעצר בידי הכוחות האמריקניים, ולהיות מגורש לצרפת. מאז גם מופיע שמו של מראח ברשימת 3,000 מסורבי הטיסה לארצות הברית של האף-בי-איי. אולם הבדיקה שערך השב"כ בגשר אלנבי לא העלתה כל מידע מחשיד לגביו, ומראח הורשה להמשיך במסעו בן שלושת הימים לישראל. איך כל זה קרה? לא ברור. השב"כ לא הוציא הודעת הבהרה שתסביר את הכשל שאִפשר את כניסתו לישראל. על-פי הודעת השב"כ, אין מידע שלפיו מראח היה מעורב בפעילות טרור כלשהי. גם לא נמצא אישוש לטענת ראש שירות המודיעין הפנים-צרפתי, ברנאר סקורסיני, כאילו מראח נעצר בירושלים כשברשותו סכין. אולם זה בדיוק סוג המידע הקושר את מראח עם המודיעין הצרפתי, על-פי הודאת ראש השירות עצמו. מידע שפרסם העיתון האיטלקי 'איל פוגליו' מעלה תמונה מורכבת עוד יותר, שלפיה מסעותיו של מראח לאפגניסטן ולישראל נעשו בסיוע המודיעין הצרפתי ובמימונו. זאת במטרה לבסס את מעמדו של מראח כמודיע בקרב התנועות הג'יהאדיסטיות ולהוכיח להן שהוא מסוגל להיכנס למדינת ישראל באמצעות דרכונו. המידע הזה עולה בקנה אחד עם התמונה הרחבה ועמוסת הפרטים החדשים והבלעדיים שמציירים מקורות המודיעין הסרבי בבוסניה. למרבה המזל, מראח לא הספיק לבצע פיגוע בישראל. אבל שנה וחצי אחרי כן, הוא הצליח לבצע פיגוע שגבה את חייהם של שלושה חיילים צרפתים וארבעה יהודים תושבי צרפת – פיגוע שממה שאנו יודעים כעת על מה שהתרחש בבוסניה, אפשר היה למנוע. התמונה שציירו הצרפתים עד כה לגבי מראח הייתה חלקית מאוד. הועלם ממנה לחלוטין הפרק הקצר אך המשמעותי של ביקורו בבוסניה. משפחות הקורבנות נמצאות עדיין בעיצומו של תהליך האבל, אולם בשלב מסוים יגיע הרגע שבו תידרש ממשלת צרפת להסברים מדוע העלימה את המידע שמראח הפך לפצצה מתקתקת כשיועד ל'משימה חשובה', משימה שהפכה להזמנה הפרטית שלו לגן עדן. או לגהינם.
|
|