אהוד ברק מטעה את יאנוש

מיד אחרי כניסת צבא סוריה ללבנון באופן מאסיבי, בזמן מלחמת האזרחים ב-1975, הוא הקים מתחם חפור החולש על כביש האורך המזרחי, הוא ציר מיכה, לאורך כעשרה קילומטרים מן הכפר משכי (שסמוך לו ב"צומת המים" התמקמו ביום חמישי חפ"ק הגיס, חפ"ק אוגדה 90 וכל חטיבה 399, בפיקוד מיקי שחר) צפונה, הכולל גם את משולש טובלנו ואת הכפר סולטאן יעקב. הטעם למאמץ הסורי הזה הוא שמעמק טובלנו-סולטאן יעקב מזרחה ניתן להגיע בדרך קצרה מלבנון לדמשק. הסורים חששו כי ישראל תתקוף את בירתם בדרך זאת באמצעות חיל השריון הנייד שלה, ולכן היה זה בעיקרו מתחם נ"ט. בפרוץ המלחמה, כשהתפרסה הדיוויזיה הסורית מספר 1 מול כוחות צה"ל בגזרה, חטיבות הטנקים 91 ו-76 הגיעו עד דרום המתחם הנ"ל, ואילו חטיבה ממוכנת 58 עם שלושה גדודי חי"ר נ"ט וגדוד טנקים אחד, ושהייתה למעשה חטיבת נ"ט מתוגברת בגדודי קומנדו מצוידים בטילי נ"ט ובארטילריה, התמקמה במתחם. לפי קמ"ן הגיס, אלוף משנה אילן ויכסלבאום, עובדות אלה היו ידועות זמן רב לפני המלחמה והן קיבלו חיזוק בזמן המלחמה. מידע זה היה אמור להיות מוכר ליאנוש, מאז היותו אלוף פיקוד הצפון, וגם לסגנו בגיס, ברק, אם הם היו מתכוננים כראוי למלחמה.²⁵³ בגלל ליקויי תקשורת בין החפ"ק למפקדה העיקרית, הורה לב לדלג את המפקדה העיקרית צפונה. ההערכה הייתה שתוך שעתיים תתמקם המפקדה העיקרית במקומה החדש ומחלקת המודיעין תמשיך לספק מידע לחפ"ק. אבל בגלל הפקק הלוגיסטי על ציר מיכה, שקבע במידה רבה את כל מהלכי הגיס, הגיעה המפקדה העיקרית למיקומה החדש רק אחרי 20 שעות, ועד יום ו' בבוקר לא תפקדה. במהלך הזמן הזה, הייתה מחלקת המודיעין מנותקת מהמודיעין בחפ"ק ומגורמי המודיעין האחרים, וקורות המתרחש במשולש טובלנו נודעו לה רק עם שחר.²⁵⁴ למודיעין האוגדה זרמו ידיעות מתצפיות, מהאזנה ומתצלומי אוויר של אזורי הקרבות. חלקן היה רלוונטי לגזרת הלחימה האוגדתית. להלן חלקן החשוב: בצהרי יום חמישי, ה-10 ביוני, דיווחה תצפית, הממוקמת בשיפולי החרמון, על קבוצת נגמ"שי במפ1²⁵⁵ שעברו דרומה במצר שמדרום ל"משולש טובלנו". ההערכה הייתה שמדובר בגדוד הממוכן של חטיבה 91 הסורית שאבטח את מערך טילי ה-סא6 שבצפון הבקע, וחבר לחטיבתו. כוח זה, כתוצאה מאי-שמירת מגע איסופי של אנשי המודיעין הישראלים, נעלם מעיניהם, ומיקומו לא היה ברור. בדיעבד התברר כי נגמ"שים אלה נכנסו לעמדות בצומת "טונשקה". עתה ברור כי היה זה כוח קדמי של חטיבה 58. בשעה 18:00 באותו ערב מסר הקמ"ן למפקד האוגדה מידע שהתקבל ממודיעין הפיקוד, לפיו אותרו 60 טנקים ונגמ"שים בתנועה דרומה, על ציר מצנע-עיתא אל פוחר, לא ברורה זהות הכוח, ייתכן שדיב' (כך במקור הידיעה) 47 או צוות כוחות חדש מסוריה. עתה ברור כי היה זה הדרג השני החטיבתי שנערך באזור סולטאן יעקב.²⁵⁶ למודיעין של החזית ושל הגיס זרמו ללא הרף ידיעות מתצפיות, מהאזנות ומתצלומי אוויר, של אזורי קרבות.²⁵⁷ הם עברו עיבוד ונשלחו לקציני המודיעין של היחידות. קצין המודיעין של המפקדה העיקרית בגיס, סגן אלוף בדימוס, מנחם לוי, העיד שכבר ביום רביעי הוא מסר למפקד אוגדה 90, שהסתבכה אחר-כך בקרב סולטאן יעקב, כי חטיבה ממוכנת נמצאת בדרכה למשולש טובלנו. לדבריו, הנושא עלה בקבוצת הפקודות של הגיס שבה היה נוכח אהוד ברק.²⁵⁸ בדוח פענוח גיחת צילום אוויר אחרונה מיום ה', שהתבצעה בשעה 15:15, אותרו בכניסה למצר שמדרום למשולש טובלנו 12 BMP1 ו-6 טנקים. במשולש עצמו 7 טנקים, 8 במפ ו-15 רק"מ לא מזוהה, ובצומת הכביש המוביל לסולטאן יעקב 6 טנקים, 2 BMP1 וסוללת רקטות. דוח זה, כמו דוח סיכום פענוח יומי, לא הגיע למודיעין האוגדה!²⁵⁹ דוח מצב אויב פיקודי, הנכון ליום ה' בשעה 16:00, נשלח למודיעין האוגדה בטלפרינטר, אך התקבל רק למחרת בערב (אחרי הפסקת האש) עקב היות המפקדה העיקרית של האוגדה בתנועה למקום התארגנות חדש, כשהיא משתרכת אחר אוגדה 880.²⁶⁰ קמ"ן פיקוד הצפון, אלוף משנה משה צור (צוריך) ועוזרו, סגן אלוף איתמר ציזיק, העידו כי הם העבירו מידע על נוכחות סורית מאסיבית במשולש טובלנו גם לגיס וגם לאוגדות. לפי צור, התחקירים העלו שהמידע הגיע גם לקצין המודיעין של חטיבה 399 שנשלחה לצומת טובלנו ולסולטאן יעקב.²⁶¹ באותו יום חמישי בצהריים, במקביל למשלוח רבקין, ברוק ופקודיהם, לג'בל ערבה, קלטה יחידת האזנה ניידת של 8200 שיחות של מפקדים סוריים במתחם, ולפיהן ניתן היה לדעת איפה בדיוק הם ממוקמים, עד רמה של טנק בודד. מידע זה נמסר מן השטח למרכז המודיעין של פיקוד צפון. אלוף משנה עודד ברלי, שחקר, כקצין בודק, את המחדל המודיעיני בפרשת סולטאן יעקב אחרי המלחמה, נחשף לרישומי השיחות.²⁶² בשעה עשר בבוקר העביר הגיס לאוגדה 90 באלחוט את המידע הבא: "ניתנה שם פקודה לבצע קו הגנה שני. יתכן מאוד שחטיבה 58 תצא להתקפת נגד במסגרת הדיוויזיה".²⁶³ בשעה שתיים וחצי אחרי הצהריים העביר הפיקוד ידיעה לקמ"נים, גם באלחוט וגם בטלפון, ש"כוחות תגבורת גדולים יגיעו מהעורף, והפקודה החד-משמעית [שקיבלו הסורים] שאין לסגת".²⁶⁴ בשעה רבע לארבע הפיצה מחלקת המודיעין של הפיקוד הערכה לפיה "הסורים מייצבים קו הגנה במרחב ציר טובלנו באזור ג'ב גנין וצומת טובלנו, על-ידי הכוחות הנסוגים, ובעיקר חטיבה 58 על בסיס BMP".²⁶⁵ החל מעשר דקות לארבע אחרי הצהריים דובר במפקדת הגיס על התארגנות קו הגנה סורי בסביבות משולש טובלנו, החל מחצות.²⁶⁶ כעבור שעתיים הפיץ הפיקוד: "אותרו 60 טנקים ו-BMP בתנועה דרומה".²⁶⁷ בשעה שמונה ארבעים וחמש בערב נקלט בגנ"ד (יחידת האזנה טקטית באוגדה): "עליכם להיות מוכנים בצורה מתמדת לבלום כל התקפה בציר דהר אל אחמר [ממזרח לכפר משכי ולציר מיכה] באמצעות כל הכוחות וכל האמצעים העומדים לרשותכם".²⁶⁸ באותו יום התקבלו עוד שתי ידיעות דרמטיות: א. הסורים החלו להוציא טנקים מאחד ממחסני החירום הדיוויזיוניים שלהם בצפון המדינה; ב. הם איישו ברמת הגולן סוללות של טילי סקאד המכוונים לתל אביב.²⁶⁹ על סמך כל המידע הנ"ל התגבשה במטכ"ל ובפיקוד הצפון הערכה שחטיבה 58 הסורית, מתוגברת בכוחות שנסוגו מדרום ושהגיעו מצפון, מיועדת לבצע התקפת-נגד על גיס 446 של צה"ל, שלרשותו עמדו שלוש אוגדות, שני כוחות על-חטיבתיים, עשרה גדודי ארטילריה, ושליטה אווירית.²⁷⁰ להערכה זאת, שהשפיעה על מהלכי הגיס באותו לילה, לא היה כל בסיס משני טעמים: א. היא הייתה מנוגדת לתורת הלחימה הסורית שהורתה על השהיה ובלימת האויב מתוך מתחמים, ולא כללה התקפות נגד; ב. לחטיבת נ"ט סורית, מתוגברת ככל שתהיה, לא היה סיכוי להשיג כל הישג בהתקפה על גיס ישראלי משוריין. צריך היה להניח שמפקדי הצבא הסורי מבינים זאת. הערכה בלתי מבוססת זאת, על כוונת הסורים, הייתה כנראה פועל יוצא מזיכרונותיהם של הרמטכ"ל רפול ואלוף הפיקוד דרורי מהמתקפה הסורית במלחמת יום הכיפורים, ופועל יוצא שבצה"ל לא הייתה תפיסת הגנה, ואת אי-החשיבה ההגנתית ייחסו המפקדים הבכירים גם לסורים.

לאחר שהטנקים של ברוק טיפסו, בקשיים ובתקלות רבות, על פסגת ג'בל ערבה, הם תפסו עמדות החולשות על ציר מיכה בשלושה ריכוזים והפתיעו את הסורים שהעריכו כי הג'בל הוא בלתי עביר לטנקים, ולכן לא מיקמו עליו כוחות משמעותיים, אלא חיילים בודדים. בפרק זמן קצר השמידו ברוק ופקודיו נגמ"שי נ"ט, טנקים, תותחים מתנייעים ונגררים וכלי רכב רכים, מקצתם בתוך עמדות מדופנות ויתרם שנע על הכביש. כלים שלא הושמדו נעו במהירות צפונה לעבר משולש טובלנו. היו טנקים טי. 62 סובייטים חדישים שלוחמיהם נטשו אותם, ורבקין הורה לא לפגוע בהם כדי שצה"ל יוכל להשמיש אותם ואת הציוד הסובייטי החדיש והמתוחכם שבהם.²⁷¹ בשעות אחרי הצהריים המאוחרות עלה גיורא לב אל ג'בל ערבה ושאל את רבקין מדוע אינו יורה ברכב על הכביש. רבקין השיב לו שאין צורך לירות על רכבים על ציר "מיכה", כי הם נטושים וכי הוא חוסך בפגזים להתקדמות לכביש ביירות-דמשק.²⁷² בזמן השמדת הסורים על ציר מיכה הלכו קצין המודיעין של החטיבה, רב סרן ישי הוברמן והקשר שלו, לאורך הרכס צפונה, הגיעו מעל משולש טובלנו והבחינו, בעמק המשולש ובמדרונות משני צדדיו, בכוח סורי גדול. משך את תשומת לבם רכב רוסי בי.אם.פי. שעליו היו מותקנים טילי סאגר משוכללים נגד טנקים. הוברמן לא הצליח לדווח על כך לקמ"ן האוגדה, תמיר ברשד, אך הוא דיווח בפירוט למפקדו הישיר נחמן רבקין.²⁷³ בזמן שפקודי רבקין חיסלו את הסורים על ציר מיכה, נמצא אהוד ברק, עם החפ"ק שלו, על ג'בל ערבה מדרום לרפיד. בשעות אחרי הצהריים דיווח רבקין לברק שהסורים חוסלו וברחו וכי ציר מיכה שמתחתיו "נקי מאויב מאורגן". הוא דיווח על כך גם למפקד אוגדתו, גיורא לב, וגם למח"ט המקביל לו באוגדה, מיקי שחר.²⁷⁴ ברק התקשר ליאנוש ולקמ"ן שלו, אורי זכאי, ודיווח להם שהסורים ברחו ממשולש טובלנו. דיווח זה של ברק, שנראה שהיה משוכנע באמיתותו, הניע תהליך שהתגלגל לחרפת סולטאן יעקב. אחרי שהתבררו ממדי החרפה, טען ברק בתחקירים, שרבקין טעה לחשוב שהוא נמצא מעל משולש טובלנו ולא כשלושה קילומטרים מדרום לו, ושרבקין דיווח כי משולש טובלנו ריק מאויב.²⁷⁵ רבקין ופקודיו הבכירים, המג"ד עלי ברוק ומפקד פלוגת הסיור חגי שפר, הכחישו בכל תוקף את טענת ברק. קמ"ן אוגדה 90, אלוף משנה תמיד ברשד, שעלה לפגישה עם רבקין, במהלך הקרב, יחד עם מפקד האוגדה, תת-אלוף גיורא לב, העיד שרבקין ידע היטב היכן הוא נמצא. לדברי ברשד: "אהוד ברק הבין מהדיווחים של רבקין שאין אויב בבקעה. מתוך הדיווח של רבקין הוא הניח שרבקין רואה את מה שנמצא מצפון ל'משולש טובלנו', לכן כשרבקין אמר לו: 'בבקעה אין אויב', הוא הבין כי אין אויב בתא השטח שמצפון למשולש. אבל רבקין לא יכול היה לראות את אותו תא שטח במקום שבו הוא נמצא. רבקין ראה את מה שקורה למרגלותיו, מדרום ל'משולש', ואליו התייחס כשאמר כי אין אויב ושיש פה רק טנקים נטושים. הטעות בהבנתו של ברק הובילה להערכה שבתא השטח שמצפון ל'טובלנו' אין אויב, ולתחושה של המפקדים שבמרחב אין איום ממשי".²⁷⁶ על הטיעון של ברק ונאמניו הוסיף רבקין: "אהוד ברק משתין עליך ועלי באמצע היום. הוא יודע מה היה, אך זה לא מעניין אף אחד. הוא ידע לצאת מכל דבר בצורה הכי טובה. חבל על הזמן. על אהוד ברק יש לי בטן מלאה, על הרבה טעויות ושטויות שעשה במלחמה. אתה יכול לקבל עליו, ולא רק ממני, ספר שלם".²⁷⁷

אחרי שקיבל את הדיווח מברק, התקשר יאנוש בשעה שלוש וחצי לרפול ואמר לו שעל ציר מיכה "מאותרת בריחה המונית". הוא הביע את הערכתו שהקרב שלו נגמר לאחר שהשמיד את הטנקים הסורים.²⁷⁸ אחרי הצהריים התנהל בחפ"ק של הגיס דיון על המשך המלחמה, מבלי שהנוכחים ידעו כי מופעל לחץ אמריקני מאסיבי על ראש הממשלה, מנחם בגין, להפסיק את האש.²⁷⁹ המשימה של הגיס ושל יאנוש אישית, הייתה להגיע לפחות לכביש ביירות-דמשק ואם אפשר, לשדה התעופה ריאק בבעל בק. ניתן היה לעשות זאת על-ידי הכוח של יוסי פלד שיתקדם בגבול המערבי בגזרת הגיס, למרגלות ג'בל ברוך. שם לא עמדו בדרכו כוחות סוריים ממשיים. אבל כוח יוסי לבדו היה מצומצם יחסית והיה חשש שהדיוויזיה הסורית מספר 3, שנעה בסוריה לגבול לבנון, תשמיד אותו. ניתן היה לעשות זאת ביתר קשיים בגזרה המזרחית, על גבול לבנון-סוריה, על-ידי כוחות מן האוגדה של עמנואל סקל. אבל בגלל הפקק הלוגיסטי והדרכים הגרועות שגרמו לצריכת דלק רבה יותר מן הצפוי, חסרו לאוגדה דלק ופגזים. יאנוש אומנם רצה שפלד וסקל יגיעו לכביש ביירות-דמשק, אבל בראש ובראשונה רצה הוא להגיע לשם בראש אוגדה, בציר המרכזי של גזרתו, לנפנף בדרך את חטיבה 58 הסורית, שלמרות התו"ל הסורי, שהוא אמור להכיר, ולמרות המודיעין שזרם עליה, לא היה ברור לו היכן היא נמצאת ומה מעשיה. הוא גם שאף להשמיד את הדיוויזיה הסורית מספר 3 בסביבות כביש ביירות-דמשק, בקרב שב"ש שייזכר לדורות. בפני יאנוש ניצבו שתי בעיות:

א. האם להתקדם דרך הבקעא הקטנה, על ציר מיכה הצר, שעליו יכולים הסורים להציב מארבים, או דרך הבקעא הגדולה ממערב לג'בל ערבה, ששם הדרך נוחה יותר, נמצאים בה רק מעט כוחות סורים באותו זמן, אך היא רצופה שטחים חקלאיים ותעלות השקיה? ב. בראש איזו אוגדה הוא יתקדם צפונה? במרכז הגזרה עמדה לרשותו אומנם אוגדה 90, אך היא חסרה לפי יאנוש דלק ותחמושת, ולגיס ולאוגדה לא היו יכולות לספק לה אותם בגלל הפקק על ציר מיכה.²⁸⁰ בדיון בחפ"ק הגיס טען, לדבריו, עוזר הקמ"ן, אורי זכאי, כי במשולש טובלנו נמצא גדוד סורי, ולכן יש להתקדם צפונה דרך הבקעא הגדולה, או לחלופין, לתקוף בכוח רב את משולש טובלנו.²⁸¹ גם הקמ"ן אילן ויכסלבאום העיד כי אמר ליאנוש שכל המתחם הסורי, לרבות משולש טובלנו, מאויש, אך מפקד הגיס העדיף לסמוך על הדיווח של סגנו, ברק, שהסורים ברחו מטובלנו, ודרש מויכסלבאום להראות לו צילומי אוויר עדכניים, כדי להוכיח שהמשולש מאויש, ולהפריך את דיווחו של ברק. צילומים אלה מאותו היום בשעה שלוש אחרי הצהריים הגיעו לגיס רק למחרת, והראו בפירוש שבמתחם שבין משולש טובלנו לסולטאן יעקב ממוקמת חטיבה סורית, ואילו הבקעה הגדולה ריקה. לדברי ויכסלבאום, חוסר יכולתו להציג צילומי אוויר עדכניים היה הרקע לכך שיאנוש הדיח אותו מתפקידו אחרי הפסקת האש. הדחה זאת רק שעשעה את ויכסלבאום כי הוא היה אז לדבריו בתהליכי שחרור וכניסה לעולם העסקים. היא לימדה אותו מיהו יאנוש האמיתי שמדיח אותו, מאחר שאינו יכול להדיח את אבי הכישלון - אהוד ברק.²⁸²

במאמרו על מהלכי הגיס כתב יאנוש שהיה מוטרד מן המודיעין לגבי התקדמות חטיבה 58 ודיוויזיה 3 של הסורים, ובראיון לספר זה הוא הבהיר שחשב שחטיבה 58 נמצאת בסולטאן יעקב, ולכן הורה למפקד אוגדה 90, גיורא לב, להתקדם מהר למשולש טובלנו, להשתלט עליו, ובאור בוקר לצפות על השטח, לאתר את החטיבה הסורית, להשמיד אותה ולהתקדם צפונה. במאמרו מ-2006 כתב יאנוש שהורה לקדם את חטיבה 399 בפיקודו של מיקי שחר "להיערך מול האויב עד מיכה 40 (2 ק"מ דרומית לסולטאן יעקב, מדובר בשטחים שולטים לכיוון צפון) למטרות בלימה וחסימה" .²⁸³ פה שגה יאנוש שלוש פעמים:

א. הוא העדיף להסתמך על הדיווח של אהוד ברק שבמשולש טובלנו אין כוחות סוריים ולא שעה להערכות קציני המודיעין, אילן ויכסלבאום ואורי זכאי, שיש שם לפחות גדוד נ"ט אחד. ב. מתג 40 נמצאת כשניים וחצי קילומטר מצפון למשולש טובלנו, ורק כחצי קילומטר מדרום לסולטאן יעקב. לכן משהעדיף את הדוח המוטעה וחסר האחריות של ברק, כמעט שלא הייתה דרך למנוע את החרפה. ג. יאנוש, וכמוהו ברק, התעלמו מן המידע שהגיע בבוקר, כי כ-30 BMP סוריים ירדו מצומת טובלנו דרומה. מכיוון שלא הגיע עליהם מידע נוסף, הם העריכו שאותם נגמ"שים הושמדו, נעזבו, או ברחו מהירי של אנשי רבקין מג'בל ברוך. לא הם ולא גיורא לב, לא טרחו לברר בעזרת יחידת איסוף שעמדה לרשותם, איזה כלי רכב משוריינים נפגעו וננטשו מדרום למשולש. הסתבר כי נגמ"שי הנ"ט התמקמו בעמדות מוכנות ממזרח לצומת מיכה-טונושקה, במרחק של קילומטר וחצי מן הקודקוד הדרומי של המשולש, כדי לחסום באש את הכניסה והיציאה ממנו. מכיוון שלאוגדה 90 לא היו דלק וחימוש שיספיקו להמשך הלחימה, לא היה הגיס יכול בין כה וכה להתקדם צפונה בלילה. יאנוש קיווה שעד שחר תגיע אספקה והאוגדה תתחמש. את תוכניתו הוא ביסס על אוגדה 880 בפיקודו של תת-אלוף יום טוב תמיר, שהייתה בהתארגנות בקריית שמונה. בערב הוטל עליה לנוע מקריית שמונה למטולה ומשם להיכנס ללבנון ולנוע על ציר מיכה הפקוק, לחלוף על פני אוגדה 90, לספח אליה את חטיבה 399 שאמורה הייתה להגיע למתג 40, ולהתקדם צפונה לכביש ביירות-דמשק.²⁸⁴

בערב, אחרי שהחליט על מהלכי הגיס למשך הלילה ולמחרת, טס יאנוש במסוק לצפת, לדיון עם שרון, רפול ודרורי, והשאיר את הפיקוד בידי סגנו, ברק. צריך להניח שמאז, ועד יומו האחרון, לא סלח ולא יסלח יאנוש לעצמו, על שהעדיף את קלות-דעתו של ברק, שאין עליה מחילה, על פני הערכות מבוססות של קציני המודיעין, והוסיף חטא על פשע ומסר לברק את הפיקוד בפועל על הגיס, בשעות הקריטיות, וזה הקדיח את הקדרה.

אהוד ברק, שעד אז לא מילא שום תפקיד ממשי במלחמה, מחוץ לדיווח המוטעה שמשולש טובלנו ריק מכוחות סוריים, האמין שהוא קיבל את הזדמנות חייו להוכיח את עליונותו על יאנוש ועל האחרים, בעת שמפקד הגיס נמצא בצפת, ולהגיע לכביש ביירות-דמשק. לפי עדותו של יום טוב תמיר, ברק לחץ עליו כמעט מדי חמש דקות להחיש את התקדמות אוגדתו צפונה. סיפר נחמן רבקין: "אהוד ברק פקד עלי לרדת למטה לכיוון צפון לתקוף את קמד א-לוז. אמרתי לו: 'יקירי, עד שלא אוודא מי נמצא באגפים לא ארד לעמק ההשמדה'. אמר לי שיוסי פלד ונחמיה תמרי נמצאים באגפים ומאבטחים אותי. התקשרתי אליהם והם אמרו לי שהם בכלל מאחור הרחק ממני. תמרי אפילו צחק. אמרתי לאהוד: 'יקירי, לא ארד למטה!' אז הוא התלבש על מיקי שחר, דחק בו ודחף אותו קדימה. אנשיו של שחר נסעו על הכביש כמו במצעד יום העצמאות, אפילו לא הזדהו, לא חשבו להזדהות, רצו. כי אהוד 'הרג' את מיקי. אהוד רצה להגיע לאיזה הישג בלילה כשיאנוש איננו. אם הייתי יורד הייתי באבדון. מצבי היה גרוע ממצבו של עירא. מזלי שהייתי עקשן. סירבתי פקודה".²⁸⁵ במחקרו למחלקת היסטוריה של צה"ל אישר ד"ר רפי יקר את גרסתו של רבקין: חטיבת רבקין "נמנעה, למרות פקודות שניתנו לה במהלך הלחימה, מלהשתלט על כפר כמד א-לוז ולעבור את ג'בל ערבה מערבה לעבר ג'וב ג'נין. מהלך ההתקדמות של החטיבה בבקעת הליטני צפונה [לעבר כביש ביירות-דמשק] בוטל".²⁸⁶ ________ [בפרק הבא יסופר לראשונה, אחרי למעלה משלושים שנה, הסיפור האמיתי על קרב סולטאן יעקב שגרם לזעזוע עמוק בציבור בישראל; על אחריותו הישירה של אהוד ברק לקרב סולטאן יעקב ולכישלונו; על השמדת טנקים של כוחותינו על-ידי כוחותינו; על התפקוד המעולה של אנשי הארטילריה שהצילו גדוד טנקים ישראלי מהשמדה; על אי-ביצוע תחקיר אמיתי של הקרב ועל האופן שאהוד ברק ברח מאחריות ומאשמה.]

253. ויכסלבאום, שם. 254. ראיון מוקלט עם אלוף משנה בדימוס משה שיבר ב-2012 השמור בארכיון המחבר. 255. פירוש ראשי התיבות ברוסית הוא "רכב קרב לחיל רגלים" (נגמ"ש) בעל כוח אש רב המשתווה לזה של טנק קל. לדגם הזה שעמד לרשות חטיבה 58 הסורית היו טילים מסוג פאגוט שהם שכלול של טילי סאגר שאותם הפעילו הסורים והמצרים עשר שנים לפני כן במלחמת יום הכיפורים. 256. 17 ידיעות. 257. 17 ידיעות. 258. לוי, שם. 259. 17 ידיעות. 260. ברשד, שם. 261. משה צור, שם; ראיון מוקלט עם סגן אלוף בדימוס איתמר ציזיק ב-2012 השמור בארכיון המחבר. 262. ברלי, שם; ישראל ניצן, שם. 263. 17 ידיעות. 264. שם. 265. רפי יקר, שם. 266. שם. 267. 17 ידיעות. 268. שם. 269. אלי דקל, ראיון, שם; אלי דקל, מודיעין תלוש, שם, עמ' 91. 270. ברשד, שם. 271. רבקין, שם; ברוק, שם; ברשד, שם. 272. תחקיר מפקד אוגדה 90, עמ' 69, אצל רפי יקר; ברשד, שם; ראיון עם קמ"ן חטיבה 399 אלוף משנה מיל. מנחם בנטוב. 273. ראיון מוקלט עם רב סרן בדימוס ישי הוברמן השמור בארכיון המחבר. לדברי הוברמן, במשך שלושים שנה איש לא תחקר אותו על אותה מלחמה, ומחבר שורות אלה היה הראשון לעשות זאת. עדות זאת של הוברמן היא מפתח חשוב להבין את השתלשלות חרפת סולטאן יעקב. 274. רפי יקר, שם. 275. זכאי וויכסלבאום, שם. 276. ברשד, שם. 277. רבקין, שם. 278. יומן רישום, מחברת 6. 279. נאור, שם, עמ' 85-76. 280. יאנוש, לחימת הגיס, שם; אריק אכמון, שם. 281. זכאי, שם. 282. ויכסלבאום, שם. 283. יאנוש, מאמר וראיון, שם. 284. יום טוב תמיר, הרצאה בסמינר על מלחמת שלום הגליל במרס 2012. התמלול שמור בארכיון המחבר; אלוף משנה מיל. ד"ר שאול שי (ראש מחלקת היסטוריה לשעבר), קרב סולטאן יעקב, אתר עמותת "לחופש נולד". 285. רבקין, שם. בתחקיר של אוגדה 90, שם, ביקר רבקין בחריפות את אהוד ברק על תפקודו באירוע זה אך לא חשף את כל העובדות שאמר בראיון, בטענה: "זה לא הפורום שאנחנו צריכים לדבר על זה". רבקין שילם מחיר אישי על שהתייחס לנושא וסיים את שירותו בצה"ל כאלוף משנה. 286. יקר, שם.