האם גוף ממשלתי שאמור לקום, יכול לקבוע כללים עוד בטרם הוקם? התשובה לכך כמובן שלילית. אבל בנציבות שירות המדינה ובמשרד התחבורה סבורים אחרת, ומחילים את "חוק הביצה והתרנגולת", בניגוד לנהלים. הנה הסיפור הלא ייאמן, כפי שאנו ב-News1 חושפים כאן לראשונה. הממשלה החליטה להקים גוף חדש שינהל את כל התחבורה הציבורית בישראל. בראש הגוף הזה צריך לעמוד בכיר. כדי לבחור את הממונה החדש על הרשות הארצית לתחבורה ציבורית החליטה הממשלה שיש להקים ועדת איתור.
משרד התחבורה ונציבות שירות המדינה פרסמו את הקריטריונים לתפקיד. מועד הגשת המועמדויות הסתיים ב-30 במאי. לנוכח דרישות הסף הנמוכות, 30 איש מצאו את עצמם ראויים לתפקיד והגישו את מועמדותם. אלא שאז התברר כי אין מי שיבחר את אותם מועמדים - נציבות שירות המדינה כלל לא טרחה להקים את ועדת האיתור!
מתברר שכל הכישורים הנדרשים לתפקיד הוצגו בניגוד לכללים. החלטת ממשלה 2541/02 קובעת במפורש שאת ועדת האיתור יש להקים לפני פרסום תנאי הסף לתפקיד. נאמר בה (סעיף 3): "הוועדה תקבע ותפרסם את מאפייני המשרה ותנאי הסף הנדרשים מן המועמדים".
עוד נאמר בהחלטת הממשלה: "הוועדה תפרסם בפומבי הודעה על המשרה וכי מועמדים שרואים עצמם מתאימים, רשאים להגיש מועמדותם. בנוסף, תוכל הוועדה לפנות ביוזמתה למועמדים פוטנציאלים ולהזמינם להציג מועמדות.
הוועדה תקבע ותפרסם את מאפייני המשרה ותנאי הסף הנדרשים מן המועמדים [ההדגשות אינן במקור, ע.י.].
בהתאם לכך, ולאחר עבודת מטה מעמיקה שהתקיימה בנציבות, פרסם נציב שירות המדינה הקודם
שמואל הולנדר את "נוהל עבודת ועדות ציבוריות לאיתור מועמדים". מן הנוהל, שלמעשה מיישם את החלטות הממשלה השונות בעניין ועדות איתור, עולה כי יש להקים אותן לפני פרסום דרישות הסף לתפקיד. ככזו הקובעת את התנאים למשרה, ועדת האיתור אף רשאית להאריך את המועד בו ניתן להגיש מועמדות.
האחריות במקרה זה אינה רק על מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי, שהוא או נציגו יעמדו בראש ועדת האיתור, אלא על העומד בראש המערכת - נציב שירות המדינה
משה דיין, האמור לשמש כשומר הסף, אך בפועל נתן את ההכשר, בניגוד לכללים שנקבעו בנציבות.
הליך של ועדת איתור מיועד לבחינת מועמדים למשרות בכירות המאופיינות בהיבט מקצועי או מדעי מובהק, או שהן בעלות אופי רגולטורי במובן זה שממלאיהן נדרשים לשמירה על האינטרס הציבורי. האינטרס הציבורי לא נשמר כאן, והחשש כי לתפקיד החשוב כל כך ייבחר אדם שאינו ראוי לתפקיד גובר.
גורמים בענף התחבורה הביעו בפני News1 תמיהה על הדרישות הנמוכות של התפקיד, כפי שאלה עלו בתנאי הסף - 8-7 שנות ניסיון (בהתאם לתואר ראשון או תואר שני) בניהול מיזמים מורכבים ועתירי תקציב, מתוכם לפחות ארבע שנות ניסיון בתחומי ענף התחבורה היבשתית. הם טוענים כי לנוכח השפל המקצועי אליו נקלעו מינהל היבשה ואגף תחבורה ציבורית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ברצף השערוריות האחרון, ישנו צורך באישיות מקצועית וניהולית בכירה, עם ניסיון ניהולי עשיר במשק הישראלי, אשר יצעיד את מינהל היבשה ואת תחום התחבורה הציבורית קדימה.
