|
1 |
|
|
(ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים) בתחום הביטחון, הוא שם המשחק המאקרו-אסטרטגי הישראלי מאז הקמת המדינה, עם שורשים מאז ראשית הציונות. סיפורו של מרקו ברוך שדבר בעשרים השנים האחרונות של המאה ה-19 על הכרחיות המלחמה בהגשמת הציונות ולכן הכרחיות הקמת צבא מקצועימסביר זאת היטב: הרצל, וייצמן וחבריהם ראו בו מטורף!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|
|
|
|
|
לחשיבה קונבנציונאלית. אבל למי שרואה מעבר ורחוק מזה בהחלט ראיה זו משנה את פני ההיסטוריה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אור אור |
|
|
|
|
|
מרקו ברוך לא היה הזוי. כדי ללמוד דרכה של מלחמה
ונוהלי הצבא הצטרף ,כחייל פשוט ,אל צבאו של גריבלדי ונטל חלק
באיזה מילחמונת קטנה בין יון לתורכיה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמואל ארדיט מחולו |
|
|
|
|
|
|
|
2 |
|
|
כאל הברקה חד פעמית, ופרס ביטחון ישראל תרם לא רק למקבלו, אלא גם להכרה הציבורית בו. טוב שבא מיכאל ברונשטיין, ובמחקר מדוקדק האיר את פנינו מה באמת התרחש במהלך פיתוחו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ראומה |
|
|
3 |
|
|
"לצערנו, מחדלי המודיעין ומחדלים לא פחות קטנים של הכוחות הלוחמים "הסתירו" מעיני הציבור את לוחמת הפלסים..." - שמא התכוונת "ומחדלים לא פחות גדולים"? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טיל אוילנשפיגל |
|
|
4 |
|
|
מהתחקיר היסודי של מיכאל, נעלם גורם אחד, לדעתי החשוב ביותר: מדוע הוחלט לאכסן את אמצעי הצליחה במרחק של כ-200 ק"מ או יותר ממקום הצליחה המתוכנן?
בעוד המצרים בנו דרכי גישה לתעלה ואכסנו חלקי גשרים, סירות גומי בקרבת התעלה, צה"ל משום מה, לאחר תרגיל "עוז" (שהיה אגב בפברואר 1972 ולא ב-1973), בחר לאכסן את אמצעי הצליחה במרחק ניכר מהתעלה. מדוע? מי חשב על הרעיון הגאוני הזה?
ועוד: הרי קו התעוזים נבנה במיוחד כקו מבוצר - ברובו מתחת לפני הקרקע - כדי לאכסן ציוד לחימה שיהיה מוגן מאש נ"ס וארטילריה עד כניסתו ללחימה, מדוע לא אוכסנו שם אמצעי הצליחה (אם נניח כי הסיבה להחלטה ה"גאונית" היתה רצון להימנע מפגיעה בעת מכת האש הראשונה עם פתיחת המלחמה)?
ועוד: קיבלנו כמובן מאליו שעל חטיבה 7 הוטל להביא את אמצעי הצליחה לתעלה אם תפרוץ מלחמה. גם זה מוזר מאד בעיניי. חטיבה 7 אמנם שהתה בסיני ממלחמת ששת הימים עד תום ההתשה אבל בראשית שנות ה-70 היתה מעורבת בעיקר בתקריות האש בגולן (ובגלל היכרותה את שיטות הלחימה הסוריות ואת שטח צפון הגולן הועלתה לרמה ב-5 באוקטובר), האם לא חשבו שמוטב כי אמצעי הצליחה יהיו ת"פ מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני, יאוכסנו בתעוזים ויובלו בידי מי שיופקד על הקו עם פרוץ המלחמה? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ערן גפני |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- לאחסן |
|
אביתר בן-צדף | 23/05/14 22:58 |
|
|
לאחסן ב-ח' מלשון מחסן, ערן.
לאכסן - פירושו להלין (כמו אכסניה).
ומלבד זה מאיפה לקחת נתון של 200 ק"מ מהתעלה? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
אכן, אביתר, טעיתי במרחק שממנו החלו חלקי הגשר לנוע לעבר התעלה, לא 200 ק"מ אלא מרפידים (שגם כך מרוחקת כ-70 ק"מ מהתעלה).
ואכן התכוונתי גם לאחסנה וגם לאכסנה של הציוד, שלדעתי היה צריך להיות קיים בפרוץ המלחמה במרחק של כ-10 ק"מ מהתעלה ולא 70 ק"מ (אפשר היה לאחסן ציוד נוסף, כמובן, במרחק רב מהתעלה למקרה שחס וחלילה המצרים היו מתקדמים מעבר לקו 10 הק"מ).
בכל מקרה, זו רק אחד מהטעויות (חמורה ממנה היתה ההוראה לא להזיז את הטנקים אל קו התעלה לפני 17:00 ביום הכיפורים) טרם המלחמה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ערן גפני |
|
|
|
|
|
ציוד הצליחה והגישור היה בעירומים בקטיה בצפון גזרת התעלה וביוקול במרכז הגזרה - מול שתי ה"חצרות", שתוכננו לצליחה ובמרחק סביר מאוד מהן.
התמסחים - בגלל גחמותיו של טליק - הוחבאו בכינרת. טליק יצא מהמקלחת יבש וזך לכאורה כשלג; וזו נקודה למחשבה לגבי ועדת אגרנט.
על קירוב הטנקים לתעלה (כלומר, היערכות ב'שובך יונים גדול' של שתיים לפנים) יש ויכוח. אני סבור, שזו הייתה טעות מבורכת, שהצילה חיי מאות ישראלים (ורבים מסכימים עמי). יש החולקים עליי - בעיקר, לאור הצלחת 'בודפסט' ו'אורקל' בבלימת המצרים/עיכובם.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
אביתר, שוב תודה על הבהרותיך. אבל האם הציוד הובא לנקודות (הנכונות) רק בתום שבוע למלחמה? לפי כל מה שקראתי הוא רוכז ברפידים והובא ע"י חיל ההנדסה למקומות הריכוז מול נקודות הצליחה המיועדות רק כשהוחלט סופית על הצליחה (הרי במתקפת ה-8 באוקטובר הוחלט לתפוס גשר מצרי ועליו לצלוח מערבה!).
אני בהחלט מכבד את הטיעון לפיו בהיעדר אמצעי ניטור ומניעה לירי נ"ט יתכן שניצלו חיי טנקיסטים רבים כשלא ניצבו על קו התעלה מיד עם פרוץ הקרבות, אבל - ירי נ"ט בוצע רק כשהצליחו החיילים המצריים לתפוש את הסוללה וממנה לטווח על הטנקים המתקרבים לעמדותיהם, לא לפני כן וברור שמסירה שנעה בתעלה קשה לכוון ולפגוע בטנקים הניצבים בעמדותיהם המוגנות; גם מהצד המערבי רק אש ארטילרית כבדה כמו זו שהונחתה על המעוזים בפתיחת המלחמה, יכלה אולי לפגוע בטנקים - אבל הרי כל תרגולת ההגנה הישראלית ערב המלחמה לקחה בחשבון הפגזה ארטילרית כזו (שבעצם היתה העצמה של האש שניחתה על המעוזים במלחמת ההתשה).
לכן, אני עדיין סבור כי דווקא בגלל שהטנקים הראשונים הגיעו לקו התעלה ב-14:45 (ע"פ זאב שיף), נגרמו אבידות מיותרות, ואילו ניצבו הטנקים בעמדותיהם ב-13:55 היו גורמים נזקים כבדים לכוחות הצולחים.
לצערנו, זה ויכוח של חכמים אחרי מעשה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ערן גפני |
|
|
|
|
|
פרט לדוברות יוניפלוט ולאסדות תמסח, חיל ההנדסה התחייב לספק גשרים שבעה ימים ממועד ההתרעה (ע' + שבעה). כלומר, כיוון שההתרעה למלחמה הייתה בשישה באוקטובר בלבד (היו צריכים לשאול את טליק על אחריותו למחדל), לא הייתה אפשרות לצלוח לפני שלושה-עשר באוקטובר.
אתה טועה לגבי הכיסוי נ"ט המצרי. הוא נעשה מלכתחילה מהסוללה המצרית, ואחרי צליחת התעלה מהסוללה הישראלית ובכניסות למעוזים ("סנפירים").
בכל מקרה, ניתן לבצע חקר ביצועים, ולראות מה היה קורה אילו. זה אינו תרגיל סכולסטי.
אתה מגזים כשאתה מדבר על תכנית ההגנה הישראלית. לא הייתה תכנית כזו ולא תורגלה. למה? בגלל רמתו המקצועית האדירה של צבאנו העלוב ובגלל אי-הבנה תהומית של מפקדיו הבכירים בצבא ובמלחמה.
ואחר כך מייללים הבורים והצבועים על שהדיחו את הרמטכ"ל. חבל שוועדת אגרנט לא הדיחה עמוק יותר בשדירת הכושלים, שקמה עלינו לכלותנו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
תודה, אביתר. לא ידעתי כי זה היה הנוהל (בדבר אספקת ציוד הצליחה שבוע ממועד ההתראה). זה נראה לי מעשה חלם, משום שדובר בד"כ על התראה בת 72 שעות לכל היותר והמתנה של שבוע נראית לי מוגזמת ויהירה מאד (משל התכוננו ל"תקופה המתנה" כמו במאי-יוני 1967).
אך אוסיף ואקשה עליך בנושא הנ"ט המצרי. האם יתכן שאילו הטנקים היו פרושים בעמדותיהם, הם היו מנטרלים את עמדות הנ"ט המצריות מעבר לתעלה (הלא טווחי האש של תותחני הטנקים של צה"ל הגיעו הרבה מעבר לגדת התעלה המצרית שהיתה מרוחקת רק 200 מ' מהגדה הישראלית)בטרם אלה יתארגנו לירי? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ערן גפני |
|
|
|
|
|
רק במוח הגאוני של דגנרלינו אפשר להרכיב גשר בתנועת מרפק. למשימה - בעיקר לאור המפלצת הבלתי אפשרית - היו צריכים כמה וכמה ימים לכך.
אפשר היה לקצר את הזמן על-ידי בניית עוד יחידות גישור (עוד אנשים, שיעשו את המלאכה), אבל גאונינו ויתרו כמעט על חיל ההנדסה ועל פלסים.
זה היה ידוע מראש, ולמרות זאת לא ניתנה פקודת התרעה. למה? לטליק הפתרונים.
לגבי הנ"ט המצרי - הוא נערך בחוכמה (ללא הבנתנו עד שהחל לירות) על הסוללה המצרית, שהייתה גבוהה מהסוללה הישראלית. כך היה לו כיסוי עד לטווח ארבע-חמישה ק"מ, ושום תפוז ושום טנק לא היה מסוגל לזוז בלי לחטוף.
מעבר לזה הוחדרו לסיני, מיד בגל הראשון של הצולחים, לוחמים עם נשק נ"ט. הם הופנו אל ה"סנפירים" במעוזים, ומנעו את חבירת הטנקים הישראליים אליהם.
המצרים הכינו רשת חכמה של מערך נ"ט סמיך, שסיכלה את תנועת כוחותינו והשמידה אותם. לו נפרסו הכוחות מראש, הם היו חוטפים, לדעתי, מהסוללה המצרית, ואחר כך מהצולחים. המערך המצרי חיפה היטב על עצמו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
אוכסנו כלי הצליחה כפי שאוכסנו. וספק אם מישהו יודע. היות והמלחמה "תוכננה" ל1975 לא ראו בכך חשיבות - יש לנו זמן לפרוש כמו שנחליט. לדוגמה, גשר הגלילים ב' אוכסן ביוקון כי היה צריך לפנות מקום בחצר המפעל.ג' היה בכנרת ("לשם האימון" אבל זה לא ממש מסתדר.מיקומם של התמסחים היה גם בצפון - הם גם נעו לדרום ביוזצמתם הפרטית, כלומר ידו של מטכ"ל לא היה בזה.המצרים - זה סיפור אחר, אבל הכתובת היא אלי דקל.הוא יודע באמת. אני רק "נזכר" את הנתונים שלו. המצרים כמובן לא אכסנו את הגשרים בקירבת התעלה. אלא במקום האימונים אי-שם בפלג של נילוס 0דקל יודע את שמו). אבל הציוד הובא לתעלה לקראת הצליחה וגם מהלך זה היה מחושב. בעצם ממנו התחיל התהליך באמצע ספטמבר ! אבל פספסנו את זה, כלומר לא לקחנו לתוך מסד הנתונים.ככלל היה צריך לשלב את אחסון-אימונים-הפעלה. והמצרים נתנו לכך מחשבה והצליחו. תודה על תיקון בטעות הקלדה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין |
|
|
|
|
|
האינפורמציה שבידיך אינה נכונה. 1. חלק גדול מציוד הצליחה היה קרוב לתעלה הרבה יותר מ 200 ק"מ. 2. תורת הצליחה של צה"ל דברה על צליחת סער. דהיינו התבססה על ציוד מתנייע ועל מצב פתיחה שונה לחלוטין מזה שהיה בפרוץ המלחמה. סוג הציוד שהיה, אכן מרוחק , הוא התמסחים שהגיעו בנסיעה עצמית ובסוף היו הכלים ש"התניעו" את הצליחה. תנועת הדוברות התנהלה באופן מהיר למדי כל עוד הכבישים לא היו חסומים והטנקים הגוררים לא נאלצו לסטות לדיונות ע"מ לא לדרוס אוטובוסים. גשר הגלילים נבנה בשטח שמלכתחילה לא יועד להיבנות בו. חלקות הגשר אמורות היו להתחבר בשטח המישורי לגלי רכסי הגבעות שממזרח לתעלה, במסגרת מבצע יזום ע"י צה"ל שהיה אמור לשלוט במרחב ממזרח לתעלה - בסיני. אלא שקרה מה שקרה. ישראל הופתעה והכל השתבש. צה"ל במסגרת האילוצים הביא לידי ביטוי תכנית צליחת סער מאולתרת שבסופו של דבר הצליחה. אמנם, לא כל כך מוצלחת כפי מילשטיין, בן צדף, ושאר מרעים רעים היו מבצעים לו הם היו עומדים בראש הצבא... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משהמוישה |
|
|
5 |
|
|
בעיית צהל הייתה ועודנה חוסר מקצועיות בכל השטחים, הקצינים מדלגים מתפקיד לתפקיד, חצי שנה לומדים את העבודה ומיד מחפשים את התפקיד ואת התקן הבא! כך לא בונים צבא כך בונים ארגון חפיפניקי שבכל מבחן הוא ייכשל!, והכישלון במלחמה הבאה ברור ואינהרנטי! כך כל מבצע שיוטל על הסיירות ה"מובחרות" או שייכשל, או שההצלחה תהיה חלקית והמחיר בכסף ובדם יהיה גבוה מהנדרש! יש לעבור לצבא מקצועי, צבא שכל תפקיד ימשך לפחות חמש שנים, והפרישה לפנסיה תהיה בגיל 60 לפחות! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבי22 |
|
|
|
|
|
1. גם אני בעד צבא מקצועי. אבל זה לא אומר שיהיו בו אנשים רבים שיפרשו בגילאי 60. זה פשוט לא יתכן פיזית ברוב התפקידים.
2. יש תפקידים רבים שאדם צריך ללמוד כדי להגיע לתפקיד מרכזי. נניח מפקד פלוגה צריך לדעת הפעלת מקלע (מאג ודומיו) ניווט, חבישה, קשר, וכדומה. ברור שמפקד פלוגה צריך להיות צעיר יחסית. לכן אין מנוס מהעברתו דרך הכשרות רבות בזמן קצר. אגב כך בסיירת או בחי"ר בכלל.
3. בדומה למה שאמרתי בחילות היבשה איש צוות קרקע בח"א צריך לדעת הרבה ממקצועות חבריו סביבו. זה מאפשר פעילות מהירה יותר לח"א, ויכולת לבצע זמני סבב קצרים שמכפילים את הכוח.
4. דרך הלימוד הצבאית הישראלית מעבירה את הלוחם בכמה שיותר מקצועות בזמן הקצר ביותר האפשרי מייצרת צבא שבו רבים יכולים לעזור למעטים שקשה להם ברגע נתון. רבים יכולים להחליף מישהו שנפגע או נבצר ממנו לבצע משהו. החליפיות היא מגביר כוח עצום.
5. החלפת אנשים בגיל סביר מרעננת את השורות באנשים שהוכשרו להפעיל טכנולוגיות חדישות יותר. הצעירים מאפשרים הפעלתם בתנאים הדורשים בריאות וכושר. מלווים אותם מבוגרי המילואים והקבע שניסיונם והפרספקטיבה שלהם מועילים ומשלימים את החסר לצעירים.
6. צבא מקצועי ישלם כסף לכול חייליו. עדיין יהיה לו קבוצות שיוכשרו הכשרה מעטה כדי שיהיה ניתן לשאוב מהם אנשים בשעת חירום, או כדי למלא שורות בעת מלחמה. לעקרון התשלום יש הרבה יתרונות המאלצים לחשב כל תפקיד ולחסוך בכוח. הוא משחרר הצבא מתפקידים כמו מורות חיילות, או נח"ל עגבניות. הצבא לא יסכים לקיומם כאשר הוא צריך לממן שכר עבורם!
7. צבא מקצועי יציע קריירה הכוללת לימודים ברמה אקדמית, בסגנון קורס טייס לאלה שיבחרו. עדיין אופי הלחימה יישאר דומה ויהיה צורך בהנחלת אותם ערכים בסיסיים. כמו דבקות במשימה, פשטות, מקצועיות, ואלתור....
7. לעניין הגישור; נניח אם צה"ל היה משקיע מיליארדים בפיתוח אתי של אמצעים מושלמים, ובדיקתם בתעלה המדמה במדויק את תעלת סואץ. נניח שהיה בונה אותם ומסתיר אותם במתקן יקר נגד הפצצות כפי שמגנים על מטוסי קרב. נניח שהיה מניח אותם ומגן עליהם בעלות דמיונית סמוך לתעלה. נניח שיחידה מיוחדת שזה כול עיסוקה הייתה מחכה שם במדבר ליום פקודה. מי מכם סבור שהמצרים לא היו יודעים על מאמץ יקר כזה כל מה שצריך לשבש אותו. סביר להניח כי כל מה שעשינו במלחמה נתן תוצאה סבירה לרמת ההשקעה שיכולנו. מי מבטיח שפיתוח אתי לא היה משאיר אותנו בלי גישור מבצעי בפרוץ המלחמה?
8. כשלנות מלחמת יו"כ נמצאים בצמרת המדינית והקצונה הבכירה ביותר. לא צריך לחפש אותם ברמת נהג השק"ם שלא השקים קום בזמן. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1 |
|
|
|
|
|
ברמת הקצונה הבכירה, ראוי להעניק הכשרה מקצועית ברמה גבוהה מאוד מדרגת מג"ד ומעלה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|
|
|
|
|
מלחמת יום הכיפורים הוכיחה בכמה שעות מצד אחד ובשלושה ימים מצד שני, שכל צבאנו המפואר נבנה על הזיות ועל טיפשויות. כולן עלו לנו בדם רב ובמחיר מדיני יקר מאוד.
קל מאוד להאשים – ובצדק – את הפיקוד הבכיר – אך גם בדרגים הנמוכים הייתה בטלנות, חוסר מקצועיות ולמידה אטית מאוד של לקחים, שהמצרים והסורים ניסו ללמדנו ממלחמת ההתשה ואילך.
והעיקר – אחרי המלחמה לא ניכשנו את השדה המורעל, הנקרא צה"ל, והצמחים השוטים משגשגים בו עד עצם היום הזה לתפארת מדינת ישראל.
שום צבא מקצועי אינו בנוי על לוחמים עזים ועבי שרירי רגליים. זה טוב לרובאי, למ"כ ואולי למ"מ. מעבר לזה נדרש שכל והבנה, הנרכשים בלימוד, בקריאה ובהבנה; ולא די בעברית לקויה, שמקנה בית-הספר התיכון הישראלי כדי להתמודד עם החומר המקצועי.
לכן, מפקדים יכולים להיות מבוגרים. גנרל מקארתור פיקד על הצבא האמריקני בקוריאה בגיל שבעים, והייתי מקווה, שיהיה לנו זקן כזה. עד כה היו לנו ג'חשים צעירים, שנקראו גנרלים, ועל ביצועי רובם לא כדאי להרחיב.
מפקד אוגדה יכול להיות בן ארבעים-חמישים וכמותו גם אלוף פיקוד. זה אומר, שהוא בעל ניסיון לא רק בבעילת חיילותיו ... קצין מקצועי בעולם למד הרבה – כמחצית משנות שירותו עשה באקדמיות השונות – כמעט כמו רוב הקצינים הישראליים, שהם בוגרי לימודי גורנישט במגמת שיזוף (או בשפה עדינה – בלוף פו"ם ובלוף מב"ל).
אין סיבה בעולם שלבלרים למיניהם לא ישרתו כמו פקידי משרד הביטחון – עד גיל 62/67. וקצינים קרביים עד גיל 50. קצינים בכירים – עד גיל 60. הכשרת הקצין עולה כסף רב, שמבזבזים ב"הצערת" הפיקוד – כלומר, זריקת מעט הידע שנרכש לביוב.
מ"פ יכול להיות צעיר, אך במצב הישראלי, כשהוא בור וחסר ניסיון – אין בו הרבה תועלת. לעומת זאת, לקצין זוטר כמעט בכל צבאות העולם יש תואר ראשון ולא במדעי השיזוף, אלא באקדמיות, הנחשבות לטובות ביותר מבחינה אקדמית.
ודרך אגב, איני מתפעל כלל וכלל מהקומבינה של קורס טיס, המעניק תואר ראשון תוך לימודים של כשנתיים. ללימודים אקדמיים יש תכלית חשובה, והם צריכים להיעשות תוך כוונה ובניחותא.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
רק פיקוד מטומטם (והפעם אני עדין בהתייחסותי לדגנרלים שלנו) היה יכול לחשוב על צליחת התעלה מבלי להכין גשרים בכמות מספקת – לפחות, שניים לכל נקודת צליחה מתוכננת.
את זה הם יכלו לדעת – לו קראו – מכל ספר בסיסי בגישור, או בצליחה. במקום זה עסקו דגנרלינו בכל מיני בוקי סרוקי, והגענו למלחמה עם שטות מוחלטת (גשר הגלילים) ועם סירוב פקודה לכאורה לגרוט את מתחריו.
חסד עשה עמנו הקב"ה, שיש לנו צבא מבורדק, שבו מג"דים מפרים לכאורה פקודה של סגן הרמטכ"ל.
גם נכדי בן החצי שנה יודע, שצריכים אמצעי גישור כדי לחצות נחל ולא כל שכן תעלה, שרוחבה יותר ממאתיים מטר.
דרך אגב, החוכמולוגים שלנו לא ידעו, שיש בתעלה משטר זרמים מיוחד במינו, שכמעט שבר את הגשר המדהים ... – כשם שהם לא ידעו עוד הרבה דברים בסיסיים.
חצי-האי סיני היה רווי במרגלים מצריים (בדווים), שדיווחו למצרים על כל תזוזה ועל כל תרגיל. ועדיין היו צריכים להכין ציוד לגישור ולצליחה, כדי לממש את ההזיה הישראלית להעביר את המלחמה לשטח האויב.
מה עשו שם, עבר לתעלה, ואיך התברברו כוחותינו מבלי שמפקדיהם ידעו בין ימינם לשמאלם – זו פרשה נפרדת.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
שהוא האמל"ח האנושי. כדי שהאינטלקט יתפקד, יש לברור, בלא משוא פנים, את המוכשרים ביותר, להכשיר אותם באופן יסודי, להקנות להם ניסיון מגוון, ולאפשר להם חופש חשיבה, הבעת דעה וביקורת. זאת תרבות צבאית גבוהה והיא אינה מצויה אצלנו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|
|
|
|
|
אורי,
דבריך נכונים לגבי הכשרת הפיקוד הבכיר. זה צריך להיות תהליך ארוך של מיון והכשרה, שיבחר את המיטב, ויכשירו. אי א]פשר לעשות זאת בכעשרים שנות שירות, שבהן המפקד רץ קדימה, ואפילו אינו מספיק לדעת היכן מקום החניה שלו ביחידתו עד שעובר לתפקיד חדש.
לגבי שאר המפקדים - צריך תמהיל של הכשרה עם ניסיון.
צבא מבוסס על עוצבות גדולות, שמקבלות הכשרה אחידה והמונית. מפקדיהן חייבים לחנוך את אנשיהם ולשרש כל ניסיון לחרוג מהנדרש. כלומר, להמציא את הגלגל מחדש, או להמציא (כנהוג אצלנו) גלגלים מרובעים.
כיוון שאין אצלנו הכשרה, ניסיון ושדרה של מש"קים - כל אלה חסרים לחלוטין; וזה נראה היטב בהישגינו הדלים בשדות הקרב בחמשת העשורים האחרונים, לפחות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
7.1. ווסט פוינט גלילות
"למרות שהצבאות בשאר העולם השתנו והפכו להיות צבאות מקצועיים, אנו נשארנו
באותה דרך.
הפעם הראשונה שניגשנו ללימודים רציניים בנושאים הצבאיים בפו"ם, ולא במסגרת
השתלמויות, הייתה כשהיינו בני 29 או 30, כלומר לפני תפקיד המג"ד.
אז למדנו חומרים שלמעשה צריכים אותם מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות.
אף פעם לא למדנו באמת מה צריך מג"ד."
תא"ל איתי וירוב (במ"לים, קיבוץ רמת הכובש)
מפקד המכללה
|
תא"ל איתי וירוב |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אל"ם איתי וירוב |
|
|
6 |
|
|
למרות שלא זכו לתהילה עבדו התמסחים תחת אש ללא הפוגה וללא
מחשבה לברוח מהמצב ההזוי שהיה בחצר המוות.
כל העברת התמסחים שנראים כאוטובוסם גדולים על ציר עכביש וצפונה למצמד ..היה מצעד של פילים גדולים שבנס לא נפגעו על יד מטוסים מצריים.. מאש ישירה או אש תלולת מסלול.
יש לציין שהיה תרגיל באביב 73 שבו היתה בעיה קשה של חיבור כלים ובנית הכוח....לפי הדיווח בקשר וסיכום התרגיל בהמשך היה זה תרגיל מוצלח ..
האמת והעובדות בשטח...הדגימו חוסר אמינות וחוסר אימון...
מזלנו שהלוחם הבודד או האיש שבשטח בתקופת חירום יודע לאלתר ויודע להיות פיקח במקום שחכם נכשל בו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מוטי מ. |
|
|
|
|
|
להשליך את התמסחים לגרוטאות. פקד לעשות זאת ואנשי יחידות הגישור הפרו את פקודותיו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לפני המלחמה |
|
|
|
|
|
מסביר אחרת ובסירות גבוהה מאד-מאד הצדק איתו. זה מה שכתוב גם במאמר. טליק רצה לזרוק את התמסכים (וגם את גשר צנע) אבל בסופו של דבר נעשתה "עיסקה", חיל ההנדסה נתן מיון חיובה לגשר הגלילים של טליק וטליק קיבל את הפרסץ בתמורה הוא ירד מהפיתוחים של חיל הנדסה. ייתכן שהייתה תקופה של "מחבואים" או הקצינים הזוטרים לא היו בסוד העסקה והתחילו "לשחק אותה" - אבל "לב העניין" היה כפי שמתאר בן=דוב. האם זה טוב יותר? אני בהחלט לא בטוח.ברומה תהיה כמו רומאים. בארץ ה"עסקות" טעשה עסקה. בסה"כ - לבושתנו העניין. לבי נתון למחשק ישר. או שאני תמים מידי.
להערה הקודמת - בוודאי שהתמסחים עשו את עבודתם טוב. וחבל שהיו מעטים. אגב, אחרי המלחמה בחיפזון של "לכשות משהו" התחילו להכשר עוד ועוד תמסחים. איני מצוי בפרטים, אבל הרושם שלי הוא שלא הייתה בכך מחשבה עמוקה שכל רב לא הושקע במעשה. אלא אותה גישה : הצליח פעם יצליח גם בפעם השניה. זאת הייתה גם המחשבה של "אור ירוק". סה"כ סימן לטפשות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין |
|
|
|
|
|
חד משמעית לא הוחל בשיקום תמסחים נוספים לאחר נהצליחה,כי לא היו,מה שנעשה הוא שיקום התמסחים שהשתתפו בצליחה וכולם ,מדגיש כולם נפגעו קשות מאחר ולא נועדו ללחימה ממושכת כי לא היו מוגניםוהיו בנויים ממש כמו הנגמשים 113 מאלומיניום שכל פגיעת כדור גרמה לנזק וגם לטביעה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יצחקב |
|
|
7 |
|
|
דר' אורי מילשטיין וחברים יקרים,
שוב אנו טועים ומטעים, כשאנו אומרים כי -היו מחדלים גדולים-, כמו שכתוב בכתבה זאת - על חיל המודיעין...!
הייתי גם בסכר הרואייפה ושמעתי שם תלונה של מפ' מפחוגה אחרת של גדוד 77, על שלא נותנים גם לפלוגתו - לתרגל עפ גשר הגלילים..., אלא רק לפלוגה אחת של הגדוד...!
לחמתי בשפיץ של חוד החנית...ולמזלי יצא לי להקשיב למכשירי קשר נוספים בטנק שלי..., שבעזרתם האזנו גם למפקדים בכירים בגיזרה הצפונית ...ובחזית הדרום...
והיה לי המזל אחרי המלחמה, לשרת בתפקיד ניהולי, של יחידה עיקרית - בבסיס המרכזי ששיקם את חיל השיריון, על פי הוראות נותני הכספים - ראשי האמריקנים...!!!
קראו בבקשה את הכתבה שלי בקישור המצורף, כדי לא-להאשים יותר לשוא, את מפקדי צה'ל וחייליו במחדלים גדולים...:
facebook.com
|
|
כתובת IP: |
107.201.141.138 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף אגמון |
|
|
|
|
|
הכניסו אותנו (על פי תיכנון-הראש) לאיזור, שבו היינו כמו "ברווזים במיטווח" ...- לכן, אין מה לחפש מחדלים-גדולים בקרב הלוחמים והמפקדים של קרבות-הבלימה...!! |
|
כתובת IP: |
107.201.141.138 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף אגמון |
|
|
|
|
|
כבר מהכתבה הראשונה שפורסמה כאן כתבתי בתגובתי שהיתה כאן בגידה של הדרג המדיני וצמרת צה"ל באזרחי מדינת ישראל. תודה אגמון על תוספת הפרטים. העובדות בגדול מראות על בגידה של הדרג המדיני וכל הסיפורים על מרגלים ושאר ירקות נועדו להסיט את הדיון מבגידת הדרג המדיני למשהו אחר. יש להצטער שכל מיני היסטוריונים נותנים יד להכחשה הזאת ובהחלט אינם מוסיפים כבוד למקצוע ההיסטוריה. יש במיוחד להצטער על תגובותיו של אביתר בן-צדף שהגיון תגובותיו מעליב אפילו את הגיונם של מטומטמים מקצועיים. הגיע הזמן שנבין שהדרג המדיני וצמרת צה"ל בגדו בנו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום |
|
|
|
|
|
היתה שלמרות תנאי ההתחלה הגרועים שלהם תמרן הפיקוד העליון את צה"ל, הגייסות הישראלים יתפקדו ביעילות רבה הרבה יותר. דברים אלה אמר משה דיין בישיבת הפיקוד העליון כבר בתחילת המלחמה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|