"בריטניה וישראל הן מעצמות בתחום המדע"

בדברים שנשא בכנס הבריטי-ישראלי הראשון בתחום הרפואה הרגנרטיבית באוניברסיטת בן-גוריון, אמר שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד (22.11.11), כי בריטניה וישראל הן "מעצמות מדעיות", ועודד את המדענים לעבוד ביחד ולממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה בתחום חשוב זה. "כשגריר בריטניה, אני חש גאווה עצומה על כך שיש כאן היום 60 מדענים בריטים מ-20 אוניברסיטאות שונות. אני חושב שזהו אירוע יוצא דופן". הוא הוסיף ואמר כי הוא מאמין כי "שיתוף הפעולה בין מדענים בריטים וישראלים צריך להוות מודל כללי ליחסים בין בריטניה וישראל". למעלה מ-250 מומחים ישתתפו היום ומחר בכנס הראשון מסוגו בנושא רפואה רגנרטיבית, שיתקיים היום ומחר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במטרה לסייע למליוני אנשים הסובלים מטראומה, מחלות לב, סוכרת ומחלות מנוונות עצבים (אלצהיימר, פרקינסון וכו'). רפואה רגנרטיבית עוסקת בשיקום תפקודם של תאים, רקמות או איברים חולים או פגומים תוך שימוש במגוון גישות, הכוללות בין היתר פיתוח מכשור רפואי, תאי גזע, הנדסת רקמות, הנדסה גנטית, חומרים ביולוגיים וטיפולים גניים ותאיים. בריטניה וישראל ידועות בעולם כמובילות בתחום הרפואי החדשני. הכנס הוא אירוע ההשקה של תוכנית BIRAX (The Britain Israel Research and Academic Exchange Partnership), תוכנית בת חמש שנים שמיועדת לגייס כ-60 מיליון ש"ח לטובת 15 מחקרים משותפים של מדענים משתי המדינות. הפרויקטים ייבחרו על-ידי פאנל מומחים שאושר על-ידי המועצה הבריטית-ישראלית למדעי החיים. במהלך הפרויקט צפויים להשתתף כ-900 מדענים משתי המדינות. "בריטניה וישראל תמיד היו טובות בזיהוי נקודות של חוסר הסכמה ביניהן", אמר השגריר, "אבל לאורך ההיסטוריה שלנו היינו פחות טובים במציאת הדברים שאנו יכולים לעשות ביחד, הדברים שבהן בריטניה וישראל מצטיינות בהן - היכן שביחד אנו יכולים לעשות יותר מאשר בנפרד ולעשות משהו מיוחד. ועבורי מדע הוא תחום מועדף מבין אלה." הוא הסביר כי "גם לבריטניה וגם לישראל יש מספר לא מבוטל של אוניברסיטאות מובילות בדירוג העולמי, לשתיהן מספר לא מבוטל של זוכי פרס נובל, יש לנו מעבדות מדהימות שעושות דברים יוצאים מן הכלל וחדשניים כמעט בכל תחום. אולם בעיניי, רמת שיתוף הפעולה בין מדענים בריטים וישראלים אינה כפי שהייתה יכולה להיות. יש שיתוף פעולה פנטסטי אבל הוא עדיין אינו קרוב למיצוי הפוטנציאל שלו. הכנס מציין גם את הקול קורא הרשמי למחקרים משותפים של תוכנית BIRAX (The Britain Israel Research and Academic Exchange Partnership). התוכנית נוסדה על-ידי המועצה הבריטית בישראל בשיתוף קרן פירס ואקדמאיים מובילים משתי המדינות ומנוהלת המועצה הבריטית בישראל. את התוכנית השיקו ראשי הממשלות משתי המדינות בשנת 2008 במטרה לחזק את שיתוף הפעולה האקדמי בין האוניברסיטאות בבריטניה ובישראל באמצעות מענקים למחקרים משותפים. השגריר גולד אמר למשתתפים: "העסקה היא כזו: אתם באים עם ההצעות, ואני והצוות שלי ננסה לגייס כספים שינסו לממן את הטובים מביניהם." מידע נוסף באתר www.biraxrmi.org. לגבי החזון שלו ליוזמת BIRAX לחמש השנים הבאות, הוא אמר כי הוא מקווה שהיא "תעצב קשרים בין המדינות ושהיא תוכל לעשות משהו למען טובת הכלל על-ידי עבודה משותפת. היא תייצר שותפויות שיוכלו להימשך, להניח את היסודות לשותפות בריטית-ישראלית ברפואה רגנרטיבית ובמהלך הזמן תוכל להפוך לכוח גלובלי אמיתי." הוא הוסיף ואמר כי הוא מאמין שהתוכנית "תייצר שותפות בין המדינות שיכולה להוות מודל לאופן בו יחסים בין שתי המדינות יכולות להיראות. הכנס הזה הוא ההתחלה." מנכ"ל המועצה הבריטית בישראל ד"ר סיימון קיי: "אנו גאים לעבוד לצד כל כך הרבה מדענים בשבוע הזה. אנו מאמינים שפריוקט זה הינו בעל פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות אמיתיות. אנו במועצה הבריטית מנסים לחזק את הקשרים בין שתי המדינות – ולצד אמנות, חינוך והשפה האנגלית – מדע הוא כלי יוצא מן הכלל לחגיגה ולשיתוף היכולות האינטלקטואליות המצוינות של שתי המדינות והוא אחד מאבני הפינה של עבודת המועצה הבריטית בישראל." נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פרופ' רבקה כרמי בירכה את המשתתפים ואמרה "הכנס משך הרבה יותר משתתפים ממה שציפינו". היא שיבחה את תוכנית הכנס ואת ההחלטה להתמקד בתחום של רפואה רגנרטיבית. והוסיפה כי "זהו אחד המקרים בהם אני יכולה להודות לגביהם באופן גלוי שהייתי רוצה להיות יותר צעירה, מפני שזהו בהחלט תחום שהייתי רוצה לקחת בו חלק פעיל."