|
- יש לוודא כי אריזת הפירות היבשים תהיה סגורה לגמרי כך שתגן על הפירות מפני זיהום, רטיבות, חדירת חיידקים ותשמור על התכונות האורגנולפטיות (טעם וריח) האופייניות למוצר.
- פירות יבשים המיועדים לצריכה קמעונאית צריכים להיות מוכנים לאכילה. צבעם, טעמם, ריחם ומרקמם יהיו אופייניים לפרי. יש לוודא כי המוצר לא יהיה מעופש, בעל ריח וטעם זרים או עם חרקים.
- כשרוכשים פירות יבשים בתפזורת כדאי לוודא כי בקרבתם נמצאת האריזה המקורית (שנארזה ע"י היצרן) ובמקום בולט לעין קיימת תווית המסומנת בפרטים של שם המוצר וארץ הייצור שלו.
- פירות יבשים שאינם מכילים חרצנים, גרעינים או גלעינים, צריך לציין זאת במפורש על גבי האריזה.
- יש לאחסן את הפירות היבשים במקום קריר ויבש כדי למנוע קלקול.
- בפירות יבשים המכילים חומר משמר (דוגמת גופרית דו חמצנית, אשלגן סורבאט, חומצה ציטרית) על גבי האריזה יסומן החומר המשמר בשמו העברי המלא ומיד לאחריו בסוגריים יהיה כתוב ("חומר משמר").
- כדי למנוע את קלקול הפירות היבשים וליצור להם מראה רענן, מוסיפים להם חומרים כימיים שונים דוגמת: גופרית דו חמצנית SO2 (חומר משמר), שמן פרפין (להברקה), תמיסה אלקלית ותחליב שמן (ייבוש הפרי) וזאת בניגוד לפירות היבשים האורגנים שלא מכילים תוספים.
- גופרית דו חמצנית (SO2 חומר משמר) בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאב ראש, סחרחורות, הפרעות בראיה, שיעול ופגיעה בנשימה (לאוכלוסיה רגישה), לכן תקן ישראלי ת"י 1295 מציין את תכולת החומר המשמר SO2 המרבית בפירות יבשים: משמשים, אפרסקים, ענבים, שזיפים ותאנים 2000 מ"ג לק"ג, בננות 1000 מ"ג לק"ג, תפוחי עץ ואגסים 600 מ"ג לק"ג ופירות מיובשים אחרים 500 מ"ג לק"ג.
- טיפ להורים: יש לזכור להרחיק מילדים, מתחת לגיל 5, כל דבר מאכל קטן שיכול לגרום לחנק דוגמת: שקדים ופיסטוקים.
|
