צוות רפת וחקלאות הרדוף, פרופ' רות בן אריה ופרופ' דני שטיינברג הם הזוכים ב"אות קנט" לחקלאות פורצת דרך לשנת 2012. בציון לשבח על תרומתה לפיתוח אזורי הפריפריה בארץ זכתה קרן יק"א.
"אות קנט", מוענק לגופים ציבוריים, לחברות מסחריות ולאנשים פרטיים שתרמו תרומה משמעותית לקידום החקלאות הישראלית ואשר הובילו פיתוחים פורצי דרך שסייעו להפיכתה של החקלאות הישראלית לחדשנית ולמובילה בעולם. זאת במטרה להעלות על נס ולהוקיר את חשיבות החקלאות בקרב הציבור הרחב.
האות חולק אמש (יום ג' ה-13.3) בכנס השנתי של קנט, במעמד שרת החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ
אורית נוקד ובהשתתפות מאות חקלאים. השרה בירכה את הזוכים ואמרה כי היא נפעמת נוכח הישגיהם המרשימים. "כל הזוכים מהווים סיפורי גבורה חקלאיים, אך מעבר להישגים המוכחים מה שמדהים באמת היא המחויבות החברתית של כל אחד מהם". בהמשך דבריה התייחסה השרה לפעולה של קנט באומרה "התנודות בשווקים העולמיים שמסביבנו אינם פוסחים על תחום החקלאות וקנט ממשיכה לשמש, כתמיד כרשת הביטחון של החקלאים הישראלים".
יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, אמר כי "קנט היא כלי משמעותי מאוד בכל הקשור לניהול סיכונים בחקלאות וכחלק ממגמה גלובלית של מעורבות בביטוח החקלאות. בשנה האחרונה הגדלנו את מוטת השליטה של קנט בביטוח רב סיכונים ובהמשך אנו מתכננים כי קנט תשמש גם ככלי מימוני. כמו-כן, אמר מר ישי כי פעולותיה של קנט מאפשרות לחקלאים הגנה טובה על הכנסותיהם שחשופות לנזקי טבע.
את הזוכים ב"אות קנט" בחרו חברי ועדת השיפוט האות שכללה את פרופ'
רוני פרידמן-דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, יוסי ישי-מנכ"ל משרד החקלאות, שמעון וילנאי-עיתונאי-
קול ישראל, שלמה שטרית-יו"ר קנט ודוד גינזבורג-מנכ"ל קנט.
צוות רפת וחקלאות הרדוף הינה רפת אורגנית יחידה בארץ ומכאן כל תוצריה, החל מחלב ניגר ועד למוצרי החלב, הינם אורגניים על-פי תקן. ברפת כ-200 חולבות עם מכסה שנתית של 2,516,000 ליטר חלב. כמו-כן, הרפת דוגלת בחדשנות. לפני מספר שנים החליטו רפתני הרדוף לשלב בתפיסתם האורגנית גם תפיסה מרחבית של טיפול בבעיות איכות סביבה ("רפת ירוקה"). בהתאם לכך הם פיתחו שיטה חדשה של קלטור עמוק (עד 50 ס"מ) במרבץ הפרות.
השיטה שפותחה בהרדוף מיושמת כיום בכל רפת בארץ. רפתנים מכל העולם מגיעים ללמוד את השיטה ולהתאים אותה לארצותיהם.
בנימוקי ועדת השיפוט של האות נכתב כי: "תוצאותיו של הקלטור העמוק הביאו לשיפור ניכר באיכות המרבץ, בבריאות העטין, ברווחת בע"ח ובחיסכון בהוצאות. בנוסף לכך הביאה השיטה להפסקת המטרדים הסביבתיים (כמו זבובים וריחות) וכן ניצול הזבל כקומפוסט טבעי איכותי לזיבול השדות האורגניים".
בנוסף לכך, וכפעילות מבורכת ויוצאת דופן, צוות רפתני הרדוף לקחו על עצמם לשלב בעבודתם ילדים בעלי צרכים מיוחדים והם רואים בכך עבודה חינוכית בעלת ערך עליון.
פרופ' רות בן אריה הינה המנהלת המדעית והחוקרת הראשית במעבדת הקירור ואיסום פירות בע"מ בקריית שמונה. פרופ' בן אריה נחשבת לדמות מובילה במחקר החקלאי כבר למעלה מ-40 שנה ולחוקרת בעלת שם עולמי בתחום הטיפול והאחסון של פרי לאחר הקטיף. בתחילת שנות ה-2000 נכנס לשימוש ראשוני התכשיר "סמארט פרש" המשמש להארכת אחסון הפרי במונעו את השפעת הורמון ההבשלה "אתילן". תכשיר זה העניק פריצת דרך גדולה בתחום אחסון הפירות. בזכות עבודותיה של פרופ' בן אריה אושר השימוש בתכשיר זה לתפוחי עץ, אגסים, גזר ואפרסמון.
מחקריה, עוסקים בכ-14 גידולים נוספים בהם נחקרים הטיפול בפרי לאחר הקטיף ותנאי האחסון.
בנוסף, פרופ' בן אריה נמנתה על סגל ההוראה, כפרופ' חבר, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית והנחתה סטודנטים רבים לתארים מתקדמים. במסגרת עבודתה המדעית פרסמה פרופ' בן אריה למעלה מ-120 פרסומים בעיתונות המדעית.
בנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי "תרומתה היישומית לחקלאות בישראל חשובה לא רק לחקלאים, אלא לכלל אזרחי המדינה. החקלאים בישראל נהנים מתוצאות מחקריה, בכך שאיכות הפרי שהם משווקים נשמרת לזמן ארוך יותר. כתוצאה מכך הם יכולים לשווק תוצרת איכותית בארץ, ולייצאה לחו"ל בהתאם לדרישות השוק".
פרופ' דני שטיינברג הוא חוקר מוביל במינהל המחקר החקלאי בנושא של מחלות צמחים. פרופ' שטיינברג מוביל מבחינה מדעית פרויקט למאבק במחלת החרכון שפגעה קשות בענף האגס. הפעילות, שהתבצעה בהתאם למחקריו ולהדרכתו המדעית והמקצועית, הביאה לכך שהענף הצליח להתמודד בהצלחה במחלה שסיכנה את קיומו בשנת 2010. יצוין כי פרופ' שטיינברג בסיוע שולחן האגס במועצת הצמחים, הקים צוות הדרכה מיוחד שעסק בהדרכת החקלאים ובפיקוח אחר ביצוע עבודות הסניטציה במטעי האגס. כמו-כן פרופ' שטיינברג ממשיך בחיפוש אחר חומרי הדברה נוספים כנגד מחלת החרכון באגס וביחד עם מערכת ההדרכה הם מנסים ליצור עצי אגס עמידים למחלת החרכון.
בנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי "פרופ' דני שטיינברג הצליח למעשה להציל את ענף האגסים ואת פרנסתם של עשרות חקלאים ע"י עצירת התפשטות מחלת החרכון".
בציון לשבח על תרומתה לפיתוח הפריפריה בארץ זכתה השנה קרן יק"א (ICA). הקרן, שהוקמה בשנת 1891 על-ידי הברון הירש, החלה לעסוק בשנים האחרונות, בפיתוח אזורי הפריפריה בארץ, בגליל ובנגב.
הסיוע, אותו מעניקה הקרן, ניתן לשלושה תחומים עיקריים: חינוך, חקלאות ותיירות. עיקר התמיכה בחקלאות ניתן לפרויקטים חדשניים של מחקר ופיתוח יישומי. התמיכה ניתנת באמצעות מוסדות המחקר החקלאיים ומרכזי המו"פ האזוריים. קרן יק"א משמשת כגורם מהותי בפיתוחים רבים כגון: פיתוח ענף הפטריות בגליל המערבי, הכנסת ציוד מיוחד לקומביינים של הקציר ולמכונות הדישון והזריעה, מיחזור מי ההשקיה בגידולים במצע מנותק, פיתוח ענף דגי נוי של מים חמים בערבה וכן דגי מאכל, הקמת מערכת ייצור מוצרים חקלאים אורגניים כגון מחלבה לתוצרת חלב עיזים, יקב ובית בד, הקמת מעבדה להדברה משולבת של הגידולים השונים בעמק החולה, הכנסת הדברה ביולוגית של זבוב הפירות בגליל ועוד.
בנימוקי ועדת השיפוט נכתב: "יק"א עזרה ותמכה בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור מוצרי חקלאות איכותיים ובמקביל תרמה רבות לפיתוח הפריפריה בארץ ולקידום החקלאות הישראלית".
