האמן עופר ללוש בתערוכת היחיד ""Atelier שתפתח ב-24.5.12 , בגלריה Zemack, תל אביב. בעשרים שנים האחרונות הציג ללוש תערוכות יחיד מוזיאליות בארץ ובעולם: במוזיאון תל אביב 2001 , במוזיאון תפן 2006 , "ראש למיינה” - תערוכת יחיד של שלוחת מוזיאון תל אביב בהאנגר ביפו 2009 , והצבת פסל בגן הפסלים במוזיאון ישראל, אך מאז 1993 לא הציג תערוכת יחיד בגלריה בארץ. לכן, חיבורו מחדש לגלריה ישראלית השנה (גלריה Zemack) העניק לנו, במהלך העבודה המשותפת, מימד ערכי נוסף וייחודי.
התערוכה Atelier , המוצגת בשלושת חללי הגלריה, הינה סיפורה של סדרה חדשה.
את הסדרה יצר ללוש לאחר עבודה רצופה של שנתיים על שני פסלי ענק; אחד מהם,אשר הושאל לעירייה ע”י מוזיאון תל אביב, מוצג במקביל לתערוכה זו בגן רבקה זיו.
העבודה על פסלי הברונזה הגדולים, עוררו בללוש רצון לעבור ליצירה בפורמטים מאוד קטנים; הוא החל לצייר את הפסלים בחלל הסטודיו, בסביבתם הטבעית וכך נולדה סדרה של שמנים קטנים המתארים סצנות אקראיות. במשך הזמן, ללוש חש בצורך למשהו פחות אקראי והחל לארגן אותם בקומפוזיציות רחבות; סדרת הרישומים והבדים הגדולים. ברגע מסוים, הרגיש כי הדבר איננו מספיק; הרצון ליצור חוויה טוטאלית, הוביל אותו לבניית מודל קטן של סטודיו ובו מוצבים הפסלים. למעשה, כך התחילה סדרת צילומי ה’אטליארים’, בהם ניכר כי האמן שולט על הארכיטקטורה, התאורה וגודל הפסלים באופן מוחלט.
לאורך תולדות האמנות, נושא האטליאר טופל פעמים רבות על-ידי מאסטרים גדולים,כדוגמת הצייר קורבה ( (Jean Gustave Courbet ופיקאסו ( Pablo Picasso), אשר הטיבו לתאר את חייו האוטוביוגרפיים של האמן בטריטוריה האינטימית של חלל הסטודיו.
ללוש עצמו עסק בנושא זה בעבר, אך זוהי הפעם הראשונה בה הוא בוחר להעמיק בנושא זה ולהתעסק בו באופן ישיר. בשל ריבוי המדיומים, הגדלים והפרופורציות, תערוכה זו מפלחת קצב אישי אחר; מאירה פן חדש בסגנונו המוכר של ללוש ומציגה אותו כאמן רב תחומי. ללוש הציג בשנה האחרונה באלברטינה בווינה ויציג תערוכת יחיד במוזיאון CAFA בבייג’ין.
