"ה- OCD (הפרעה כפייתית טורדנית) היא ספקטרום של הפרעות כמו: איסוף כפייתי, דימוי גוף מעוות, מריטת שיער ועוד. על פניו הם נראים כאוסף של סימפטומים שונים, אך יש לבדוק מתחתם מהו הגשר שמקשר ביניהם". כך דיווח פרופ' יוסי זוהר – מנהל המחלקה הפסיכיאטרית במרכז רפואי שיבא ונשיא איגוד ה- ENCP, ביום העיון על כפייתיות, שהתקיים במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, בהשתתפות מיטב המומחים בתחום.
פרופ' זוהר שדיבר על כפייתיות ומקומה ב: DSM-5 - ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקני, אמר שגרסתו המעודכנת – מס' 5 העומדת להתפרסם, יכולה לעזור באבחון ובטיפול ב-OCD. כדוגמה לאבחון הביא את סיפורה של אם ל-4 ילדים ביניהם תינוקת בת חודשיים, שהביעה חשש פן תדקור את התינוקת. ניתן היה לאבחן את מצבה כדיכאון לאחר לידה או כסובלת מהפרעה כפייתית טורדנית. האבחון הנכון משליך לא רק על הטיפול הנדרש, אלא גם אם יש להגביל את חשיפת האם לתינוקת מחשש פן תפגע בה (במקרה של דיכאון), או שאין חשש כזה (במקרה של כפייתיות). יש מקרים גבוליים, כמו אדם המוגדר כסובל מ-OCD עם תסמינים פסיכוטיים שעדיין יוגדר כ-OCD ולא כחולה בסכיזופרניה, ויש לדברים האלה השלכות טיפוליות. לדברי פרופ' זוהר, השינוי בסיווג ההפרעה הכפייתית ב-DSM-5 פותח את השער להסתכל עליה אחרת, לא כהפרעת חרדה אלא כקבוצת הפרעות.
אורלי לבון – הפסיכולוגיה הראשית של המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, פתחה את יום העיון והנחתה אותו. היא ציינה שזיגמונד פרויד היה הראשון שניסח את התופעה כהפרעה כפייתית, ובדק האם היא שייכת לתחום הנוירוטי או הפסיכוטי. לבון טבעה שני מושגים חדשים: האחד בעקבות פרויד מדבר על כפייתיות, שמקורה בחרדות, כמשמשת "שומר הסף" מפני הפסיכוזה, כאשר החרדות מתועלות לפעולות יומיומיות (כמו נטילת ידיים חוזרת שוב ושוב) המפחיתות את החרדה, ושומרות מגלישה לפסיכוזה. המושג השני בעקבות היגל מדבר על "הכופה המשחרר", המתאר את הדינמיקה של ההפרעה הכפייתית – מחשבה או פעולה – שמחד מפריעה לאורח החיים ומאידך משחררת מחרדה. לבון הדגישה את חשיבות הפנייה המוקדמת לטיפול בכפייתיות כדי להגביר את יעילותו.
ד"ר יעקב פולאקביץ – מנהל המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער והיו"ר הנבחר של האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, הודה לקהל הגדול שהגיע ליום העיון ולמרצים המכובדים שניאותו לקחת בו חלק. ד"ר פולאקביץ אמר שכפייתיות הינה הפרעה הגורמת לסובלים ממנה (כ 2%-3% מהאוכלוסיה) להתנהג באורח שמשבש את תפקודם התקין, כאשר הם עסוקים כל הזמן במחשבות שאינן מעניינות אותם, אך כדי להישמר מחרדות מציפות, הם נדחפים לחזור בכפייתיות על טקסים מסוימים ומקפידים על סדר מסוים. לעתים הפעולות החוזרות גורמות דווקא לגאווה מסוימת: ניתן למצוא בין מגוון המקצועות השונים, כאלה שמלכתחילה נותנים מענה לצרכים כפייתיים כמו ספרנות, ארכיונאיות, הנהלת חשבונות, בקרת איכות, רוקחות ועוד. כל אחד ממקצועות אלה יכול להביא לסיפוק הצורך הפנימי המתעורר בקרב העוסק בו, כאשר הדרישה המקצועית הבסיסית לסדר ודיוק מירבי מצדיקה את ההתנהלות "המסודרת".
פרופ' אבי ויצמן – ראש המרכז למחקר רפואי בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ת"א ומנהל יחידת המחקר במרכז לברה"נ גהה, דיבר על חידושים וטיפולים ביולוגיים ב-OCD. לטענתו אין
אמנם חידושים משמעותיים, אך יש בהחלט התבוננות אחרת בתרופות והשפעתן. הוא דיווח על מחקרים עדכניים על תרופות שונות והשוואות ביניהן.
פרופ' חגי חרמש – מנהל היחידה לטיפול בהפרעות חרדה, כפייתיות וטיפול קוגניטיבי וכן מרפאת החוץ למבוגרים במרכז לברה"נ גהה, סיפר על תצפיות מצולמות שעקבו אחר הסובלים מ-OCD. אומנם מחשבות אובססיביות לא ניתן לצלם, אך התנהגות קומפולסיבית על טקסיה הכפייתיים החוזרים ונשנים, ניתנת לצילום. השוו בין פעולות המשותפות לחולה ולאדם בריא. למשל חולה המכבה סיגריה מספר רב של פעמים לעומת אדם בריא שמכבה אותה פעם אחת. נבדקו גם פעולות הייחודיות לסובלים מ-OCD כמו למשל זה שבודק מה קורה מאחורי הטלוויזיה כאשר הוא מדליק אותה, או זה שבודק שוב ושוב את כוס התה לוודא שלא נשארה שם שקית התה. כפי שהתברר מהתצפיות, ההפרעה מתאפיינת ע"י חזרה על פעולות וגם ע"י פעולות ייחודיות.
פרופ' מיכאל פוירובסקי – מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, לשעבר ראש החוג לפסיכיאטריה בביה"ס לרפואה של הטכניון, דיבר על סכיזופרניה וכפייתיות. הפרעת סכיזו-אובססיה היא שילוב ורצף של הפרעות בין שני הקטבים. בעקבות מחקרים רבים, התברר שכ-12% מהחולים המאובחנים כלוקים בסכיזופרניה מאובחנים כסובלים גם ממחשבות כפייתיות, וכ-25% מהם יגלו ביטויים כפייתיים. הגיל הממוצע לפרוץ הסימפטומים הכפייתיים (19) מוקדם יותר מהגיל הממוצע של התפרצות הסכיזופרניה (22), אך כנראה שהפרעה אחת גוררת את השנייה. ככל שהסימפטומים בשלבים מתקדמים יותר כך הם מתגלים בעוצמה גדולה יותר, הפגיעה בתפקוד היא בכל השטחים, והפרוגנוזה (תחזית) אצל החולים המאובחנים כלוקים בהפרעה סכיזו-אובססיבית גרועה יותר מאשר אצל המאובחנים כלוקים בסכיזופרניה. יש הלוקים בסכיזופרניה שגורמים גופניים מביאים להתפתחותOCD ויש תרופות אנטי פסיכוטיות שמגבירות את ה- OCD .
פרופ' יהודה אולמן – מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי רמב"ם, דיבר על מה שבין אתיקה לאסתטיקה. הוא סיפר על מנותחים סדרתיים ושאל מתי זה הופך לאובססיה? פרופ' אולמן דיבר על כך שיש לעשות מיון של מטופלים, והעלה את השאלה על איזה בסיס? לדבריו יש לבדוק מה ההשפעה של הטיפולים האסתטיים על המצב הנפשי, וציטט ממחקר שנערך באנגליה לפיו גילו כי פי 3 יותר נשים התאבדו מקרב אלה שעברו הגדלת חזה.
לסיכום ניתן לציין כי קיומה של ההפרעה הכפייתית יכולה להוות הפרעה העומדת בפני עצמה, ולעתים היא מהווה תחילתה של הפרעה פסיכיאטרית רחבה יותר, שסימניה הראשוניים הינם ההפרעה הכפייתית.
