"זרקור" הינו מיזם חדשני וייחודי מבית היוצר של האוצרת איילת אמוראי – בירן ואשת יחסי הציבור מיכל סדן.
מתוך הכרת שוק האמנות העכשווי, צרכיו ותוצאותיו, נבנה מניפסט של אוצרת מפיקה ויחצנית אמנות פלאסטית המכירות הייטב את המטריה.
נבנה קונספט בו מאגדים "גילדת אמנים" איכותית ונדירה תחת קורת גג אחת בחלל מרכזי עם יתרונות בולטים בלב ת"א, בתיאטרון הלאומי "הבימה", כאשר מדי שבועיים תתחלף התערוכה, העוסקת בנושאים מגוונים כדוגמת: גבולות והגדרות של רוח וחומר, קודש וחול, נשיות, רב תרבותיות ואקולוגיה.
אחת מהאמניות הייחודיות המציגות בתערוכה זו היא הפסלת יולנדה אנטל.
יולנדה אנטל-רבים מפסליה עוסקים בקשר שבין האדם והסביבה ויחסי הגומלין בניהם. פסלי הברונזה שלה משלבים ציור יד צבעוני על הברונזה והשתקפויות של אור.
חשוב לה לבטא את התנועה, השמחה בפסלי הריקוד אותם היא יוצרת. ייחודה של אנטל הוא בשילובי הצבעים, זהב הוד והדר.
פסליה לקוחים מעולם הדימיון והאגדה ועוסקים תדיר באינטראקציה בין האדם והטבע. החיים כחלום והמוות כחזרה למעגל הטבע.
למדה אמנות באקדמיה לאמנויות יפות באיטליה,המשך לימודי אמנות באוניברסיטה העברית, חברה באגודת האמנים והפסלים וחברה במאגד ישראל ארט-סורס. הציגה בתערוכות בניו-יורק, טורונטו, איטליה, תל אביב, יפו ואילת.
מקורות השראתה של האמנית יולנדה אנטל הם ריקוד ומוזיקה אדם טבע.
היא מסבירה את המניפסט שלה דרך פסליה:
רקוד חושני
בדרום אמריקה, במועדון ריקודים לטיניים, רקד זוג מקסיקני ריקוד סוער וחושני ומיד כל המועדון סבב סביבם והריע,רציתי מיד לפסל אותם, לצקת בפסל הברונזה, חדוות חיים וחושניות, כמו אלו של הזוג הלטיני. חשוב היה לי לבטא את התנועה, השמחה והריכוז שלהם בריקוד ובעצמם.
מוזיקה, נגנית הנבל
הנבל בעיני הינו הכלי האצילי והמיוחד ביותר, בעל צלילים שמימיים,עיצוב יפהפה, והנגינה בו משתפת את כל הגוף בתנועה זורמת. המנגנות הן נשים והנבל הוא מכלי הנגינה העתיקים ביותר המופיע כבר בימי התנ"ך והמיתולוגיה. בפסל זה משתלבים הנגנית והנבל בהרמונית המוזיקה. הפסל הוזמן על-ידי אספן האמנות, בעל מלון הילטון ניו-יורק ומוצג בלובי המלון.
פנטזיה בצבעים
האישה הפייה בעלת כנפי הפרפר, יש לה היכולת לתקשר עם בעלי החיים. הציפור באה לשבת על כתפיה, והיא מסמלת את הקשר האנושי עם עולם החי. אנו חולקים עולם משותף עם כל הברואים ועלינו לשמור עליהם ועל הטבע סביבנו כדי שנישמר אנו. רבים מהפסלים שלי עוסקים בקשר שבין האדם והסביבה ויחסי הגומלין בניהם. פסל הברונזה משלב ציור יד צבעוני על הברונזה והשתקפויות של אור.
חלום
פיסלתי את חברתי, דוגמנית שהייתה יפה כמו חלום, שחלתה ועתה היא שבויה בחלום. פיסלתי אותה יצוקה לסלע והופכת לחלק ממנו, "כי מעפר תצא, ואל עפר תשוב". בפסל זה רציתי לתאר את יחסי הגומלין בין האדם והטבע. החיים כחלום והמוות כחזרה למעגל הטבע.
