השירות הבולאי בחברת דואר ישראל, השיק השבוע, יום שלישי ה-8 באפריל, סדרת בולים חדשה המוקדשת לשפת הסימנים בישראל.
הסימנים "אהבה", "נשיקה", "להתראות", "תודה" ו"חברות", המופיעים על גבי חמשת הבולים בסדרה, שעוצבה על-ידי מירי ניסטור, והסימן "דרישת שלום", המופיע בחותמת המוטבעת, הינם מקבץ בסיסי של שפת הסימנים הישראלית ומטרתם לחשוף, לקרב וליצור גשר בין עולמם של האנשים השומעים לעולמם של האנשים החרשים. הסימנים מוצגים כתמונה ומורכבים מתבנית כף יד וממיקומו של הסימן. אלמנטים כמו תנועה במרחב והבעות פנים, המצטרפות באופן סימולטני לסימון, אינן באות לידי ביטוי בתמונה סטטית.
ירון רצון, מנהל השירות הבולאי בחברת דואר ישראל מסר, כי "הנפקה זו הינה יוזמה מבורכת של עובדי השירות הבולאי בדואר ישראל, במטרה להנציח ולעורר מודעות לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחרשים, עם סימנים של מחוות אנושיות מרגשות משפת הסימנים. בולים אלה מיועדים לשימוש שוטף נרחב בדואר ישראל, כך שרוב עם ישראל ייחשף למסרים חשובים אלה".
יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש מסרה, כי "בישראל חיים כ-750,000 חרשים, ומתוכם כ-15,000 איש דוברי שפת הסימנים. שפת הסימנים היא שפה אנושית, טבעית, וחזותית, המובעת באמצעות ידיים, פנים וגוף. היא אינה שפה אוניברסאלית, ובכל קהילת חרשים מתפתחת שפה ייחודית. העובדה שאנשים חרשים יכולים לתקשר באמצעות שפה חזותית, שאיננה מצריכה שימוש בחוש השמע, גורמת לכך שאין הם רואים עצמם נכים או לקויים, אלא קהילה שיש לה מאפיינים של קבוצת מיעוט: היסטוריה משותפת, פעילות תרבותית וחברתית ושפה משותפת - שפת הסימנים".
שפת הסימנים היא השפה היחידה שילד חרש יכול לרכוש באופן טבעי ללא הוראה מכוונת. רכישת השפה הטבעית הינה גורם הכרחי להתפתחות רגשית-חברתית וקוגניטיבית תקינה. בנוסף, כפי שהוכח במחקרים, רכישת שפת הסימנים כשפה טבעית מסייעת מאוד ללימוד השפה המדוברת הרגילה. אנשים חרשים רבים רואים בשפת הסימנים את שפת האם שלהם, גם אם לא רכשו שפה זו מינקות.
המחקר הבלשני של שפות סימנים החל בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכיום קיימת הכרה עולמית של בלשנים בכך ששפת הסימנים היא שפה שלמה ומלאה.
מאיר וסנדלר (2004) שחקרו את שפת הסימנים הישראלית מצאו כי ההגאים בשפת סימנים זו כוללים שלוש קטגוריות ראשיות: תבנית כף היד, תנועה ומיקום. כל אחת מהקטגוריות כוללת רשימת הגאים. הגאים אלו באים לידי ביטוי בתבניות יד שונות, סוגי תנועה אפשריים ומיקומים אפשריים. באמצעות מרכיבים אלו ניתן לבנות את כל הסימנים בשפה, כפי שהעיצורים והתנועות מרכיבים את המילים בשפות המדוברות הרגילות. מרכיב חיוני במבנה הלשוני של שפת סימנים הוא הבעות הפנים, שבלעדיהן לא ניתן להעביר מסר בשפת הסימנים במלואו.
מעמדן של שפות הסימנים בעולם משתנה ממדינה למדינה, והזכויות של האנשים החרשים מושפעות אף ממעמדה של שפת הסימנים בכל מדינה. אוכלוסיית החרשים בישראל היא אוכלוסייה הסובלת מדיכוי לשוני ומהדרה חברתית. נחיתותה של אוכלוסייה זו באה לידי ביטוי בעיקר בהיעדר או בחוסר היכולת לממש זכויות חברתיות ובהן הזכות להכרה רשמית בשפתה הטבעית ולחינוך מלא בשפה זו.
לאנשים חרשים יש את הזכות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים; על-מנת למצות זכויות אלו יש להכיר בשפתם - שפת הסימנים הישראלית. הכרה רשמית בשפת הסימנים כשפה תוכל להפחית מעט ממוגבלות זו, אם גם לא להסיר אותה לחלוטין.
