תערוכת "פשיוניסטה" –כשאופנה ואמנות נפגשים

תערוכת "פשיוניסטה" – כשאופנה ואמנות נפגשים אוצרת: איילת אמוראי- בירן התערוכה מוצגת בתיאטרון גבעתיים, רח' דוד רמז 40 תערוכה זו עוסקת בנקודת ההשקה בין עולם האמנות לעולם האופנה. משתתפים בה אמנים ומעצבים מתחומים שונים: ציור, פיסול, צילום, עיצוב קרמי ועיצוב אופנה ותכשיטים. המשתתפים: האקדמיה לעיצוב Fa29, פנינה אבן-טל, רבקה בצלאל, דליה גולדמן, רותי דביר, שושי הורוביץ, משה וולך, יפה טוויג, קרני ליפשיץ, סיגל נדלר-שמרלינג, ענבר עזרן, לאה שוורץ, לירית שפיר-שמש, מיכל שרון Silvia Modigliani Jewelry . מה בין אופנה, בגד, פסל, אמנות? באמנות הקלאסית גוף האדם היה תמיד במרכז. בעירום, עם בגדים, בתנוחות שונות. החפצים של האדם, היו לעומת זאת בשוליים. האמנות המודרנית הפכה את היוצרות, החפץ הפך למרכז ואילו האדם נותר בלתי נראה. אמנים שמשתמשים בבגדים ובאביזרי אופנה מצליחים ליצור דרך השימוש בבגד הקשרים חדשים ולהרחיב את הדיון אל מעבר לעולם הבגדים והאופנה והשימוש בחומרים שזרים לחלוטים לעולם הבגדים הרגילים מגביר את המחשבה על הקשר בין גוף, חומר וצורה בשני העולמות. תלמידות האקדמיה לעיצוב fa29 מציגות דגמים של אופנה בהשראת אופניים, דליה גולדמן, בוגרת שנקר במגמת עיצוב טקסטיל מציגה סדרה של 4 טורסו( פלג גוף עליון) של אישה הלבושות ב4 עונות השנה ואביזרים מחומרים שונים, ובטכניקות מגוונות, שהמשותף להם ססגוניות עזה ורבת מבע. כמו-כן היא מציגה סל קניות סגול שהוסב לסל צבעוני עטור אלמנטים מתוכשטים ובכך הפך ליצירת אומנות .רותי דביר, אף היא מעצבת אופנה לשעבר, מציגה עבודה של שמלה בטכניקה מעורבת ובשילוב של תחבושות, שמלה שהיא מטאפורה לעולם פנימי רגשי . לאה שוורץ, יפה טוויג, שושי הורוביץ, מציגות ציורים על בד ובהם נשים בתלבושות מגוונות, חלקן קלאסיות ומזכירות אופנה מתקופות אחרות בהיסטוריה, חלקן עכשוויות ריאליסטיות או פרי דמיונן היוצר של האמניות. בציוריה של שושי הורביץ כמו גם בעבודות של סיגל נדלר- שמרלינג יש התייחסות לאופנה של נשים אפריקניות שמתבטאת בעיקר בתכשיטים אותן הן נושאות על גופן. קרני ליפשיץ בציוריה בהשראת יצירות קלאסיות כמו שלושת הגרציות, ונוס ממילוא וונוס של בוטיצ'לי מלבישה את הדמויות העירומות שהפכו לאייקונים תרבותיים באמנות ובכך יוצקת משמעויות חדשות מלאות הומור. בסדרת הצילומים: "מחווה לוורמיר", של פנינה אבן-טל, מתכתבת אף היא עם היצירות הקלאסיות, הפעם של וורמיר ויוצקת משמעות חדשה בכל צילום דרך הטיפול בבגדים, בשיער ובאווירה המתאימה שהיא יוצרת בכל אחת מהעבודות. לירית שפיר-שמש, אף היא דרך צילום, מפנה את מבטינו לאופנת הרחוב העכשווית, זו המתגלה דרך התבוננות מקרוב באביזרי אופנה כמו נעליים או תיקים, או בקעקועים, או בתסרוקות. תיקים מסוג אחר מופיעים גם בפסלי הקרמיקה של ענבר עזרן שלוקחת אותנו להתבוננות על מותגים, מה זה "אשה אופנתית", בהרבה הומור וצבע. פסלי קרמיקה נוספים שעוצבו במיוחד עבור תערוכה זו הם של מיכל שרון המקבלת השראה מאופנה ישראלית של תחילת המדינה, מטקסים הודיים ומהתייחסות לנושא האופנה בתרבות הישראלית העכשווית. משה וולך מבטא בעבודתו המושגית את התייחסותו לאמנות המודרנית בכלל ואילו רבקה בצלאל, אמנית רב תחומית ומייסדת תוכנית הלימודים: fashion therapy, טוענת ש"הענין באופנה הוא לרקום חלום", בצילומיה היא עוטה על גופה שמלה שזורה גרגרי חול, מתנופפת ברוח אל מול גלי הים וקרני השמש וחולמת על גן העדן הדמיוני שלה.מהחיבור בין עולם האמנות לעולם האופנה עולות שאלות של עיצוב, זהות תרבותית, דימוי הגוף, פוליטיקה ומיניות. פתוח מדי יום בין10.00 – 17.00 יום שישי:12:30-10:00 ובשעות המופעים.