לפעמים אני מגיעה מוקדם לקמפוס, ומתיישבת על ספסל מוצל בשדרה הקרובה לכיתתי. אני נושמת את האוויר הצח, גומעת את הרוגע השורר בכל, ומתחילה לשרבט.
עתה עולים בי הרהורים על תלמידיי. כמה שונים הם זה מזה במנהגיהם, בדרכי חשיבתם, בדיבורם. אני מנסה לדמיין מה יאמרו לי תלמידים שיאחרו היום לשיעור:
אגי, התלמידה מהונגריה, בוודאי תאמר שחִיא הלמה הלום והשבה שחשעון שצלצל חוא בְּהֶצֶם רכבת, ולָהֵן לא קמה בזמן. התלמידים ההונגרים תמיד מתבלבלים בין ה' וח' . לעומת זאת אצל הגרמנים כל סָמֶך הופכת לזַיִן. ולכן יש להניח שאם דניאל הגרמני יאחר, הוא יאמר לי שאַנְדְרֶה, הצרפתי, זימֵז לו בטלפון שהיום מתחילים רק בשעה 9 כי אתמול היה יום הזטודנט, והייתה מזיבה גדולה באוניברזיטה.
אנדרה, הצרפתי, מצידו, יספר לי שהוא בכלל הלך בַּדוֹדה שלו לישון ולא במעונות הסטודנטים, ולכן איחר.
אצל הצרפתים האלה, כל ח' הופכת ל ר' וההפך, ובכלל - הם לא יודעים לסיים מילים. ולכן כשקֶלי תיכנס לכיתה באיחור היא בטח תאמר: "חָרֵל, אני ממש מצטעחת. דיבחתי עם אימא שלי בטלפוֹ ולא שמתי לב שמאוּרָך. אַרַך-כָּר ריפסתי ולא מצאתי את הספר והמַחְברוֹ.
הרוסים יגידו שהם לא יכולים לגור (לחיות) ככה שכולם מאחרים, ושזה ממש קטסטרופקה. אצל חלקם כל ה' הופכת ל-ג' וההפך. "איפה את גרה?" אני שואלת את נטשה. "אני הָרה ברחוב בן יגודה" היא אומרת לי. פעם הלכתי לחפש במפה את רחוב בן יגודה, ואז התברר לי שיש רק בן יהודה.
אצל שרונה האירנית כל תנועת 'אָה' היא בסיס שינוי ל-'אוֹ' וכל צ' היא ס': "אוני מומוש מסטוערת שאיחורתי. זה לא אוני, זה הואוטובוס שלא עוסַר בותוחונו.
עמרם מוונצואללללללה יגיד: "קמתי וָווֹקֶררררררר בְּפתאום רררררררראיתי שזה עוד לילה. וָסוף יצחק צלצל בְּאמרררררר לי שאני מאחרררררררר כברררררר."
אוי, ה- ר' של עמרם תמיד מגלגלת אותי מצחוק, ואני מיד סולחת לו על האיחור.
אצל האמריקנים יש בעיית זהות מינית. בכל תנועת צֵירֶה הֵים מוסיפים י', והזמנים וכינויי הגוף שלהם - בלאגן אחד גדול.
יעקב בטח יאמר: "רחֵיל, אני ממש מצטערת. שירה אמר לי שהיום הייתי מבחן קטנה, אז למדתָּ בבוקר.
וזה מזכיר לי שאבי, שנולד בגרמניה, שר לי תמיד:
"בחוץ לארץ בעיר ברלינה היה גננת יפֶה.
אהב אותה אחת שטודנט,
אהב אותה הרבה.
אחרי חצי שנה, נולד להם ילד יפָה
אַך זוֹ
בחוץ לארץ בעיר ברלינה היה גננת יפֶה"
מה השעה? הצילו! כבר שמונה ורבע. אני טסה לכיתה.
וחסר למישהו שיאחר לשיעור שלי!
בעוד כ-שלושה שבועות (10 - 11 במאי) יתקיים אי"ה כינוס בינלאומי מקוון לשוחרי השפה העברית והוראתה. זהו כינוס בינלאומי מקוון ראשון מסוגו, שיימשך יומיים. משתתפי הכינוס הם שוחרי השפה העברית, ומורים לעברית כשפה נוספת מכל העולם.
אני פונה אלייך באופן אישי בתקווה לעניין אותך, ואשמח מאוד אם תצמאי עניין בנושא הכינוס ותסכימי לערוך עליו כתבה.
שם הכינוס:
עברית בקוונה תחילה מועד הכינוס: 10 - 11 במאי
אתר הכינוס:
[קישור] מארגן הכינוס: מכון מופ"ת (מכון של משרד החינוך, העוסק במחקר ובפיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות).
נושאי הכינוס:
[קישור] מהו כינוס בינלאומי מקוון? הכינוס המקוון יפעל דרך תכנת אינטרנט בשם בלקבורד. כלומר, כל משתתף ישב בארצו, וישתתף בהרצאות או בסדנאות ועוד. הוא יוכל לראות את המשתתפים האחרים ואף לשוחח אתם פנים אל פנים. זהו כינוס במתכונת של כינוס בינלאומי רגיל, רק שלא צריך לבוא פיזית לארץ. תהיה אפילו פינת קפה וירטואלית לאנשים שירצו להתאוורר קצת ולשוחח באופן חופשי עם עמיתים מכל העולם. (נרשמו חברים מסין, ארה"ב, רוסיה, צרפת, פינלנד, גרמניה, איטליה, יפן, ישראל, שוויץ, אוסטריה, שוודיה, דנמרק, דרום אפריקה, אוסטרליה, ארגנטינה, ברזיל, קנדה, פולין, מקסיקו, ספרד ועוד ועוד...)
בכינוס ישתתפו מרצים מן השורה הראשונה מתחום הלשון העברית ומומחים מן השורה הראשונה מתחום הוראת השפה העברית כשפה נוספת ברחבי העולם ובישראל. ישתתפו מורים לעברית כשפה נוספת מכל העולם, מכל הגילאים (הגיל הרך, בי"ס יסודי, תיכון, אוניברסיטה ומבוגרים) ומכל הדתות.
