כבוד היכלו המזייף של המוציא לפועל, מלא יראת כבוד מתוזמרת ומזויפת לא פחות, של עוכר הדין הרשע המתעשר שלא כחוק מקניית ביתם של "כאילו חייבים". שמוראו המזייף של הארכי דיין נפל עליהם.
השיטה עובדת ככה: לווה המפגר בתשלום משכנתה אחת או שתיים, התוכנה מזהה מיד כי לא שילם בזמן. פקיד בנק מושחת תורן, המשת"פ של הארכי דיין, משגר טלפון לעוכר הדין, וכי פלוני לא שילם חודש או חודשיים. זאת תחת אשר ידבר עם הלווה וישאל לשלומו. הכונס שולח בעלות של שקל אחד בלבד, מכתב רוטיני ללווה וכביכול מתרה בו. מכתב זה - עלותו כ-1,000 שקל. אוטומטית חשבונו של הלווה מחויב באותם אלפי שקלים, מעשה יום ביומו ולעשרות אלפי לווים.
הפקיד מחויב במיידי להוציא שק לכונס הנכסים. והנה לכם מיליונים של שקלים שנכנסים לחשבון הבנק של כונס הנכסים, עבור השקעה של מכתב רוטיני בדף A4 משוכתב עד לזרא. כמובן שהכונס מתגמל בוודאי את מטיבו איש הבנק. כאשר הלווה מתמנגל לו ובלא ידיעתו החליף הכסף ידיים.
הבנק הרי לא מעדכן את הלווה כל חודש מהו מצב החשבון על כל פרטיו, ולכן אלף שקל יותר או אלף שקל פחות אינם עומדים על הפרק בסדר יומו של האומלל המנוצל והנצלה על מנגל השחיתות של ארכי דיינים, מבלי ידיעתו.
ואם חלילה מתארך שלא בטובת הלווה זמן הפיגור לשלושה או לארבעה חודשים, או אז, בדרך נשלחים עוד כמה מכתבי רוטינה למלא כיסי הקונספירציה. מלווה שפוטר או הפריטו לו את מקום עבודתו, עליו סמך בטרם הסכין להתחייב למשכונתא לשארית ימי חייו.
הארכי דיין ביחד עם אותו פקיד בנק ולעתים אף ללא ידיעת הנהלת הבנק, מצהיר הפקיד על גובה החוב שכידוע הוא ל-20 או ל-30 שנה - וכונס הנכסים [זה אותו ארכי דיין שתגמל קודם לכן את פקיד הבנק ממכתבי הרוטינה], הוא ולא אחר, מאשר בחתימת הוד תוארו המשוקץ את נכונות החוב. המוציא לפועל השותף התורן לחגיגה, ממנה את הארכי דיין לכונס נכסים על ביתך. מרגע זה אתה חי בסרט שתוזמר במשך שנים של קומבינות ואינטריגות בין שופט, בנק, כונס נכסים. להלן שב"כ.
יש כמובן עוד את השמאי - עושה דברו של כונס - ואת הספסר - הקונה המדומה. להלן שס. וכאשר כל החבורה מתואמת להפליא, להלן הקונספירציה והפעם בערבית שבכ-שס = שקט מלכודת. כאן מפרסם הכונס את הווייתך לממכר, [כביכול לכל המרבה במחיר] בשלושה עיתונים ובקטן קטן מוסף לו הכונס סעיף במכרז. שעל הזוכה לשלם 2% דמי תיווך למשרד התיווך שהכונס יורה עליו. ניחשתם נכון - הכסף הולך לכיס הכונס עצמו!!! מתמחרים רבים מדירים רגליהם מלבוא להתמחרות בגלל אותו סעיף מקפח של אותם 2% דמי לא יחרץ לכונס הנכסים. נשאר לנו אותו ספסר קש ועוד אחת שיציע מחיר נמוך בהרבה. כדי שלא ילעיזו על חוקיות ההליך. מכרז כמו במכרז מתוזמר, כל הנפשות הפועלות חייבים לשתף פעולה. לאמור שבכ-ש"ס= הקונספירציה.
המוציא לפועל מוציא צו כינוס והנחיות כחוק. כונס הנכסים ישלח לחייב העתק מכל בקשה שהוא יגיש לתיק כונס הנכסים רשאי לשלוח לחייב הודעות פינוי כדין באמצעות לשכת ההוצל"פ. הוצאות הפינוי יהיו חלק מהוצאות הכינוס. כונס הנכסים רשאי לפרסם מכרז לגבי הנכס. כונס הנכסים ימסור לחייב הודעה על פרסום המכרז. כונס הנכסים אינו רשאי בשלב זה, להיעזר בשירותי תיווך, כונס הנכסים יזמין את החייב להשתתף בהתמחרות ויאפשר לחייב להשתתף בהתמחרות, ויודיע לחייב 7 ימים מראש על מועד ההתמחרות. כל מסירת הודעה או הזמנה לחייב תיעשה במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה. כונס הנכסים ימסור לחייב החלטה זו.
את כל ההוראות הנ"ל מפר הכונס אחת לאחת ועושה ככל העולה על רוחו וכאמור החוק עדיין לצידו. וכשאתה מתעורר מחלום הבלהות ומנסה באותה הוצאה לפועל ממש להתגונן על אי מילוי מדוקדק של הוראות אלו. אתה מוצא את עצמך מול סעיף 38 לחוזה המשכונתא בו ויתרת על זכאותך לדיור חלופי, דבר אשר הבנק לא טרח כלל ליידע אותך כשחתמת על מיליון אותיות שלא קראת.
וזה הגרוע מכל. חוקי סדום ועמורה במהדורה שלישית. לשון החוק = "פעולותיו של כונס הנכסים אינן צריכות להתנהל על-פי הוראות פרק ג' לחוק ההוצל"פ ופרק ד' לתקנות ההוצל"פ, הקובעות לוח זמנים ועקרונות נוקשים. דרך כלל לא יחליף בית המשפט את שיקול הנאמן בשיקולו הוא..., אתה הבנת את זה ברוך?
וכך קונה הספסר במחיר הנמוך משמעותית את ביתך וההוצל"פ חותם גומי ומאשר, אתה ומשפחתך מתויגים ומושלכים לאחר כבוד ככלבים לרחוב. הכונס רושם את ביתך על שמו ומחכה לקונה מזדמן שימכור לו את ביתך במחיר הגון, ואת הרווחים יחלוקו. וכדבר הנביא:
"ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל"
תשאלו ודאי מי מממן לכונס קניית כל כך הרבה דירות?... ניחשתם שוב נכונה... הבנק!
