מאיץ החלקיקים L.H.C הוא מאיץ טבעתי שהוקם ונבנה בשוויץ מתחת לאדמה, שתפקידו ליצור מודל/ים, שיאפשר לענות על השאלות העומדות בבסיס תורת הפיזיקה. כמו-כן, להבין מה קרה זמן קצר לאחר המפץ הגדול? בפרויקט זה משתתפים כחמשת אלפים פיזיקאים, מארבעים מדינות, והושקעו בפרויקט זה מיליארדי יורו, כדי לנסות ולבדוק את התיאוריה שהמדענים העלו.
האם זה אפשרי?
אפשר להעלות אינסוף תיאוריות, וגם ניתן באמצעות אותן תיאוריות, לנסות ולערוך ניסויים פיזיקאליים, וזאת כדי לנסות ולהצדיק את אותן התיאוריות שהועלו. אבל, לדעתי, באמצעות מאיץ החלקיקים L.H.C, לא יהיה ניתן לענות על השאלות העומדות בבסיס הפיזיקה, וגם לא יהיה ניתן להבין, מה קרה רגע לאחר המפץ הגדול.
למה לא ניתן יהיה להבין?
התשובה היא, בגלל שבן האנוש בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, שבו הוא נמצא, עדיין לא הבין מהי זהותו האמיתית. כתוצאה ממצב זה, שבו נמצא בן האנוש בשלב זה, ההתייחסות שלו לנושא היא שגויה.
למה זה כל כך חשוב?
כיוון שרק לאחר שבן האנוש יבין מהי זהותו האמיתית, הוא יוכל לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי באופן ברור יותר, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
כיום מנסים המדענים להבין את המפץ הגדול והיקום עוד לפני שהם מבינים את מהות ומטרת עצם קיומם, ועוד לפני שהם מחוברים לזהותם האמיתית, מה שאינו יכול לאפשר להם להבין את המציאות האמיתית שהם חלק ממנה ובה הם חיים. כלומר, סדר העדיפויות של המדענים שגוי, הם רוצים להבין את היקום, עוד לפני שהם מבינים את עצמם.
אפשר לאבחן זאת בעיקר באמצעות השפה שבה הם משתמשים ומתקשרים עם עצמם, ועם עמיתיהם למקצוע. כלומר, התקשרות ביניהם נעשית באמצעות שפת המתמטיקה, שהיא הבסיס לכל, שפה זו גורמת למדענים להבין את המציאות באופן אשלייתי, שפת המתמטיקה היא שפה שיוצרת מציאות דמיונית, והיא אינה השפה האמיתית. בן אנוש שמחובר לזהותו האמיתית, הוא בן אנוש שהגוף הפיזי שלו מופעל באופן מאוזן ויציב.
מה זה משנה?
זה מאוד משנה, כיוון שברגע שהגוף הפיזי מופעל באופן מאוזן ויציב, הוא פועל באופן מכוון. כשהגוף הפיזי מתפקד באופן מכוון, בן האנוש יכול להתכוונן לכיוון הנכון באופן איסוף הנתונים, עיבודם וההגעה למסקנה הנכונה, ובכך לאפשר את פתרון החידה למהות ומטרת החיים, העולם, היקום, והנושא הרוחני.
צריך לזכור, שהגוף הפיזי שלנו הוא גם כן סוג של אנרגיה שהיא בעלת הרכב וצורה, כלומר עצם קיומו של משהו. לכן, חשוב להבין איך להביא את הגוף הפיזי לסדר שלו הוא זקוק, כדי להתאים את הגוף הפיזי לסביבה, ולאפשר לו להיות חלק מהכל, כלומר חלק מהיקום שבן האנוש קיים, נמצא וחי בו.
ומה אז?
לאחר שבן האנוש ילמד איך להפעיל, להזין ולתחזק את גופו הפיזי באופן המכוון, יתאפשר לו להבין איך להיות חלק מאותו היקום שבו הוא נמצא. אבל, יש שלב נוסף בהתפתחות שעל בן האנוש להבין. מה שעל בן האנוש להבין הוא, שהמהות והמטרה לחייו היא להיות נצחי. כלומר, המהות והמטרה של האנרגיה שנוצרה לאחר המפץ הגדול הן לאפשר לאנרגיה שהיא בשלבי גיבוש לעבור תהליך של תיקון, טרנספורמציה, כלומר שינוי מאנרגיה שהיא אינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, לאנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לעצמה, ונצחית. לכן נוצרו אותן האנרגיות שהן בעלות הרכב וצורה, שיאפשרו את התיקון והטרנספורמציה. כלומר, להיות אנרגיה מגובשת שאינה מושפעת מסוגי האנרגיות הקיימות ביקום, שנוצרו לאחר המפץ הגדול.
אנרגיה זו, שתיקנה את עצמה ועברה את הטרנספורמציה, היא אנרגיה שהביאה את עצמה למצב הצבירה שאליו שואפות להגיע כל האנרגיות בעלות ההרכב והצורה הקיימות ביקום. אנרגיה נצחית זו הביאה את עצמה למצב הצבירה, כלומר למצב דומה שבו הייתה האנרגיה שהתנפצה במפץ הגדול, אנרגיה שהתנפצה והיא תחזור לעצמה בסופו של התהליך שהיקום עובר, אנרגיה מגובשת זו היא ניטראלית ונקייה.
איך עושים זאת?
בהמשך להתפתחות האנושית, יתאפשר לבן האנוש באמצעות החיים ותהליך האבולוציה לתקן את עצמו, ולעבור טרנספורמציה, שינוי, שיאפשר לו את הנצחיות, גם לאחר המוות, וגם לאחר שהיקום יעלם, כתודעה.
מי אנחנו בכלל?
בן האנוש הוא הרכב אנרגטי בעל צורה מסוימת. בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי. התודעה היא מי שאנחנו באמת. לאחר המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי. הגוף הפיזי הוא רובוט ביולוגי, שנבנה במהלך תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית. הגוף הפיזי הוא הכלי, הוא האמצעי שיאפשר את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי של התודעה.
התיקון, הטרנספורמציה, השינוי של התודעה, שנעשה באמצעות הגוף הפיזי, יכול לאפשר את הנצחיות של התודעה אך ורק עם הגוף הפיזי. לכן צריכה התודעה את הגוף הפיזי, שיאפשר לה את ההשתקפות, השתקפות שתאפשר לתודעה את המודעות העצמית והנצחיות, עם הגוף הפיזי כבן אנוש.
מסקנה:
לתובנות אלו שהועלו לא הגיעו המדענים. לכן המדענים המשתתפים והלוקחים חלק בניסוי, וגם אלה שמצדיקים ניסוי זה, עדיין חושבים שהם יצליחו להבין את העובדות העומדות בבסיס הפיזיקה, ומה קרה במפץ הגדול וברגע שלאחריו, עוד לפני שהם למדו להכיר את זהותם האמיתית, כלומר עוד לפני שהם הביאו את גופם הפיזי לאופן שבו הוא יתפקד באופן מאוזן ויציב, ויהיה מכוון. לכן ההתבוננות צריכה להיות קודם כל פנימית, ורק לאחר מכן חיצונית.
בן האנוש שיידע לעשות לעצמו את הסדר הנדרש כדי להיות מכוון, יידע להתאים את עצמו למציאות שבה הוא חי, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית. מצב זה של המדענים יכול רק לאפשר להם להעלות תיאוריות רבות, ולנסות לבצע ניסויים בהתאם לתיאוריות שהם העלו, מתוך אינסוף האפשרויות. כלומר, המדענים הלכו לאיבוד.
סיכום:
מאיץ החלקיקים L.H.C, הוא ניסוי שאינו בכיוון הנכון, כיוון שבן האנוש עדיין אינו מכוון. אבל בשלב זה זוהי דרכם של האנשים להעלות תיאוריות ולבצע ניסויים, ובכך להבין שהם טעו, מה שיקדם אותם להבין, שקודם כל הם צרכים להתבונן בעצמם, להתחבר לעצמם, לכוון את גופם הפיזי בעצמם, להבין מי הם בכלל כסוג של אנרגיה שהיא בעלת הרכב וצורה הקיימת בעולם, כחלק מהיקום. ובעיקר עליהם להבין איך להתאים את עצמם לסדר הקיים בעולם, ביקום, ורק לאחר מכן, מתוך ההבנה והרצון להתקדם לשלב התפתחותי מתקדם יותר, להתכוונן לנצחיות, ולהבין איך לבצע זאת. ובכך, מבחינה תודעתית, לא להיות חלק אנרגטי קוסמי שהוא תלוי באנרגיית היקום, ובכך להיות נצחי גם לאחר שהיקום יסיים את עצם קיומו.
המסר:
רוצים להבין מהי המציאות האמיתית? - עליכם קודם כל להבין מהי זהותכם האמיתית. לא ניתן יהיה להבין בסדר ההפוך, כלומר, קודם כל להבין מהי המציאות האמיתית באמצעות תיאוריות וניסויים, ורק אחר כך להבין את הזהות האמיתית. רק אז, לאחר הבנת הזהות האמיתית, הכל יכול להתבהר ולהיות מובן יותר, וברור יותר, להבנתי.
