חיים מוות,
דמיוני או דמוני
חיים חדשים כשמתחילים הם נכנסים ל ח. = חדר עם כניסה רחבה להכיל את הנולד וכל עולמו.
כל שעושה הברנש בימי חלדו = י - י. אולי שני דברים קטנים וזניחים.
לא תמיד אחרי 120. ברם, נסגר הגולל והאל מעולם לא שוכח, ותמיד סוגר הדלת = ם. לאמור נגמר.
מכאן אתה נכנס למוות. באותה ה- ם. בה הסתיימו החיים.
ה-ם של סוף החיים הגם שהיא סגורה מכל עבריה ואתה כלוא בפנים לנצח.
ניתנת לך עוד הזדמנות. בתחילת הסוף שלך אתה נידון בפני האל, ומסתבר שגיליונותיך רבים, והגיליוטינה פתוחה והיד רושמת, ותבדוק את התנהלותך על הארץ, לאורך שהייתך הנצחית אי שם.
אם הצלחת במשך חלדך להתעלות על האגו הנפוח שלך, ראה סוגריים.
(אנשים עם אגו מנופח כמו אבו נפחא (שם דג מסוכן המתנפח כאשר הוא חש בסכנה) אנשים ריקים "שיודעים הכל" וכשנתפסים בקללתם, הם נהפכים למסוכנים ופניהם מתנפחים ומאדימים.)
ולחבר, אם מעט אם הרבה, כל אחד לפי תובנתו. את שתי ה- יי. שהרי למדת מעט מי אתה ומנין תבוא ולאן אתה הולך.
או אז פותחים לך מעט את ה- ם. של סוף החיים ל-מ. של תחילת המוות.
מאחר שבימי חייך התעלית וחיברת כאמור את ה- יי כאמור. עתה, ניתנת לך הזדמנות חד-פעמית לפתח אותם. את ה- יי.
הנה כי כן ונניח שהצלחת להאריך אותם מעט והם כבר לא יי, אלא וו. זה המקסימום.
או אז אתה נכנס בעצם לסוג של חיים חדשים, זאת אותה ה- ח. אלא שהפעם יש לה בקצה מין רגל והיא נראית כך: ת.
לומר לך, אידיוט שבעולם, כל שתוכל לעשות בחיים זה מקסימום לחבר בין ה י י ל יי.
עלה בידך, פותחים לך שוב את החדר הווירטואלי. אלה שהפעם, ומאחר שאין איש אשר יעשה טוב ולא יחטא. שמים לך החבר שם באי שם רגל לבעוט לך בראש כל אימת שמתגלה כי פשעת כאן למטה.
