אני מ'השער בירושלים'

ותיקי ירושלים זוכרים היטב את 'שער מנדלבוים' - המקום שהפך למוסד - כששימש שער המעבר משנת 1949 עד 1967 בין חלקה של ירושלים שבשליטת ישראל לבין חלקה של העיר שהיה בשליטת ירדן, וכן מעבר למובלעת הר הצופים. רק מעטים יודעים באמת על-שם מי כונה המקום - ר' שמחה מנדלבוים, שרכש באותו מקום מגרש והקים בו את בית המשפחה. נינו - עו"ד שמואל מנדלבום (ללא ה-י'), בן 48 ובנו של נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' משה מנדלבום, משמש כיום כעו"ד וכמרצה במרכז האקדמי כרמל וגר במצפה הושעיה. עו"ד מנדלבום מלמד במרכז האקדמי "דיני מכרזים" וכן משפט ישראלי. "כשאני מספר ששמי שמואל מנדלבום, המבוגרים שואלים אותי אם אני מ'השער', ומופתעים לגלות שיש כאלה הקשורים למקום", הוא נזכר. "בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת אבי סבי רכש מגרש בחלקה הצפוני ביותר של ירושלים העברית של אותם ימים, ובינו לבין הר הצופים לא הייתה כל בנייה שהיא. ר' שמחה מנדלבוים היה סוחר בדים אמיד ותעשיין בתחום הטכסטיל, שהקים מתפרות ברובע היהודי של ירושלים כדי שנשים תוכלנה לעבוד ולהתפרנס בהן מבלי שתאלצנה לצאת אל מחוץ לחומות. לצידו הייתה אשתו אסתר - שהייתה יד ימינו והרוח החיה בענייני המשפחה. הבית שבנה ר' מנדלבוים ושבנייתו הושלמה בשנת 1929 ביחד עם הקמת האוניברסיטה בהר הצופים, היה גדול-ממדים, וכלל עשרות חדרים. למעשה, כל בני המשפחה גרו בו יחדיו. ר' שמחה נפטר בשנת 1930, זמן קצר לאחר השלמת הבנייה". עד מהרה הפך הבית גדול המידות תחנת מעבר לשיירות בדרכן לים המלח ולהר הצופים, והנוסעים נהגו לעצור כדי לאכול ולשתות בטרם ימשיכו בדרכם. "בשנת 1948 הבית נותר מבודד וארגון 'ההגנה' הפך אותו למפקדה. בני המשפחה נאלצו לעזוב אותו בשל הקרבות. ראוי לציין שפלוגת ההגנה שהחזיקה בבניין הצליחה להדוף את כל התקפות הלגיון הירדני ולמעשה מנעו אותם לוחמים בגופם ממש את ניסיונות הלגיון לפרוץ לירושלים העברית, באחד המקרים נעצר טור שריון ירדני ממש על גדרות הבית. "ביום הראשון להכרזת ההפוגה בקרבות, ובניגוד להסכמה שהייתה עם הירדנים על הפסקת הקרבות, חדרו אנשי לגיון לבניין ופוצצו אותו על יושביו, ועשרות מאנשי ההגנה נהרגו. "לאחר שביתת הנשק, הוקם ליד שרידי הבית מעבר גבול לירושלים שבשליטת ירדן ולהר הצופים, והמעבר כונה על-שם בית המשפחה שהיה במקום". הוא שימש למעבר צליינים ודיפלומטים בין חלקי העיר החצויה, וכן עברה בו אחת לשבועיים שיירת הר הצופים. כיום, עובר במקום כביש מספר 1, ולמעט עמוד זיכרון וכן כיכר על-שם המשפחה, אין כל איזכור לימים שמעבר הגבול היה פעיל. "לאחר מלחמת ששת הימים המשפחה ביקשה לקבל לידיה את השטח שהיה בבעלות המשפחה, אך הדבר לא הסתייע. הרבה פעמים הלכתי עם אבי למקום בו היה הבית ותמיד ניתן היה להרגיש את הכאב הגדול של אבי על אובדן הבית. בכיכר שבמקום יש כיום לוח הנצחה ובו סיפורו של המקום ושל משפחת מנדלבוים והכיכר קרויה על-שם משפחתי", סיפר עו"ד מנדלבום. "הייתי רוצה ושמח שמורשת ההתיישבות באזור, שהייתה כרוכה באומץ לב גדול ובנכונות להקרבה מרובה והכל עבור הרעיון של חיזוק ההתיישבות בירושלים, תאוזכר יותר. אבי סיפר לי שב-ה' באייר, כשדוד בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, בכל הארץ האנשים שמחו וצהלו, אך בבית המשפחה כולם התייצבו בעמדות כדי לקדם התקפה מצד הערבים והשכנים שמסביב". סמוך למקום שבו היה 'מעבר מנדלבוים' ניתן כיום לראות על גגו של אחד הבתים מבנה נוסף ששימש עמדת צה"ל - "עמדת בית תורג'מן" שהשקיפה לעבר השער, עד למלחמת ששת הימים.