לפי תוכנית החיסונים הלאומית שמנהיג משרד הבריאות, עד יום הולדתו הראשון כל תינוק בישראל אמור לקבל 33 מנות חיסון בשישה מועדים שונים, נגד 13 נגיפים ומחלות שונות. אך האבסורד הוא שחיסון ילדים אינו מעוגן בחוק. רוב ההורים בישראל אינם מחסנים את ילדיהם על-מנת שלא לחשוף אותם למחלות שונות.
למשל: דפנה היא יועצת הנקה ממרכז הארץ ואימא לשלושה בנים. גם היא מסרבת לחסן את ילדיה לפי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות.
משרד הבריאות מודאג מהתפשטות המגמה, וכתוצאה מכך החליטה הממשלה לנקוט בסנקציות כנגד הורים אשר אינם מחסנים את ילדיהם מבחירה. הסנקציה מתבטאת בכך שהמוסד לביטוח לאומי לא יעביר את תוספת קצבת הילדים. התיקון היה אמור להיכנס בשבוע שעבר, אך הוא נדחה בעקבות עתירה שהגישה עמותת "חסון" למתן מידע על חיסונים לפני כשבועיים.
בניגוד לטענות המועלות על-ידי ההורים ועמותת "חסון" מסתבר שהצצה בעלון המופץ על-ידי משרד הבריאות מספקת מידע חשוב על תופעות הלוואי שמכיל כל חיסון. למשל: לחיסון המשולב נגד מחלות דיפטריה, טטנוס, שעלת ושיתוק ילדים עשויות להיות תופעות לוואי כגון: נפיחות וכאבים באזור הזריקה, הקאה, איבוד תאבון, בכי, שלשול וכאבי ראש.
תומכים ומתנגדים ליוזמה פרופסור מתי ברקוביץ', התומך ביוזמה, טוען שעמותת "חסון" מסתמכת בטענותיה על מאמר שקרי אשר מוצא קשר בין חיסון לחצבת או אוטיזם.
לעומתו, מור סגמון, יו"ר עמותת "חסון", טוען שאין הוכחה מדעית שהחיסון מונע מחלות, אלא הוא אולי הגורם המרכזי שלהם.
בשבוע שעבר התקיים הדיון הראשון בעתירה נגד תיקון החוק לקצבאות ילדים, שכאמור נדחה במספר חודשים, כאשר כל צד מייחס לעצמו את דחיית התיקון.
