שח לי חבר: "ראה, רגליים היא צורת ביטוי לזוג - בדיוק כמו אופניים - שהם, כידוע, שני אופנים. לכן, באומרנו שתי רגליים אנו אומנם מתכוונים למספר רגלי אדם, אך האמירה נכונה לגבי מספר רגלי הולך על ארבע".
ממבט ראשון, נראה כי החבר צודק וכולנו טועים, ובעניין עיוני זה - לא בהכרח אחרי רבים להטות.
ואומנם, אופניים הוא "מכשיר רכיבה בעל שני אופנים" [אבן שושן, מילון חדש בהוצאת קריית ספר 1965]. כמו-כן "אופן - גלגל: לעגלה ארבעה אופנים" [שם].
אלא שכך לגבי אופן, ואין להסיק מכאן דבר לגבי רגל/רגלים/רגליים.
להלן ההסבר: יש מילה אחת, אשר לה כמה וכמה פירושים, ויש מילים זהות-לכאורה שכל אחת מהן היא למעשה מילה שונה, לא רק במובנה, אלא גם בהטייתה.
בענייננו, המילה רגל (א') במובן של גף תחתון באדם, אשר יש לה משמעויות נוספות רבות, היא מילה נפרדת מהמילה רגל (ב') שמשמעותה: פעם או חג.
צורת היחיד זהה לשתי המילים - הן באיות, הן בניקוד (סגול, סגול).
אלא שצורת רבים - שונה: הרבים של רגל (גף תחתון: א') הוא - רגליים. לאמור, רגליים אין פירושו שתיים אלא רבים (שתיים ומעלה). הניקוד של רגליים הוא - פתח, שווא, פתח, חיריק.
הרבים של רגל (חג; ב') הוא - רגלים. הניקוד: שווא, קצץ, חיריק.
לאמור, אין כאן שני פירושים (גף תחתון באדם; חג) לאותה מילה, אלא שתי מילים שונות מיסודן. (לרגל - שייך דווקא לקבוצה א').
החבר הועמד על טעותו, וזאת למרות שלכאורה טיעונו נראה הגיוני.
